הבן שלי ביקורת סרט

הולדת ילד או ילדה הופך זוג אנשים פתאום להורים. הורות מהווה שינוי משמעותי בחייהם של זוג והופך אותם אחראים ליצור חסר ישע שזקוק לעזרתם. מה משמעות הדבר? לכאורה זה מובן מאליו - לטפל, לגדל ולדאוג לצרכיו של הילד/ה. כלומר, לדאוג לצרכיהם הפיזיים: אוכל, מקום לגור בו וחינוך. אך האם הטיפול החומרי והאפשרות לתת לילד את החינוך והתנאים הטובים ביותר הם קנה המידה היחיד? ומה עם האהבה, החיבה, תשומת לב והקדשת הזמן לילד? בסוגיה זו בעיקר ובסוגיות נוספות דן הסרט הבריטי, ״הבן שלי״.ג׳ון הוא אב חד הורי שמטפל בבנו בן הארבע. כשג׳ון אינו עובד בניקוי חלונות, הוא מבלה את כל זמנו הפנוי יחד עם בנו - טיול בפארק, צפייה במשאיות, אכילת גלידה, ציור וקריאת ספרים. הם לא עושים דברים מיוחדים אבל הזמן שהם מבלים יחד מוקדש רק להם, ללא אנשים נוספים וללא הסחות דעת. זהו גם שמו הלועזי של הסרט שנקרא "שום מקום מיוחד" שם בעל משמעות נוספת שתתגלה בסרט. בהמשך מבינים הצופים כי הסיבה נעוצה בעובדה שג׳ון חולה במחלה סופנית והוא מחפש לבנו, מייקל, משפחה שתאמץ אותו לאחר מותו. לג׳ון אין משפחה (אין לו הורים ואמו הביולוגית של הילד נטשה לאחר שנולד) ולכן הוא מנסה לדאוג לעתידו של הילד ולוודא שהמשפחה שתקבלו תתן לו את הבית הטוב ביותר. ג'ון עובר עם בנו ממשפחה למשפחה ובודק את האופציות השונות יחד עם העובדות הסוציאליות. הוא רואה לא מעט משפחות בהרכבים שונים: משפחה המורכבת מזוג הורים עם בת מאומצת, זוג הורים עם ילדים ביולוגיים וילדים מאומצים, הורים אמידים וקצרי רוח שאינם מעוניינים להוליד ומעוניינים רק לאמץ ואם חד הורית שמסרה את בנה לאימוץ בהיותה בת עשרה בעקבות הריון לא מתוכנן בגיל צעיר וכעת אינה יכולה להביא ילדים לעולם. הבחירה שעל ג'ון לבצע מאוד קשה, חורצת גורל והוא מפחד לטעות. מאידך הזמן אינו משחק לטובתו והוא אוזל - מצבו הפיזי של ג'ון הולך ומידרדר. הוא עייף יותר, חסר אנרגיה, הכאבים מתחזקים, הוא מתחיל לסבול מחוסר איזון. מה תהיה בחירתו של ג'ון?הסרט, שמבוסס על סיפור אמיתי, מורכב משלל רגעים קטנים ויפים של אב ובנו וממשיך את הקו של הסרט לפיו יש לנצור כל רגע ורגע ולהקדיש זמן לילדים. מהות הסרט היא להראות שהורות טובה נמדדת באהבה ללא תנאי, הרבה חום, הקשבה ושימת לב לפרטים הקטנים. גם רגעים בהם הילד מצייר או זמן אמבטיה הם רגעים יפים שיהיו זכורים לעד בראשו של הילד ושל ההורה. בנוסף הסרט מראה בחלק מהזמן גם את התמודדותו של האב עם המוות הקרב שוב בצורה עקיפה. זה בא לידי ביטוי בשיחותיו עם שכנה מבוגרת שגם היא חוותה אובדן. לאורך הסרט לא רואים את ג'ון דומע או מדבר על עצמו: מה שמראה כי השלים עם גורלו. הבימוי של אוברטו פאזוליני (המפיק של "ללכת עד הסוף") האיטלקי, שגם כתב את התסריט הרגיש והעדין, מצליח ללא הרבה מידע ודיבורים להעביר את המסר החשוב. גם ההידרדרות במצבו של האב והשינוי שעובר על הילד מועברים היטב דרך הסצנות השונות. למשל, אם בתחילת הסרט הילד מנסה להדביק את צעדיו של האב, בהמשך האב מנסה להדביק את צעדיו של הילד. ואם בהתחלה האב דואג לילד, בהמשך הילד מגיש לאב כוס מים ומכסה אותו בשמיכה.כמובן שהחלק העיקרי בסרט הוא המשחק וליהוק השחקנים הראשיים נהדר. השחקן ג'יימס נורטון ("נשים קטנות") שמגלם את ג'ון עושה תפקיד נפלא והוא מצליח להעביר את לבטיו, פחדיו ותסכולו בעיקר דרך העיניים ושפת הגוף. אך מי שגונב את ההצגה הוא הילד המתוק דניאל למונט. הוא חמוד, לבבי ונראה כה טבעי לתפקיד שהוא מגלם. הכימיה בינו לבין נורטון שמגלם את אביו פשוט מצוינת."הבן שלי" הוא סרט קטן אבל מרגש, מדויק וחשוב (תבואו מוכנים עם טישו) עם מסר חזק שמחלחל עמוק פנימה. הוא יגרום בעיקר להורים ולהורים שבדרך שצופים בו למחשבות על מהי הורות ועד כמה החיים יכולים להיות קצרים. , לאחר שתחזרו מהסרט כל מה שתרצו זה להסתכל קצת יותר על הילדים ולהקדיש להם זמן. לא צריך לעשות משהו מיוחד - רק להקשיב, לחבק ובעיקר להיות שם בשבילם.

מתחרים Challengers חדש 2024

הכפתן הכחול The Blue Caftan חדש 2024

ג'ויקה Joika חדש 2024

רדיקלי Radical חדש 2024

הקדירה The Pot Au Feu חדש 2024

נפש אחת One Life חדש 2024

אנטומיה של נפילה Anatomy of a Fall 2024

דוג מן Dogman 2023 2024

הפילגש The Other Widow 2024

אזור העניין The Zone of Interest 2024