חומוס FULL טריילר ביקורת סרט

אחת העצות הטובות ביותר בעולם היצירה הגיעה מג'ון לנון - “The more I see, the less I know". זהו משפט אותו אימצו במאים, כותבים, ואפילו מפיקים של סרטי ענק. אבל בארץ כמו בארץ, נדמה שכל קולנוען רוצה להיות קצת יותר more מאשר less. כל אחד רוצה להיות זה שיפתיע, זה שיפרוץ, זה שיביא את "לשחרר את שולי" הבא. כך לפתע צץ סרט כמו "חומוס פול טריילר" שכבר בשמו מנסה לא להיות ישראלי, גם לא אמריקאי אלא more מהשניים.התרגשתי לקרוא שהתסריטאי של הסרט הוא יהונתן ברק, אחד הסטנדאפיסטים המבריקים יותר שיש לנו בארץ ואם צפיתם במופע "טעים ומתוק" אתם יודעים שהוא אכן יודע לספר סיפור. הוא קיבל על עצמו את מלאכת הכתיבה ביחד עם אסף קוברובסקי, שזהו גם סרטו הראשון כבמאי. השניים מגייסים את כמה מגדולי השחקנים בארץ במטרה ליצור משהו קצת ישראלי, קצת טרנטינואי ובעיקר קצת יותר מדי. העלילה עוקבת אחרי ג'וני, הייטקיסט (מיכאל מושונוב) שמנסה לברוח מצילו של אביו המאפיונר (אביו במציאות מוני מושונוב), אך כאשר אויבו המושבע של האב מאיים להרוס את חתונתו של הבן, הוא נאלץ לשתף פעולה עם בן דודו הפושע, ונפגש עם ארגון נשק חרדי, בעלי חומוסייה ממוצא ערבי, שני גייז המגדלים פרחים וצוות נערות ליווי מחו"ל. בקצרה, עודף של דמויות מייצגות בציבור הישראלי, וכאן כבר נכנסנו לבעיה.על הנייר ברק וקוברובסקי אמורים ליהנות מהבסיס של העלילה - מערכת היחסים של ג'וני עם משפחתו. אך לא, אנחנו צריכים יותר. לכן, העלילה הראשית או הקשר בין הדמויות לא מתפתחים לשום מקום, אפילו אביו של חתן השמחה לא מופיע ליותר מ-2 סצנות בתחילת העלילה. מהר מאוד נופלים התסריטאים לקלישאות הז'אנר, מנסים בכוח לחזור אחורה בזמן בשביל להכיר לנו עוד דמות סטריאוטיפית ועוד דמות סטריאוטיפית. הדבר היחיד שיותר מייגע מהדמויות, מהאקספוזיציה המיותרת של כל דמות, ומהתוכן השיווק - היא המוזיקה הרפטטיבית המתישה. היחידים שמצליחים לסחוב את העלילה על גבם עם כימיה מעולה הם הזוג החרדי (והזוג במציאות) - מנשה נוי וקרן מור. האחד, מפתיע בסצנות אקשן נחמדות. השנייה, הלא היא מלכת הפריים-טיים הודות ל"קופה ראשית", כובשת במספר מצומצם של סצנות את לב הצופים. ככה מור, חדת לשון, צבעונית בהתאם לדמות שלה והליהוק מושלם עבור ברונית פשע. מחיר הכרטיס השתלם, ולו בגללה. למעשה, אינני מתנגד לסרט שלם אשר מתמקד בבני הזוג ובארגון הפשע הדתי.חשוב לציין שמדובר בסרט ראשון וכיאה לסרט ביכורים מובן כי יהיו בו בעיות. אני חושב שהדבר הטוב ביותר שהיוצרים היו יכולים לעשות לסרט הוא למתן כל אלמנט ב50% לפחות, בין אם אלו ההופעות הצעקניות של רוב השחקנים, קצב העריכה המבלבל או כמות המונטאז'ים המתישה. בקצרה, הדבר הטוב ביותר הוא להקשיב ללנון - "Less is more".