מאנק ביקורת סרט

Mank Movie Review

יאיר הוכנר על "מאנק":
"מחווה אוהבת ועצובה ליצירה קלאסית ולתסריטאי שלה"

סרט ארכיון שתף/י

משחק גארי אולדמן, אמנדה סייפריד, לילי קולינס במאי/ת דיוויד פינצ'ר

דרמה

ביקורת סרט למאנק מאת יאיר הוכנר | מבקר ראשי

ציון המבקר

"לסינפילים אמיתיים"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8/10

היכן תצפו?

בקולנוע

33.3% בבית

16.7% לא אצפה

50.0%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

עונת הפרסים החלה השנה באיחור משמעותי בגלל מגפת הקורונה ואחד הסרטים המשמעותיים לעונת האוסקר שנחשף לעולם בתפוצה עולמית רחבה הוא "מאנק", סרטו החדש של מי שנחשב לאחד מבמאי סרטי המתח הטובים של דורנו, דיויד פינצ'ר. מפתיע לגלות שפינצ'ר, שכל סרט שלו הוא אירוע קולנועי, ביים עד כה רק עשרה סרטי קולנוע בקריירה הקולנועית שהחלה ב-1993 עם "הנוסע השמיני 3". "מאנק", בהפקת נטפליקס, הוא הסרט ה-11 במספר וכנראה יהיה אחד הסרטים המדוברים בעונה הקרובה. מדובר בסוג הסרטים שמבקרי קולנוע וחובבי קולנוע נוהגים לאהוב, והפעם לחלוטין בצדק.זהו גם סרט ראשון של פינצ'ר בחוזה המיליונים שהוא חתם עם נטפליקס במסגרתו העניקה לו חופש אומנותי מוחלט. הבמאי הפיק לנטפליקס שתי סדרות שבהן ביים פרקים, "בית הקלפים" המקצועית ו"מיינד האנטר" המופתית. שתיהן היו המשכים ליצירותיו הקולנועיות המוצלחות כמו "זודיאק", "מועדון קרב", "שבעה חטאים", "הרשת החברתית", "החדר", "המשחק", ו"נעלמת". לצידם סרטים פחות מוצלחים כמו החידוש המיותר והמשעמם ל"נערה עם קעקוע הדרקון" והקיטש ההוליוודי "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן".

"מאנק" הוא בהחלט תופעה חריגה בקריירה של פינצ'ר, וכמה נפלא שכך. נכון שיש כאן עדיין מסע לתוך נפשו האפלה של גיבור הסרט. גם בסרט זה פינצ'ר מתאר היטב נפש שסועה ומרובת רבדים, כמו בסרטים אחרים בפילמוגרפיה העשירה שלו, אך "מאנק" הוא הרבה יותר מכך. הוא מסע אל תוך לב המאפליה ההוליוודית של שנות ה-30 וה-40. מסע אל שורשיה של יצירה קולנועית קנונית, אולי החשובה ביותר בתולדות הקולנוע – "האזרח קיין". זה סרט על כתיבה, על יצירה, על בריאה, על הרס, וגם שיר אהבה וגם קינה על עולם שהיה ולא יחזור. במציאות העכשווית סרט כמו "מאנק" היה צריך להיות מוקרן באולם קולנוע ישן על גבי מסך גדול.בדרך כלל כשמדברים או כותבים על "האזרח קיין", היוצר המזוהה ביותר עם היצירה הקנונית הוא אורסון וולס, הבמאי והשחקן שמאחורי הסרט, שכל בית ספר לקולנוע מקדיש לו לפחות שיעור אחד או סמינר שלם. אבל מי שהכיר באופן אישי את הדמויות עליהן הוא ביסס את הסרט, מי שאחראי לדרך הסיפור הייחודית ופורצת הדרך, מי שאחראי להומור ומי שאחראי למסרים הפוליטיים והחברתיים היה התסריטאי היהודי חובב הטיפה המרה, הרמן מנקייביץ', שטען שוולס ניסה לגנוב לו את הקרדיט על התסריט. לקראת סוף הסרט "מאנק" גם נושא זה בא לידי ביטוי. וולס שהיה במאי ושחקן מצליח בברודווי הוזמן להוליווד אחרי הצלחת תסכית הרדיו "מלחמת העולמות" שתיארה פלישת חייזרים לארה"ב ועוררה היסטריה עצומה. אולפני RKO שסבלו ממשבר כלכלי היו זקוקים לתהילה של וולס והסכימו לתת לו חופש אומנותי וצ'ק פתוח.

וולס בחר במנקייביץ' כתסריטאי שהיה ידוע כמשכתב מוכר ואהוב באולפני MGM. בין התסריטים השונים ששכתב היה גם "הקוסם מארץ עוץ". למנקייביץ' היה הומור שנון ועוקצני ותפקידו היה להכניס לתוך התסריטים קצת מההומור שלו. אף אחד עד אותו רגע לא הציע למנקייביץ' לכתוב תסריט מלא, וזה בדיוק מה שוולס סיפק לו, בתנאי אחד: שהוא יוותר על הקרדיט שלו כתסריטאי ושוולס יהיה חתום על התסריט. מנקייביץ', שהיה אלכוהוליסט ובדיוק שוחרר מבית חולים עם רגל שבורה אחרי תאונת דרכים קשה, נשלח להוסטל מרוחק עם עוזרת אישית ואחות צמודה שידאגו שהוא יכתוב את יצירת המופת שוולס היה כל כך זקוק לה.כמו "האזרח קיין" גם "מאנק" נע בזמנים, נראה שהוא עושה זאת קצת פחות טוב מהקלאסיקה שתחגוג 80 שנה ליצירתה במאי 2021. ישנם מספר קווים עלילתיים לסרט של פינצ'ר. אחד הוא העכשווי שבו הרמן כותב את התסריט. הקפיצות לעבר מתארות את מערכת היחסים שלו עם ויליאם רנדולף הרסט, איל העיתונות העשיר כקורח שהחזיק בכיסו ראשי אולפנים, כוכבות וכוכבי קולנוע לצד פוליטיקאים בכירים. "האזרח קיין" נעשה בהשראת סיפור חייו של הרסט שנלחם בסרט, ניסה למנוע את הפצתו וגרם לבתי קולנוע להימנע מלהקרין אותו. יש גם קו עלילתי פוליטי שתוצאתו היא הטריגר שהוביל לכתיבת התסריט וגם מערכת יחסים שמתוארת בין הרסט, לפילגשו השחקנית מריון דיוויס. כולם מנסים להשתלב בתסריט שכתב העיתונאי ג'ק פינצ'ר אי שם בשנות ה-90. ג'ק, אביו של דיויד פינצ'ר נפטר בשנת 2003 מסרטן, ו"מאנק" הוא בעצם פרויקט אישי מאוד עבור הבמאי. גארי אולדמן בן ה-60 פלוס נכנס לנעליו של מנקייביץ' שהיה בשנות הארבעים לחייו בזמן שכתב את התסריט. הוא עושה זאת היטב, ומצליח ליצור דמות מעוררת חמלה. לילי קולינס מגלמת את העוזרת האישית והקלדנית של מנקייביץ' ועושה תפקיד ראוי. טום בורק נכנס לנעליו של וולס האגוצנטרי. אבל מי שמרשימות במיוחד הן השחקניות טאפנס מידלטון המגלמת את רעייתו של מנקייביץ'. למרות שמדובר בדמות דלה בכתיבתה היא מצליחה ליצוק תוכה עומק שאיננו נמצא בתסריט. המרשימה במיוחד, וכולי תקווה שסוף כל סוף תזכה להכרה עם מועמדות לאוסקר, היא אמנדה סייפריד הנפלאה כמריון דיוויס היוצרת דמות מלאה מודעות עצמית, הומור ועצב.

"מאנק" מאמץ לחלוטין את גרסתו של מנקייביץ' שהוא התסריטאי היחיד של "האזרח קיין" ובכך מחזיר לעולם את הסכסוך המתוקשר בין וולס למנקייביץ' שנאלצו לחלוק באוסקר לתסריט הטוב ביותר, פרס האוסקר היחיד שהסרט זכה בו. תהליך כתיבת התסריט של אחד הסרטים הידועים והמוערכים בתולדות הקולנוע זוכה לחזור לחיים בסרט נפלא שבעיקר מצליח לעורר געגועים אל המסך הגדול ואל הקולנוע של פעם.

יאיר הוכנר | מבקר ראשי

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י