פריסילה ביקורת סרט

שנה וחצי לאחר יציאת הסרט "אלביס" של באז לורמן, מגיע הסרט "פריסילה" של סופיה קופולה ("אבודים בטוקיו"). בעוד הסרט של לורמן השתדל לשמר את תדמיתו הטובה של המלך תוך היצמדות למציאות, נראה שסרטה של קופולה דאג לעשות הכול כדי לנפץ את אותה תדמית. "פריסילה" מציג לנו את סיפור הזוגיות של אלביס ואשתו לשעבר דרך נקודת המבט שלה, ומגלה צדדים חדשים שרבים לא הכירו בדמותו, אך בסופו של דבר המסירות הנחרצת להצגת צד אחד בלבד פוגעת באמינות הסיפור ובאותו המסר שהוא מנסה להעביר.אין הרבה שלא נאמר על מלך הרוקנרול. אלביס פרסלי הולל ושובח בחייו ובמותו, ותהילתו הדהדה ברחבי העולם גם בלי ששר תו אחד מחוץ לאדמת ארצות הברית, וניכרת עד היום, 46 שנה אחרי מותו. אמנם במהלך 42 שנות חייו צפו לא מעט שמועות שליליות סביב שמו, אך אלביס זכור בעיקר בזכות שיריו הנוגעים, קולו הייחודי והופעותיו פורצות הדרך, ושמו עולה לרוב בהקשרים חיוביים. העובדות הפחות ראויות להערצה על הזמר האהוד אינן סוד: התמכרות לסמים, בגידות באשתו, בזבוז כסף וניהול גרוע, אבל הסרט של סופיה קופולה מביא לחזית את אותם דברים דרך זווית הראייה של פריסילה. פריסילה בולייה פגשה את אלביס ב-1959 כשהיא הייתה נערה תמימה בת 14, והוא היה אליל רוקנרול בן 24. הרומן בין השניים נתפס בעין עקומה מצד הציבור עקב פער הגילאים שהיה יוצא דופן אפילו אז, אך למרות זאת סיפורם זכור לעולם כסיפור האהבה המשמעותי ביותר בחייו של אלביס. השניים נישאו ב-1967, ונשארו יחד 6 שנים נוספות, במהלכן נולדה להם בת - ליסה מארי פרסלי, שנפטרה באופן מצער בשנה שעברה מדום לב כשהיא רק בת 54. ב-1985, פריסילה הוציאה לאור ספר זיכרונות בשם "אלביס ואני", ובו שפכה אור על צד של אלביס שהיה פחות ראוי להערצה. סופיה קופולה, בתו של הבמאי האגדי פרנסיס פורד קופולה (סרטי "הסנדק"), ראתה בספרה של פריסילה זווית חשובה שלא מיוצגת מספיק והחליטה לקחת על עצמה את המשימה להביא אותו למסך הגדול.הסרט של קופולה מציג את החיים עם אלביס כגיהינום. פריסילה ממלאת תפקיד של מעין 'בובה' בחייו של הכוכב, שכל צעד בחייה מונע על פי רצונותיו ומותנה באישורו; החל מהבגדים שתלבש, האיפור וצבע שיערה ועד למתי יתראו ומתי יקיימו יחסי מין. אלביס של קופולה הוא אגרסיבי, אימפולסיבי ובוגדני. ולמרבה הצער – לא מדובר בפיקציה, והאירועים המתוארים בסרט אכן קרו. פריסילה העידה בעצמה לא פעם עד כמה אלביס שלט בחייה, כפי שמובהר בסרט, ואיך למעשה איבדה את עצמה בזוגיותה איתו. חייה סבבו סביב חייו: תחביביו וחבריו נהיו לשלה, ולקח לה זמן רב לאחר שהתגרשו להבין זאת ולבנות את זהותה האישית. אך עם כל הייצוגים החשובים, האכזבה העיקרית בסרט היא כי לכל אורכו לא מוצג לנו שבב מצדו הטוב של אלביס, אופיו האוהב והאכפתי עליו העידו רבים, כולל פריסילה עצמה. ייתכן שעם הזוהר הנרחב סביב שמו של אלביס וכל הייצוגים החיוביים שלו, קופולה הרגישה שאין צורך בהילול נוסף של דמותו, ושמוטב שסרטה ישמש במה אך ורק לעוונותיו וחטאיו. למרבה הצער, ההשמטה הגורפת של כל דבר חיובי מאישיותו של אלביס הופך את מהלך העלילה לאבסורדית. ההתפרצויות האגרסיביות והשתלטניות שלו מגיעות ללא אזהרה ומשום מקום, וההתנצלויות והבעות החיבה ממהרות לעקוב במעבר כה חד ומגוחך עד שהעלו לא פעם צחוקים מהקהל, כשבבירור לא הייתה שום כוונה שיצחיקו. כשמיום ליום ההתעללות הנפשית שאלביס מעביר את פריסילה רק הולכת ומתגברת ואנו חשים באומללותה ובדידותה המשתווה לזו של אסירה בבית סוהר, לא מיוצג כראוי הרגש שהוביל לבחירתה להישאר איתו; רגש שהכרחי יותר מכל לשקף בסיפורים מסוג זה כדי להבין את הדמות הראשית ואת הקושי שלה לעזוב. בראיונות רבים בהם פריסילה מספרת על חייהם יחד, היא מדגישה עד כמה אהבה את אלביס, גם לאחר שהתגרשו, ותמיד דאגה לשלומו ושמרה עמו על קשר קרוב. האהבה הזאת לא מובהרת לנו בסרט, כשהסבל של פריסילה מקבל את כל הבמה. עם כל זאת, נראה שפריסילה פרסלי עצמה, כיום בת 78, שרשומה כמפיקה של הפרויקט – מאשרת את הייצוג שלה ושל בעלה לשעבר בסרט. כשנשאלה עליו באירוע בלאס-וגאס, פרסלי שיבחה את עבודתה של קופולה בטענה שהיא מדויקת ושאין לה בעיה עם דבר ממה שעשתה בה. מי שפחות הסכימה עם הביקורת הזאת הייתה בתם היחידה, ליסה מארי, שלפני מותה הספיקה לקרוא את התסריט ולבקר קשות את קופולה על כך שתסריטה "נקמני ומבזה", ולא עושה צדק עם אביה בכך שמציג אותו כ"טורף מניפולטיבי".למרות התסריט השנוי במחלוקת, ראוי לציין את מעלותיו של הסרט; הצילום מרשים עם קלוז-אפים אינטימיים ואסתטיים שמשקפים את הבדידות של פריסילה בתוך היוקרה של החיים בגרייסלנד וגם האיפור, עיצוב השיער והתלבושות נפלאים ומשווים אותנטיות לתקופה. קיילי ספייני ("זמנים קשוחים באל רויאל") משכנעת כפריסילה, וניכר שהיא מתחברת ברמה עמוקה לרגשות הקשים של פרסלי מאותם זמנים, וגם משחקו של ג'ייקוב אלורדי ("סולטברן") מעביר ביעילות את הדיוקן האפל של אלביס שקופולה רוצה להציג. סביר להניח שהמסר שקופולה ניסתה להעביר היה חזק הרבה יותר לו דאגה להציג את כל צדדי הסיפור במידה מציאותית ומשכנעת, שתיתן יותר קרדיט לפריסילה כאדם חושב שנשבה בידי הרגש והאהבה, ולא רק אסירה מבחירה.

איימי ויינהאוס: Back to Black Back to Black 2024

פריסילה Priscilla 2024

בוב מארלי: One Love Bob Marley One Love 2024

ויטני – I Wanna Dance with Somebody I Wanna Dance with Somebody 2023

ריספקט Respect 2021 2021

הצלילה The Dive 2019

האדם הראשון First Man 2018