יש סרטים שלפעמים מספיק לשמוע את השמות המעורבים בעשייתם כדי ליצור עניין. במקרה של "ג'יי קלי", השמות האלו הם הקולנוען נואה באומבך ("סיפור נישואים") וכוכבי הקולנוע ג'ורג' קלוני ואדם סנדלר. אם הבמאי והתסריטאי המוערך היה בעבר קולנוען עצמאי ואחד מחלוצי סגנון המאמבלקור (סגנון קולנוע דל תקציב שמתאפיין בהתבוננות על יחסים בין דמויות צעירות תוך שימוש בדיאלוגים טבעיים ובלתי נגמרים), מאז ההצלחה חסרת התקדים של "חיים בין השורות" (2005) עליו היה מועמד לאוסקר הראשון שלו, נראה שהוא הפך לבמאי הוליוודי לכל דבר שכוכבי קולנוע שמחים לשתף איתו פעולה ואיתם גם מגיעים תקציבים וגם פחות דיאלוגים ארוכים.הסרט הנוכחי מתמקד בכוכב קולנוע בשם ג'יי קלי בגילומו של ג'ורג' קלוני. לשניים זהו שיתוף פעולה ראשון וקלוני סיפר בראיונות שהוא אישר את השתתפותו בסרט כאשר שמע שבאומבך וסנדלר מעורבים בו, עוד לפני שקרא את התסריט. הסרט נפתח עם ציטוט של המשוררת סילביה פלאת' שמציג באופן ישיר את כוונת הסרט - "להיות עצמך זו אחריות גדולה, יותר קל להעמיד פנים כאדם אחר או לחיות בתור אף אחד". קלי אולי כוכב קולנוע נערץ אבל בחייו הפרטיים הוא מרוחק מבתו הבכורה, ובתו הצעירה דייזי (גרייס אדוארדס, "אסטרואיד סיטי") קרובה לצאת לעצמאות מבלי שאביה היה באמת מעורב בחייה.
פרסומת
הקונפליקט העיקרי בסרט נוצר ביציאתה של בתו הצעירה מהבית למסע באירופה. קלי מחליט ללכת בעקבותיה ולוקח איתו את כל הצוות, שכולל את מנהלו האישי רוני (סנדלר). דווקא בתוך המסע הזה, שעובר בטיסה טרנס-אטלנטית וגם בנסיעה ברכבת ברחבי אירופה, מתרחשות חלק מהסצנות היפות ביותר בסרט. באומבך משלב היטב את המסע התחבורתי עם פלאשבקים המעניקים לצופה רקע חיוני להבנת דמותו של קלי, החל מתחילת הקריירה שלו ועד ניסיונו כהורה. באופן הזה, באומבך והתסריטאית השותפה, אמילי מורטימר (שהיא גם שחקנית נהדרת) מצאו דרך מבריקה להפוך סצנות שהיו יכולות להיות מיותרות או משעממות למצוינות.הרבה מאוד מאפיינים קולנועיים הם לטובת סיווגו של "ג'יי קלי" בתור אחד הסרטים הטובים ביותר של השנה. הבימוי של באומבך מבריק, והוא מוציא משני השחקנים העיקריים, קלוני וסנדלר, ביצועים עמוקים ונפלאים. הצילומים של לינוס סאנדגרין ("לה לה לנד", "בבילון") מרהיבים ומשקפים את היופי של קליפורניה, צרפת ואיטליה. קל להבין למה הוא הוקרן בבכורה עולמית במסגרת התחרותית בפסטיבל ונציה היוקרתי ולאחר מכן בשרשרת פסטיבלים מובילים כמו טליורייד, ניו-יורק, בוסאן וסן סבסטיאן.
הסרט כאמור מכיל סצנות מאוד מרגשות ומעניינות, אבל חלק גדול ממנו נותר תפל. אמנם יש בכך סמליות מסוימת שמתאימה לריקנות של קלי בתור אדם, אבל בתור חוויית צפייה – היא הופכת את "ג'יי קלי" לסרט שחסר טעם ורגש. אותו ציטוט של סילביה פלאת' יוצר ציפיות שהסרט לא מסוגל להמחיש, בכך שהוא רומז על פאזל קולנועי שמאפשר לצופים לפרש בעצמם מיהו ג'יי קלי האמיתי. בפועל, התסריט של באומבך ומורטימר לא באמת מצליח לפרק את המרכיבים השונים בדמות שהם כתבו ולהפוך אותה לעמוקה ורבת רבדים. "ג'יי קלי" נשאר בגדר רעיון של כוכב קולנוע ריק ולא כאדם אמיתי מורכב פסיכולוגית."ג'יי קלי" הוא סרט טוב, שמכיל רגעי שיא מרגשים ומאפשר לצמד הכוכבים שלו (קלוני וסנדלר) לספק הופעות נפלאות במיוחד. אבל ביחס לפילמוגרפיה של נואה באומבך, שמכילה כמה מהסרטים הטובים ביותר של תקופתנו, הוא מאוד מאכזב. למרות אורכו המכובד (132 דקות), הוא נכשל במשימה עיקרית של כל סרט - להצדיק את העלילה שלו ואת הגיבור שנושא אותה על כתפיו. עבור יוצר קולנוע דגול כמו באומבך, זה פשוט לא מספיק.
וואו איזה סרט עמוק! המבקר שקרא לזה דרמה ריקה בהחלט לא הבין את הסרט. סרט עמוק ברמה הפסיכולוגית ששומר על וייב חזק, למי שאוהב עומק לצד קלילות ושנינות ממש ממש ממליצה
אם היו אומרים לי, שאצא מסרט שהוגדר כקומדיה עם סנדלר וקלוני,עם מחשבות פילוסופיות על אהבה,זוגיות,משפחה,חברות וכו'' הייתי מטיל ספק רב! אבל הופתעתי לטובה מכל הבחינות. הבמאי והתסריטאי המבריק נואה באומבך רקח סיפור נהדר שמשוחק להפליא על ידי סנדלר וקלוני! וייצר סרט מאד מהנה ואפילו חשוב! חבל שהוא קצת ארוך מידי! ולעיתים קלישאתי! אבל עדיין סרט מומלץ,טוב מאד ומהנה!
הצביעו ברגליים!
וכרגיל מומלץ להתעלם מהמבקרים "אניני הטעם" שממהרים לפסול ושוכחים שסרט בסופו של יום בא להעניק לצופה שעה קלה של הנאה וכייף!
שלח/י
ג'ורג' קלוני
אדם סנדלר
לורה דרן
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות