לכאורה, כריסטופר לנדון נוהג לביים סרטים המשתייכים לז'אנר המתח והאימה. אך מה שהופך אותו ליוצא דופן, לעומת עשרות חקייני ג'יימס וואן למיניהם, היא נטייתו לשלב מעט רומנטיקה, הרבה קומדיה,והימנעות עקבית מדם או דרמה כבדה. למעשה, אפשר לקחת את אמא, את בן הדוד או את האח הקטן לסרט שלו – והם פשוט יהנו ויצחקו. שיתוף הפעולה בין לנדון לחברת ההפקות "בלומהאוס" הוליד שני סלאשרים רעננים ומבדרים – "מז"ל טוב" ו-"פריקי", לצד המשכון פחות מוצלח לראשון מביניהם. אחרי שעזב באכזבה את סרט ההמשך לסדרת "צעקה", לנדון מנסה להגיע לז'אנר מעט יותר בוגר ולתת את הטוויסט המודרני שלו לז'אנר ה"מי עשה את זה", שבו הדמויות הראשיות מנסות לגלות מי מבין כמה חשודים ביצע פשע מסוים . לנדון שואף להתעלות מעל אותן קומדיות האימה תיכוניסטיות האופייניות לו. הפעם, הוא מנסה ליצור סרט מעט יותר רציני.במקום בלש אידיאליסט, עומדת במרכז הסיפור ויולט (מייגן פייהי, "הלוטוס הלבן") – אם חד-הורית, שכל חטאה הוא שיצאה לדייט עם הנרי (ברנדון סקלנאר, "1923"), בחור שפגשה דרך אפליקציית היכרויות. זהו לא צעד פשוט עבור ויולט: לא רק שזה הדייט הראשון שלה מאז לידת בנה, אלא גם מאז מותו של בעלה המתעלל. בזמן שהיא מוקסמת מהגבר הצנוע וטוב הלב שמולה, סדרת מסרונים אנונימיים מתחילה להטריד את מנוחתה. לא עובר זמן רב בטרם המטריד – שנמצא, כך מסתבר, באותה מסעדה – מתוודה שהוא מחזיק את בנה ואת אחותה כבני ערובה. ויולט נאלצת לציית להוראותיו הזדוניות של הפושע האנונימי, בזמן שהיא מנסה לגלות מי מבין הסועדים הוא החשוד. במקביל, היא נאלצת להמשיך את הדייט כאילו דבר לא קרה. כיאה למותחן מסוג זה, החוטף כמובן מאיים עליה שהוא רואה ושומע כל דבר – ככל הנראה משום שהוא יושב בסמוך אליה – ולכן יפגע בבני משפחתה אם תעז לבקש עזרה.
פרסומת
ויולט לא מוותרת לחוטף שלה ומנסה לבקש עזרה, אך לא מצליחה להעביר את המסר לאנשים הנכונים. זהו מבנה נרטיבי שמציע פרשנות חדה ומדויקת למצבן של נשים שעברו התעללות, ונלכדות בתוך מערכת שלא שומעת אותן. המלצרים, נגן הפסנתר, ואפילו אותו דייט סבלני ומקסים – כולם קולטים את הרמזים, אך לא באמת מבינים את משמעותם. כך נותרת ויולט, כמו במציאות, לבדה מול התוקף שלה .התסריטאים ג'יליאן ג'ייקובס וכריס רואץ' מנהלים את המהלך הזה בתבונה. הם מסרבים להושיט לויולט חבל הצלה, ולוכדים את הצופים בתחושת חוסר האונים שהיא חווה. אין בלש, אין מערכת – וגם אין נסיך שיציל את הנסיכה. בסופו של דבר, ויולט היא זו שנאלצת להפוך לגיבורה של עצמה.בתחילתו, "דייט קטלני" כמעט מזכיר את אחד מסרטי האימה המבדרים של השנה – "Heart Eyes", סרט נוסף שכריסטופר לנדון כתב והפיק השנה, ואם כי נעדר מתפקיד הבמאי בו, הטון המוכר שלו מורגש לכל אורכו. אך בעוד ששם היה מדובר בקומדיה מבריקה, מקורית ומדממת, "דייט קטלני" נשען הרבה יותר לכיוון דרמה ריאליסטית – ואין בו כמעט שום ניסיון להפחיד או להצחיק, למעט מלצר אחד טורדני במיוחד.
הבעיה היא שלנדון לא מצליח לעשות חסד עם התסריט הפשוט – וכאן נחשפת חולשתו כבמאי. הוא יודע לעבוד היטב כשהעלילה כוללת אלמנט על-טבעי, קאסט צעיר ורענן, או לפחות קומץ בדיחות מוצלחות. אבל כשמציבים אותו מול סרט לקהל בוגר, בלי שוברי שגרה ז'אנריים – התוצאה נראית כמו פרק דרמטי במיוחד של סדרה טלוויזיונית: עריכה קופצנית ומעייפת, ומוזיקה שמשתלטת לחלוטין על סצנות שהיו זקוקות דווקא לשקט.הבחירה בשני שחקני טלוויזיה להוביל את הסרט היא תמוהה. כוכבת הסרט, מייגן פייהי, קטפה את התפקיד הראשי והנהדר ב"לוטוס הלבן" לאחר קריירה ארוכה שכללה עשרות תפקידי משנה. פייהי אולי תשחזר את החן שלה בתפקיד ראשי בסרט עם אנסמבל, אבל "דייט קטלני" נשען כמעט לחלוטין על ויולט. פייהי קיבלה במתנה את אותו תפקיד נשי מעניין שהוליווד לעיתים נדירות מאפשרת, אך היא נראית בעיקר חיוורת ומשועממת כשהיא נקלעת לסיטואציה גדולה מהחיים. הכוכב לצידה לא בדיוק מסייע. זו תקופה טובה עבור ברנדון סקלנאר, שגם הוא הופיע בלא מעט תפקידי משנה. בשנה שעברה הוא השתתף בלהיט "איתנו זה נגמר" כמושא אהבתה של בלייק לייבלי ועכשיו הוא שוב פעם בתפקיד גברי ראשי מוביל. בשני הסרטים הוא לא משאיר רושם של כוכב קולנוע.לנדון רצה ליצור סרט אחר – בוגר יותר, מהודק יותר, כזה שלא נשען רק על שנינות או על אפקטים אלא מנסה להגיד משהו על פחד, בדידות וחוסר אונים. זהו ניסיון ראוי, ואפילו נוגע ללב ברגעים מסוימים, אך הוא נותר חצי אפוי. "דייט קטלני" סובל מבימוי חסר מעוף, ליהוק בעייתי ותסריט שלא מצליח להתרומם מעל הרעיון הבסיסי שלו. ועם זאת, קשה שלא להעריך את השאיפה – את הרצון לזעזע לא בעזרת צרחות או דם, אלא באמצעות סיטואציה כל כך שקטה שהיא כואבת. לנדון אולי לא פגע בול הפעם, אבל הוא לפחות מנסה לשחק במגרש של הגדולים – וזה כבר משהו.
אני לא נהניתי - רעיון טוב, אבל העלילה והדמויות מגוככות.
השליש הראשון עוד היה מבטיח קצת, אחרי כן היה פחות טוב, והסוף בכלל השאיר אותי עצבני על זה שבזבזתי זמן וכסף ללכת לסרט זה.
לא יודע איך להגיד את זה בלי ספוילרים - לא ראיתי בסרט הזה משהו שהיה לא צפוי, או מקורי. כאילו שנתנו ל AI לכתוב תסריט, והוא כתב תסריט הכי גנרי שיכול להיות עבור הרעיון הכללי הנתון.
ועוד שליש מהסרט זה בעצם בילד אפ ל״התפעה״ שגם ככה כולם יודעים כי זה היה בטריילר.
בקיצור סרט סתם, לא מקורי בכלל.
דייט קטלני (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות