נערות לוח השנה ביקורת סרט

בהקרנת הבכורה הנוצצת של "נערות לוח השנה" נכחו נציגי השגרירות הבריטית. ההקרנה, שלוותה בכיבוד בריטי מסורתי (תה, אלא מה?), הייתה עשויה להיות מרגשת, אלמלא התחושה הקשה שהתסריט של הסרט התארך בהרבה מעבר לגבול הטעם הטוב.נערות לוח השנה אינו סרט גרוע, כלל לא. הוא גם מצטיין, כדרכם של סרטים בריטיים, במשחק מחוספס, כן וריאליסטי. הבעיה שלו הנה, שמכל הבחינות הוא היה צריך להיגמר כבר כאשר עברו שני שליש של הסרט, שם היה מצוי השיא הרגשי של הסרט. וכך קורה, שבמקום שיאו הרגשי של הסרט יהיה לקראת סופו, הצופה מבלה את השליש האחרון של הסרט בבהייה משועממת במסך. הסיפור הנו סיפורן האמיתי של נשים בעיירה פסטורלית בצפון יורקשייר, אשר לאחר שבעלה של אחת מהן נפטר מסרטן, מחליטות להוציא לוח שנה בעירום, בו הן עצמן תככבנה, ומהכספים שיתקבלו ממכירתו, לרכוש ספה טובה לאזור ההמתנה במחלקה האונקולוגית בביה"ח המקומי. הנשים הקשישות והנועזות מחליטות ללכת עד הסוף, ומעוררות את העיירה הרדומה למציאות חדשה, כשהן מצליחות כנגד כל הסיכויים לגייס הון עתק ולהתפרסם בתקשורת העולמית.המשחק, כפי שציינתי אינו מקור הבעיה של הסרט. הלן מירן הוותיקה עושה תפקיד מצוין, ותומכות בה היטב שאר חברותיה לסרט. גם התסריט הנו שנון ואלגנטי (לפחות בחלקו הראשון של הסרט), ושזור בהומור בריטי דק. הבעיה הנה שהסרט, שהיה צריך להסתיים פחות או יותר בעת פרסום לוח השנה בו מככבות הגיבורות, ממשיך הלאה, ובכך עובר את שיאו הרגשי, ונהיה טרחני, מייגע וחסר מעוף. מסרט כן ואמיתי הסרט הופך לעיסה דביקה ולמלודרמת טלוויזיה שגרתית, במקרה הטוב. וחבל. לסיכום: מתחיל טוב, מדרדר בחלקו האחרון. 5 בסולם יגאל.