המערב הקרוע ביקורת סרט

הקולנוע הוא עסק מסוכן. מסוכן למשקיע שעלול לאבד את ההשקעה שלו, מסוכן למפיק שלווה את הכסף מהמשקיע ולא מסוגל להחזיר אותה ומסוכן לשחקן שמבצע את הפעלולים של עצמו ועלול ליהרג. כל אלה הם תרחישים עלילתיים מהקומדיה החדשה - "המערב הקרוע". למרבה הצער ובצירוף מקרים טראגי לחדשות המגיעות מהוליווד בסוף השבוע הזה, כאשר אלק בולדווין הרג בשוגג את צלמת סרטו החדש "ראסט", תרחישים של מוות על הסרט עלולים לקרות גם במציאות.גם הז'אנר של סרטים על עשיית סרטים נחשב למסוכן למי שמחליט לעשות אותם, בשל התעסקות היתר הפנימית בתעשייה. זה לא מנע מהבמאים הגדולים ביותר בתעשייה לנסות את מזלם בז'אנר וגם להצליח, דוגמת פליני, בילי ויילדר, רוברט אלטמן, קוונטין טרנטינו, האחים כהן ועוד. כל אחד מהם היה מצליח להוציא לפועל גרסה טובה בהרבה מ"המערב הקרוע". במקרה של הבמאי והתסריטאי ג'ורג' גאלו (שמוכר בעיקר כתסריטאי של קומדיות מוצלחות יותר כמו "מרדף חצות" ו"בחורים רעים"), זה לא המקרה. הסרט שלו, שמהווה עיבוד מחודש לסרט נשכח משנות ה-80, נופל לקלישאות רבות מדי ולא באמת מספק מבט אמין אל תוך תעשיית הקולנוע. מקס ברבר (רוברט דה נירו) הוא מפיק של סרטים זוג ז' בשנות ה-70 שמסתבך עם משקיע מאפיונר חובב סרטים (מורגן פרימן). בצעד נואש, כדי לגייס סכום כסף גדול, ברבר שולף תסריט אקראי מערימה ומחליט להעמיד הפקה מזויפת, במטרה להרוג את הכוכב הראשי שלו בזמן צילומים ולקבל מענק מנופח מחברת ביטוח. השחקן הנבחר הוא דיוק מונטנה (טומי לי ג'ונס), גיבור מערבונים מתפורר שגם ככה מנסה להתאבד ללא הצלחה.מונטנה מלוהק מיידית לתפקיד וההפקה יוצאת לדרך, כשברבר מפזר מלכודות מוות על הסט ללא ידיעת אף אחד מהמעורבים, כולל אחיינו ושותפו לעסק, וולטר (זאק בראף, "סקראבס"). למורת רוחו, מונטנה פשוט מסרב למות או אפילו להיפצע. להיפך, הוא זוכה לתחייה מחודשת, הן מקצועית והן ברוחו. החומרים המתקבלים מהצוות שהורכב כדי להיכשל הם הטובים ביותר מכל סרט אחר שהמפיק המזדקן עשה בחייו. לעומת דיוק מונטנה, אין סכנה ש"המערב הקרוע" יזניק מחדש את הקריירות של שלוש האגדות המככבות בו. למעשה, הקריירות שלהם נמצאות בנקודה שבה הם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם מבחינת בחירת סרטים מבלי לפגוע במורשת הקולנועית שלהם, וזה בדיוק מה שהם עושים כאן ונדמה שהם נהנים מכל שנייה במפגש פסגה שלא ייזכר בספרי ההיסטוריה הקולנועית.העלילה מזכירה במעט סרט נוכלים הוליוודי אחר, "תפוס את שורטי". לעומתו, לדיאלוגים כאן חסרים עניין ושנינות. התסריט לא מספיק מהודק והמשחק של כל השחקנים, חוץ מג'ונס, מוגזם. שמות הסרטים שמפזרת דמותו של מורגן פרימן בתור עבריין בקיא בקלאסיקות הוליוודיות, רק מדגישים את הפערים העצומים בינם לבין הסרט הזה. מה שאמור להיות השיא של הסרט והסצנה היחידה של שלושת הכוכבים ביחד, היא האנטי-קליימקס הבוטה ביותר שאפשר לדמיין. מרגע זה הסרט פשוט משחרר את הרצועות ונותן לסוסים שלו להתפזר לכל הכיוונים.למרות צוות השחקנים המרשים, "המערב הקרוע" הוא בעל מנטליות של סרט קטן ונאיבי עוד משלבי הפקתו. בעודו מבזיק לעתים ברגעי הומור וחכמה אמיתיים, הוא לא משתמש בתותחים הכבדים העומדים לרשותו ודועך לקראת הסוף. הוא בוודאי הולך לזכות בתשומת לב לא רצויה בגלל התקרית הטרגית בצילומי "ראסט", אך מעולם לא היה זוכה לתשומת לב ציבורית כזו בזכות עצמו.