הבמאי/תסריטאי דייויד או. ראסל נחשב לאחד הבמאים המוערכים ביותר בעולם. למרות שמועות על ויכוחים וחיכוכים עם הכוכבים בסרטיו, הקולנוען ביסס את מעמדו כבמאי מוערך. והוא נחשב לחלומם הרטוב של שחקנים לעבוד איתו. באמתחתו זכייה בפרס גלובוס הזהב על הסרט "חלום אמריקאי" ומועמדות לשלושה פרסי אוסקר על בימוי הסרטים "פייטר", "אופטימיות היא שם המשחק" ו"חלום אמריקאי". השחקנים שהשתתפו בסרטיו זכו בפרסי אוסקר (כריסטיאן בייל ב"פייטר", מליסה לאו ב"פייטר" ו"ג'ניפר לורנס ב"אופטימיות היא שם המשחק"). ולכן הציפיות מסרטו החדש, "אמסטרדם" בשמים. אבל כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה. למרות מגוון הכישרונות שגייס ראסל לשורותיו, כל אחד מהם עם איכויות משחק מדהימות, הפעם הוא נכשל.הסרט "אמסטרדם" נפתח בניו יורק שנת 1933 ומציג את הדמויות הראשיות: ברט (כריסטיאן בייל) רופא שעוזר בתיקון קוסמטי לחיילים פצועים מהמלחמה. חברו העו"ד הרולד (ג'ון דייויד וושינגטון). ואלרי (מרגו רובי) האחות המסורה. בנוסף לעזרתה הרפואית בהוצאת רסיסים מגופותיהם של החיילים, היא אוספת את המתכות ויוצרת מהם יצירות אמנות תמוהות. יש גם מקרי רצח מוזרים, מלחמה, קנוניה פוליטית, סיפורי אהבה, אנטישמיות, גזענות והמון כוכבי קולנוע ובידור שחולפים ביעף על גבי המסך ביניהם: ראמי מאלק, רוברט דה-נירו, אניה טיילור ג'וי, כריס רוק, מייקל שאנון, זואי סלדנה, מייק מאיירס, טיילור סוויפט ועוד...
פרסומת
עומס עלילתי רב, עודף דמויות ולמרות השימוש בפלאשבקים שמנסים לרענן את הצפייה, הדבר יוצר אפקט הפוך שגורם לקהל ללכת לאיבוד אף יותר. ראסל שידוע בכתיבתו המעניינת והמסוגננת ובבימויו הרגיש והמקצועי הפעם מאכזב. התחושה היא שישנו מארג סיפורים שבכוח מנסים להדביק יחד לסיפור אחד שלם, אך הפלסטר אינו מחזיק אותם. הסרט מתחיל כדרמת פשע, משתנה לקומדיה ומזגזג בין הז'אנרים עד שלא ברור על מה הסרט. ולמרות שכמעט כל רגע נתון על המסך מגיע כוכב אחר, זוהי בעצם אחת מנקודת האור העיקריות: שלל הכוכבים המופיעים בסרט. יש לציין את כריסטיאן בייל (שזהו הפרויקט השלישי שלו עם ראסל) – אחד השחקנים האיכותיים בעולם, מגלם את הדמות של ברט באופן משובח, רוברט דה-נירו (גם לו זה הפרויקט השלישי עם ראסל) בתפקיד קטן וכובש שמצליח להחיות את הסרט. הכריזמטיות הטבעית שיוצאת ממנו פשוט כבשת את הצופים. רמי מאליק מצוין ואמין, אניה טיילור-ג'וי בתפקיד שתפור למידותיה.אפשר לציין לטובה במיוחד את מרגו רובי היפהפייה שפשוט כובשת את המסך בנוכחותה. היא מרגשת, קצת מטורפת, משכנעת והכימיה בינה לבין ביל ווושיגטון אמינה ופוטוגנית. נקווה שראסל יהפוך גם אותה לחלק משחקני החיזוק הקבועים שלו כי אין ספק שהיא ליהוק מתבקש ביותר. בנוסף לליהוק המדויק יש לציין את הפסקול הנפלא של דניאל פמברטון ("משפט השבעה משיקאגו").
אך למרות הקאסט הנפלא והמוזיקה שמתמזגת היטב עם העלילה, הבימוי לא קצבי והכתיבה התסריטאית מסורבלת ועמוסה. ניתן היה לקצר את הסרט בלפחות חצי שעה ולהוריד חלק מהדמויות כי פוטנציאל תסריטאי בהחלט יש. התסריט מבוסס בחלקו על אירועים אמיתיים. מסתבר שגם הטובים ביותר יכולים ליפול וכמו שנאמר לשחקנו הראשי של ראסל, כריסטיאן בייל בסרט "באטמן מתחיל", מדוע אנו נופלים? כדי ללמוד להרים עצמנו למעלה. אז אולי בסרט הבא הוא יחזור לעצמו.
סיפור על רצח,חברות אמיתית,וניסיון הפלת הנשיא רוזוולט ע״י קיצונים פשיסטים. אמריקאים שניסו לשמור על שפיות כלוחמים שנפצעו במלחמת העולם הראשונה.בסרט משתתפים שחקנים ידועים רבים.
ציפיתי ליותר, בטח בגלל צוות השחקנים המרשים, בעיקר כריסטיאן בייל. לטעמי, הסרט היה מעט מבולגן וגם לא מעניין מספיק, ודאי לא לאורך של 135 דקות באולם הקולנוע.
שלח/י
רוברט דה נירו
כריסטיאן בייל
מרגו רובי
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות