יגאל קולוף על "צורה לאהבה": "צורה לאהבה הוא ההוכחה לכך שתסריט מצוין ושחקנים מיומנים מספיקים כדי להרים סרט מצוין. מלא תובנות כרימון, הסרט מהווה עיבוד מעולה למחזה הידוע."
"צורה לאהבה הוא ההוכחה לכך שתסריט מצוין ושחקנים מיומנים מספיקים כדי להרים סרט מצוין. מלא תובנות כרימון, הסרט מהווה עיבוד מעולה למחזה הידוע."
"צורה לאהבה" הוא עיבוד למחזה ה- Off Broadway המצליח של הבמאי ניל לאבוט (שחקני המחזה הם גם השחקנים בסרט), שאף זוכה בימים אלו להפקה בימתית בישראל ע"י קבוצת הצעירים של הבימה. הסרט מגולל את קורותיהם של ארבעה: אוולין הייצרית והמסעירה (רייצ'ל ווייז), המפתה את אדם החנון למערכת יחסים עמה, ואשר במהלכה, ובעקבות עידודה הבלתי פוסק של אוולין לטפח את עצמו, הוא לאט לאט משיל את עורו, והופך מחנון כעור, שמן וממושקף, לחתיך בעל ביטחון עצמי. המשקפיים שלו מומרות בעדשות מגע, הוא מרזה במהירות, מסתפר בתספורת אופנתית, הולך עם גרדרובה מוקפדת ומעודכנת, ומטפח בהדרגה את ביטחונו העצמי. הדבר אינו מוצא חן בעיני זוג חבריו משכבר הימים, פיליפ וג'ני, אשר סולדים מפיסול האישיות שאוולין מבצעת באדם, ויחסיהם הולכים ומידרדרים.לכאורה עלילה בנאלית, לא? לכאורה בלבד, כי ניל לאבוט הוא במאי מוכשר שיש לו הרבה מה להגיד על בני אדם, ובייחוד על גברים ונשים, גם בלי סיפור עלילתי גדול. כמו בסרטו הביזארי "האחות בטי", ניל לאבוט משתמש בדמויות הנעות על קצה הגרוטסקיות, כדי להראות מהן התוצאות הקיצוניות שההתנהגות האנושית מסוגלת לגרום להן. מזמן לא ראיתי סרט כל כך מינימליסטי, ועם זאת כל כך עשיר. "צורה לאהבה" תפס אותי בהפתעה גמורה, ואני מקווה שגם לכם הוא יעשה זאת.
פרסומת
הבמאי ניל לאבוט שואל אתכם, מה הייתם מוכנים לעשות בשם האהבה? דיאטות? מכוני כושר? ניתוחים פלסטיים? לשנות את ההרגלים והמוזרויות שלכם? להחליף חברים? מה אנו לא עושים בשביל לשפר את עצמנו, כדי לתפוס בן זוג, או כדי לספק בן זוג קיים, הדואג להזכיר לנו כמה הוא היה שמח אם קצת היינו מטפחים את עצמנו - כמובן, לא בשבילו, חלילה, אלא רק בשביל ההרגשה הטובה שלנו...אבל הוא לא מסתפק בכך. ניל לאבוט יורד לשורשיה של תיאוריית המניפולציה הנשית. האשה היא לא החלשה בקשר אף פעם, מנסה לטעון לאבוט. האשה היא, מאז ומעולם, המין החזק. אפשר לומר שהסרט מנסה לתת ביטוי למשפט שאומרת אמה של גיבורת "החתונה היוונית שלי": "אולי הגבר הוא ראש המשפחה, אבל האישה היא הצוואר. והצוואר יכול לסובב את הראש באיזה כיוון שהוא רוצה".
סיכום: הסרט מנסה להראות עד כמה מוכן הצד החלש בזוגיות ללכת רחוק, ולוותר על ה"אני" שלו בשביל לרצות את הצד השני. הסרט מנציח את מיתולוגיית אדם וחווה - אוולין (איב, "חווה" בעברית) מפתה את אדם וגורמת לו שוב לאכול את פרי העץ המורעל (לשנות את עורו), ומנציחה את המיתולוגיה של היחס בין המינים. יותר מכך, הסרט מנסה להראות, כמבחנת ביקורת, דווקא את הצד השני של המתרס. מה קורה אצל זוג אחר, שבו צד אחד בעקשנות אינו מוכן להתגמש ולשנות ולו מנהג אחד ממנהגיו. ושוב, נראה שגם כאן, מנסה הבמאי להראות, כי אין קיצוניות שהנה טובה.בת לוויתי לסרט, עו"ד ח. יערי המהוללת בהופעותיה על הבמה (במת בית המשפט, כמובן, שם מתרחשות ההופעות האמיתיות...) ציינה באוזניי בסיפוק-מה את האסתטיקה הצבעונית של הסרט, ונאלצתי להסכים עמה במידת מה. אבל מה שבאמת עושה את הסרט, לדעתי, הוא המשחק. הסרט הוא משחק של 4 שחקנים בלבד (אין שום שחקנים נוספים!), שעושים עבודה נהדרת. מזמן חשבתי שרייצ'ל ווייז היא שחקנית אינטליגנטית (מעבר להיותה בעלת תווי פנים ייחודיים כל כך) הראויה להכרה, והסרט הזה ממחיש עד כמה זהו עניין של זמן עד שגם התעשייה ההוליוודית תהיה חייבת להכיר בה. בתפקיד פאם פאטאלי, לוקחת ווייז תפקיד התפור היטב למידותיה, ומעניקה לו ממדים רבים. במובן זה, היא מצליחה להאפיל בקלות אף על השחקנים האחרים בסרט, שעושים עבודה לגמרי לא רעה. את העטיפה משלים תסריט נהדר, הלוקח את הצופה אוהב האתגרים החשיבתיים אל מסע מרתק אל חקר הזוגיות.סיכום: אינטליגנטי ועשוי היטב; משחק מרשים של רייצ'ל ווייז. 9 בסולם יגאל.
מצוין. מראה באופן קצת קיצוני אך טוב את האובססיה שלנו לצורה החיצונית והרצון לשנות את הבן זוג. שווה במיוחד לכל מי שרוצה לשנות את הפרטנר שלו, או סובל להבדיל מבן זוג שרק מתלונן כל הזמן
אחד הסרטים היותר אמיצים שישנם בקולנוע היום. שלא תטעו, הסרט לא חף מטעויות, הוא לא משוייף, העריכה בינונית ומלא חורים בתסריט...
אבל, בניגוד לסרטים אחרים, יש בו אמירה עמוקה על קשר בין אומנות, מציצנות והיחס שבין תוכן לצורה. לא מתאים לכל אחד, אבל שווה את המאמץ.
משעמם. נוראי.מוגזם. נטול רגש מופרך ומעצבן. אל תלכו. הבטריה של הפלאפון לא מסוגלת לשרוד שעתיים של משחקים. תבקשו ממישהו שיספר לכם את הפואנטה, המעניינת משהו.
כשנכנסים לצפות בסרט בטוחים שהוא שייך לז'אנר סרטי הקיץ הקלילים והשמחים. האמת שונה בהרבה ולא ברור אם התוצאה היא שטחית או באה להראות את החברה בתור כזו...
בכל אופן, סרט מעורר הרבה מחשבה ואולי גם כעס.
רייצ'ל וויז באמת מפתיעה במשחק מוצלח ואמין בצורה יוצאת דופן.
היא והשחקן הראשי מחזיקים את הסרט בצורה טובה ובכלל לא משעממת.
ישנן מסקנות להסיק מהסרט
צורה לאהבה (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות