הקרודים 2: עידן חדש ביקורת סרט

בשנת 2013 יצא לאקרנים סרט הקולנוע המונפש "הקרודים" אותו ביימו וכתבו כריס סנדרס ("קול קדומים") וקירק דה מיקו ("קופים בחלל"). הסרט מאולפני 'דרימוורקס' שלח את הצופים לתקופת האדם הקדמון, למשפחת הקרודים: גראג האב, אוגה האם, איפ הבת, ת'אנק הבן וסנדי התינוקת. לאחר שביתם נחרב, החמישה יוצאים למסע חיפוש אחר בית חדש ובדרכם נתקלים בגיא, יתום חכם שמשוטט בדרכים. גיא מלמד אותם דברים חדשים ובין לבין והוא ואיפ מתאהבים. גראג אינו אוהב את השינויים שגיא מביא עמו. הוא מרגיש איום מנוכחותו של גיא, אך בסופו של דבר מקבל זאת וגיא הופך חלק מהמשפחה.הסרט היה מוצלח מאוד והצלחתו יצרה שנתיים לאחר מכן ארבע עונות לסדרה "עידן הקרודים" בנטפליקס שהתמקדה בחיי המשפחה לפני הסרט. לכן היה זה אך עניין של זמן עד שהמשכון בנוגע למעללי המשפחה הקדמונית ייצא לאקרנים. ישנם מקרים שהמשכונים הם הצלחה מסחררת (דוגמת "שרק"), אך ברוב המקרים הם מיותרים - ולצערי גם במקרה זה. בסרט החדש ההתמקדות היא בעיקר בגיא, החבר החדש שהצטרף למשפחת הקרודים. הצופים מקבלים הצצה לעברו של גיא, לפני שפגש את הקרודים. מתברר שהסיבה לנדודיו נובעת מדבריהם האחרונים של הוריו לפני מותם, שהוא יחפש אחר המקום "מחר". אך לאחר שהכיר את אהובתו איפ, גיא מחליף את חיפושיו האישיים בעזרה למשפחתו החדשה התרה אחר בית חדש לגור בו. לאחר זמן הוא מרגיש צורך לחפש לו ולאהובתו מקום, אחר למורת רוחו של גראג. יום בהיר אחד, נתקלים גיא והקרודים בבטרמנים שמכניסים את גיא והקרודים לתוך ביתם ומזמינים אותם להישאר לגור עימם. פרט לגראג שאינו מרגיש בנוח, שאר חברי המשפחה מרוצים מהמקום החדש. הבטרמנים עושים רושם של אנשים מתוחכמים ונחמדים אך הם זוממים להפריד בין הקרודים לגיא, על מנת שיישאר עימם ויהיה בן זוגה של בתם, דון ולא של איפ.אין ספק שהצלחת הסרט המקורי נובעת מצוות התסריטאים המוצלח שגם מביים את הסרט. אך הפעם, את סרט ההמשך מביים ג'ואל קרופורד שהוא בכלל אמן סטוריבורד ועל כתיבת התסריט נבחר צוות בן ארבעה אנשים: דן הגמן וקווין הגמן ("סיפורים מפחידים שמספרים בחשיכה"), פול פישר ("נינג'גו") ובוב לוגן ("אסטרו בוי"). לא ברור מדוע הצוות המקורי לא שב לנעליו המקוריות, אך ניכר כי החלפה זו גורמת לקו עלילתי מפוזר (אולי בשל עודף כותבים) שקופץ מנושא לנושא ואינו מתפתח. ראשית, העלילה ממחזרת את הקו העלילתי של הסרט המקורי, בו גראג חש מאוים מגיא. שנית, אם כבר נוגעים בעברו של גיא, יש טעם לתת יותר עומק לקשר בין משפחתו לבטרמנים, ובינו לבין דון, שכן היסטוריה זו רלוונטית וחשובה לעלילת הסרט. שלישית, על הדלות העלילתית שבסרט, מנסים הכותבים לטייח בבדיחות רדודות ובסצנות אקשן תלושות ללא כל משמעות שיזכו בתשומת ליבו של הצופה.הבימוי הולך יד ביד עם התסריט ועוזר ביצירת תמונה מבולבלת ולא מגובשת. אמנם הקו העלילתי בעייתי אך ניתן היה לבנות את הסרט בצורה יותר קולחת. גם רמת האנימציה טעונה שיפור – בהתחשב במתחרים בשוק, ניתן היה לכוון גבוה יותר. למרות הנאמר לעיל, יש לציין את העבודה הנפלאה של צוות המדבבים: אמה סטון כאיפ, ריאן ריינולדס כגיא, ניקולס קייג' כגרור וקתרין קינר כאוגה שנכנסו שוב לנעליהן של הדמויות המקוריות, וגם את הפסקול המצוין שבחר המוזיקאי מארק מות'רסברו ("משפחת מיטשל ומלחמתה במכוניות"). אך בשורה התחתונה: ניתן לוותר.