אם אתם עדיין חוששים לטוס לחופשה באיטליה כי וירוס הקורונה עדיין פעיל בארץ המגף, תוכלו לבלות 95 דקות מול "לוקה", הסרט החביב החדש מבית פיקסאר-דיסני. את הסרט ביים אנריקו קאסארוסה (שהיה מועמד לאוסקר על סרטו הקצר "La Luna") והשתתפו בכתיבתו הבמאי ושלושה אנשים נוספים, ביניהם התסריטאי של "נשמה" והתסריטאי של "אני וארל וזאת שעומדת למות". ואכן, יש תחושה של חוסר ייחוד והרגשה שהיינו כבר בסרט הזה בעבר. העובדה שהסרט פונה לקהל צעיר מאוד ופחות להורים גם לא תורמת רבות ועדיין הסרט מצליח להקסים גם צופים בוגרים וציניקנים.עלילת הסרט מתרחשת בכפר איטלקי פסטורלי, שנשען במראהו על כפרים איטלקים צבעונים בסרטים הוליוודיים ישנים, במה שנראה ומרגיש כמו סוף שנות החמישים או תחילת שנות השישים. העלילה עוקבת אחרי שני מתבגרים שהם במקרה גם מפלצות ים המתגוררים בים התיכון. לוקה ואלברטו מוצאים את עצמם מחוץ למים (ממש כמו בת הים הקטנה) ומשתלבים כבני אנוש צעירים בכפר.
פרסומת
הם יזכו לחוויה קיצית בלתי נשכחת עם המון פסטות, רכיבה על אופניים, גלידות צבעוניות והשתתפות בתחרות שבה יאבקו נגד נער מתבגר מפונק ומרושע. הם גם יזכו לחברה חדשה ודמות אב מפתיעה. מאחר ואין להם צל של מושג איך בני אנוש אמיתיים מתנהגים, חוויית ההשתלבות שלהם תהיה משעשעת ועמוסת רגעי סלפסטיק שישעשעו את הזאטוטים.מה שמעניין הוא המסר או יותר נכון הרעיון שעומד מאחורי הסרט. לוקה ואלברטו גיבורי הסרט מרגישים שונים. מחוץ למים הם נראים בני אנוש, אבל בכל מגע עם מים הם חוזרים לצורתם המקורית. הם מרגישים אנושיים אבל פיזית הם לא. הם שואפים באופן כמעט נואש להיות חלק מבני הכפר, אך חוששים שהתושבים יגלו את האמת ועוד יותר חוששים מההשלכות שעלולות להיות אלימות. להזכיר לכולם שעכשיו חודש יוני, חודש הגאווה ולכן כאשר בוחנים את המסר החברתי והרעיונות השונים שעומדים מאחורי הסרט, אין ספק שהמסר על קבלת האחר והשונה מקבל ממד אקטואלי נוסף.
האנימציה של "לוקה" משדרת חום, תמימות ופשטות. הכפר האיטלקי וסביבתו קסומים. הרגעים המרהיבים של עושר ויזואלי מגיעים דווקא בסיטואציות סוריאליסטיות בחלומות של לוקה ואלברטו. כל זה לא מספיק כדי להפוך את "לוקה" לסרט משמעותי ברזומה העשיר של פיקסאר-דיסני. עם סרטים כמו "צעצוע של סיפור", "למעלה", "נשמה", "רטטוי" ו"הקול בראש" הסרט הנוכחי היה זקוק לתסריט הרבה יותר מורכב, חכם, שנון ונוקב. חבל שלא עבדו יותר זמן על התסריט והשקיעו בו מחשבה רצינית יותר.המדבבים ג'ייקוב טרמבלי (לוקה) וג'ק דילן גרייזר (אלברטו), שניהם שחקנים צעירים אבל עם רקורד עשיר, עושים עבודה טובה. גונבת את ההצגה מאיה רודולף כאמא של לוקה. השחקנית הנפלאה הזו היא מדובבת בחסד עליון. לסרט "לוקה" יש מסר חשוב, יש בו רגעים של קסם בשפע וכמו בכל סרט אנימציה של פיקסאר יש בו דמויות משנה שגונבות את ההצגה. בסרט זה יש חתול ממזרי, הדוד של לוקה שהוא יצור שקוף ומוזר השוכן במעמקי הים וסבתא אחת מגניבה במיוחד. "לוקה" הוא סרט חביב, אבל חותם הוא לא משאיר אחרי הצפייה והוא בהחלט אחד הזניחים בפילמוגרפיה העשירה של האולפן.
אני כותב קצת באיחור אבל שיהיה.
זה סרט נהדר, ואני מאוד מקווה שהוא יחזיר את הקריירה של טרמבלי למסלול. הכישרון הטהור הזה תקוע כבר שנים בתור "הילד מחדר" או "הילד מפלא" ובשנים האחרונות זה נראה שהוא מחפש כיוונים חדשים, ואני ממש מקווה שהסרט יזכיר לעולם במי מדובר.
סרט אנימציה חמוד עם הרבה מסרים. עוסק בחברות, קבלת השונה, ביכולת להעז ולא לעשות תמיד את מה שמצפים ממך ומעודד ללמוד ולדעת. כל זה על רקע נופי איטליה ושיריה.
סרט מקסים בסך הכל, קצת ילדותי אבל זה כל הכיף בו. הוא סרט שילדים אוהבים, הוא מלא בהרפתקאות ובהרבה חוויות. יש בו מוסר השכל יפה והוא לדעתי עוד הצלחה של פיקסאר.
סיפור מקסים על הרפתקאות, חברות וקבלת השונה, על רקע התרבות והנוף האיטלקיים. אנימציה מושלמת וצבעונית עם עלילה ודמויות מקוריות. הסרט הזה פחות מורכב מהסרטים האחרונים של פיקסאר וגם לא מהגדולים שבהם אבל הוא עשוי טוב ומהנה לצפיה. נהניתי.
מאיה רודולף
