תיבה רוסית ביקורת סרט

סוקורוב, אחד הבמאים הבודדים שמצליח כל פעם מחדש להפתיע ולמתוח את גבולותיה של האמנות השביעית, עושה את הבלתי ייאמן, סרט בנשימה אחת בת 90 דקות."תיבה רוסית", הוא מסע מרהיב בזמן, 300 שנה של היסטוריה רוסית בשוט אחד. דיפלומט צרפתי בן המאה ה19- מוצא את עצמו נודד בזמן, לכוד בין כתלי מוזיאון הארמיטג' בסן פטרסבורג שהוקם על ידי קתרינה הגדולה ב 1764. שלושים ושלוש אולמות תצוגה שקירותיהם עמוסים בכל טוב ורשת מסדרונות סבוכה ואפלה כמו ההיסטוריה של אמא רוסיה. בכל חדר מתרחש סיפור אחר כאשר בחוץ אמצע החורף ושלג יורד ללא הפסקה. בעזרת אלפיים ניצבים, אלפי תלבושות, שלוש תזמורות, אקרובטים שהפעילו את המצלמה במיומנות, תאורנים מבריקים, תפאורנים ולבסוף אנשי מחשבים שאחראים על הלוק הסופי של "תיבה רוסית", סוקורוב סוקר בגעגועים את ההיסטוריה של ארץ מולדתו, מבטו נוסטלגי אבל גם ציני וטרוד. האם בני האדם השכילו ללמוד מטעויות העבר? סוקורוב מתלבט בקולו שלו האם בעתיד צפוי לנו משהו הרבה יותר טוב, ממה שהיה בעבר. סרט שכולו געגועים לרוסיה הקלאסית ועם זאת מביט קדימה אל העתיד ומייחל לטוב."תיבה רוסית" הוא פריצת דרך קולנועית עוצרת נשימה גם מבחינה אומנותית וגם מבחינה טכנית. אין ספק שאת הסרט הזה הולכים לחרוש שוב ושוב בבתי ספר לקולנוע. אחרי צפייה שנייה, כותב שורות אלו מהמר ש"תיבה רוסית" הולך להיות אחד הסרטים החשובים ביותר בתולדות הקולנוע.