ערב ההקרנה לעיתונאים של הסרט "בידיים טובות" חל באופן אירוני ביום ההפגנה על פיקוח בגנים הפרטיים. מטרת ההפגנה ליצור פיקוח והגנה על הפעוטות שאינם יכולים להביע את עצמם ולשתף במידה וחוו עוול שנגרם להם. גם הסרט "בידיים טובות" דן בתינוקות, יצורים חסרי ישע, שמתוקף הנסיבות זקוקים למשפחה מאמצת חמה ומחבקת ובתקווה לחיים עם עתיד ורוד. בשני המקרים צריך להגן עליהם ולכן שני הנושאים הטעונים האלה רלוונטיים וחשובים להעלאת התודעה הציבורית.זו בעצם מהות הסרט "בידיים טובות" בבימויה של ז'אן הרי (שגם כתבה את התסריט). הסרט מתאר את תהליך האימוץ באופן כללי, דרך נקודות מבטן של שלוש דמויות עיקריות: האם המוסרת לאימוץ, האם המאמצת ומשפחת האומנה. כשמו, הסרט מראה את התהליך שעובר התינוק, תיאו מרגע לידתו ועד הגעתו למשפחה הנכונה עבורו. קרי, ידיים בטוחות שיטפלו בו באהבה ובמסירות. הסרט נע בקפיצות קדימה ואחורה בזמן תוך מירב ההתמקדות באם המאמצת, אליס (אלודי בושז) ובהליך הארוך (קרוב לעשור) שעברה עד ש"זכתה" לקבל את תיאו.
פרסומת
לאמו של הרך, בת ה-21, אנו מתוודעים קלות. רואים אותה רק בתחילת הסרט עוברת את הלידה ומבקשת למסור אותו בטענה שאין באפשרותה לטפל בו. בשלב מאוחר יותר תיאו מועבר למשפחה אומנת, לידיו של ז'אן (ז'יל ללוש) שמטפל בו במסירות וברגישות תוך כדי דיאלוג אינטנסיבי עם העובדת הסוציאלית, קארין (סנדרין קיברלן שגם שיחקה בסרטה הקודם של הרי, "מעריצה מספר אחת") עד שבסופו של דבר אליס ותיאו נפגשים, מתוודעים זה לזו ומפתחים קשר אינטימי וחם."בידיים טובות" מתאר בפרטי פרטים (באופן דמוי דוקומנטרי) את הליך האימוץ הנוקשה כולל הקראת זכויותיה של האם הביולוגית. מצד אחד המידע הרב מסייע, אך לדעתי חלקו היה מיותר וגרם ללאות מסוימת. כמו כן ישנו דיסוננס מסוים בין זוויות הצילום המעמיקות לבין אופן פיתוח הדמויות. מחד גיסא צילומי תקריב של הפנים והידיים של הדמויות שתרמו לאינטימיות והזדהות. ומאידך גיסא, לא היה מספיק עומק בפיתוח שלהן ולכן הבנתן נפגמה וחבל.
דמותה של האם הביולוגית נותרה עמומה ושטוחה. פרט למספר סצנות בתחילת הסרט, לא ניתן היה לפענח את דמותה ואת הסיבות למסירת בנה. גם שתי הדמויות הראשיות הנוספות, דמותו של ז'אן, "האב מהמשפחה האומנת" והעובדת הסוציאלית שעובדת איתו, לא מספיק פותחו ונותרתי תוהה על קנקנם. הדמות היחידה שיש בה מעט יותר "בשר" היא דמותה של אליס שניתן לראות את התהליך שעברה לאורך עשר השנים מתחילת התהליך. אך למרות זאת, עדיין נותרה בה מסתוריות והיא לא לגמרי פוענחה.התקריבים על דמותו היפה של תיאו התינוק תכול העיניים וההקשבה לפעימות לבו ממתיקים את הסרט וכובשים את לבבות הצופים. כמו גם התחושה שהוא מבין מה מספרים לו, אך זו גם נקודת החולשה שלו, משום שהמיקוד הוא על התינוק ולא מספיק על הדמויות סביבו. האנקדוטות הקומיות שבאו לידי ביטוי בעיקר בדמותה של קארין שלועסת מסטיק בקולי קולות ומפגינה ילדותיות משעשעים אך בו זמנית מפחיתים מהדרמטיות של הסרט. יחד עם זאת השחקנים הראשיים מצוינים: ז'יל ללוש, שחקן צרפתי מבוקש וגם במאי ("לשחות או לא להיות") באחד מתפקידיו הטובים מצליח לרגש כאב אומנה שחוק שהתינוק מצליח לסדוק את ליבו. אלודי בושה בתפקיד דרמטי וכובש, מצליחה להיכנס באופן טוטאלי לדמותה של אישה שממתינה לתינוק באופן נואש ולא מאבדת תקווה.בשורה התחתונה זהו סרט מרגש ושובה לב שמעביר ביקורת חריפה על התנהלות הליך האימוץ. מדובר בנושא חשוב והעלאתו לתודעה הציבורית על ידי הרי, הייתה רלוונטית. השימוש בצילום בתקריבים מועיל והמעבר בין נקודות המבט השונות של הדמויות תורם לסרט לשמור על קצביותו. אך יחד עם זאת חשתי שחל בו מסמוס של העלילה ושהרעיון המקורי לא מספיק הועבר. וכמו שאמרה העובדת הסוציאלית באחת הסצנות בסרט: "אימוץ הוא לא רק מפגש של שלושה אנשים. זה מפגש של שלושה סיפורי חיים.." ולטעמי שלושת סיפורי החיים לא מספיק באו לידי ביטוי.
לא מדובר ביצירת מופת קולנועית, זהו סרט המיועד בעיקר למי שהתחום של אומנה ואימוץ מדבר אליו. נותן הצצה לתהליך על כל היבטיו. אין ספק שהיה אפשר לתת לדמויות קצת יותר עומק, אבל שווה ללכת לראות אם הנושא רלוונטי עבורכם.
סרט מפעים. מגולל תמונה רחבה של עולם האימוץ לרבות פסיכולוגים ,עובדים סוציאלים המלווים, משפחות האומנה והמשפחות המעוניינות לאמץ. הסרט חושף ברגישות רבה ללא שיפוטיות את המורכבות בהתפתחות של ילד שלא נצמד לאימו מראשית דרכו
"אינטליגנטי ורגיש"
בידיים טובות (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות