דרכים צדדיות ביקורת סרט

Sideways Movie Review

יאיר הוכנר על "דרכים צדדיות":
"החופשה הכי טובה שהייתי בה מזה שנים."

סרט ארכיון שתף/י

משחק פול גיאמאטי, תומס היידן צ'רץ, וירג'יניה מדסן, סנדרה הו, ג'סיקה הכט, מיסי דוטי במאי/ת אלכסנדר פיין

דרמה

ביקורת סרט לדרכים צדדיות מאת יאיר הוכנר | מבקר ראשי

ציון המבקר

"החופשה הכי טובה שהייתי בה מזה שנים."

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.7/10

היכן תצפו?

בקולנוע

14.3% בבית

57.1% לא אצפה

28.6%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

למה אנחנו יוצאים לחופשות? כי אנחנו רוצים להירגע, לנוח, לראות נופים, לאכול במסעדות טובות, לשתות יין משובח ואם אנחנו רווקים רצוי להתיידד עם איזו מלצרית בלונדינית חמודה שתגנוב לנו את הלב עם החיוך השובה שלה וחוכמת החיים המפתיעה. כל זה אף פעם לא קורה במציאות, עד שמגיעים לצימר נרדמים מרוב עייפות ואז מתעוררים באמצע הלילה. המסעדה המשובחת מלאה ולא הזמנת מקום מראש אז אתה מסיים את הערב בשווארמה או קונה בקיוסק חטיפי צ'יפס. בירות מחליפות את היין האיטלקי, המלצרית זו ערסית אנפאלבתית שחוכמת החיים שלה מסתכמת בשירי שרית חדד ולבסוף תמיד חוזרים עייפים, בגלל שיצאת מאוחר ונתקעת בפקק של מוצאי שבת."דרכים צדדיות" הן השעתיים המרעננות ביותר כרגע בקולנוע. אני אעז ואכתוב, השעתיים האלה מחיות גם את הגוף וגם את הנפש. אחרי הסרט הזה אתם פשוט תחפשו את המסעדה הטובה ביותר בעיר. תבקשו את בקבוק היין הכי טוב שיש. לפי כללי המשחק תחקו את מיילס, תטעמו תגרגרו, תריחו, תירקו ובעיקר תהיו מאושרים עד הגג, כי "דרכים צדדיות" הוא פשוט סרט נפלא שיעשה לכם בעיקר המון טוב על הלב. הסרט הקטן החמוץ מתוק הזה בבימויו של אלכסנדר פיין הוא סוג מסוים של חופשה. מהחופשות שבהם מכירים כל מיני טיפוסים שאחר כך אפשר לספר עליהם סיפורים מצחיקים לחבר'ה, מהחופשות עם המסעדות הכי טובות שבהן המנות תמיד עסיסיות ואיכותיות, בדרך תפגשו את הנשים הכי מקסימות ושובות לב שיכולות להיות, אינספור כרמים ירוקים ומרגיעים והיינות הכי משכרים.

אלכסנדר פיין הולך ומשתבח מסרט אחד למשנהו; הוא התחיל עם יצירה עצמאית סאטירית בשם "האזרחית רות", שם ניסה לבחון את עולמה של בחורה פשוטה המעוניינת לעשות הפלה ומוצאת את עצמה כלי משחק בידן של פוליטיקאיות ימניות ושמאלניות. באותו הסרט אלכסנדר פיין נראה כמו במאי צעיר שעדיין לא יודע בדיוק מה הוא רוצה. דבר שלא ניתן להגיד על סרטו השני "Election" או בשמו העברי "בחירות או לא להיות" בכיכובם של מת'יו ברודריק וריס ווית'רספון. בסרט זה אנחנו מתחילים לזכות למגע הכול כך עצוב ועם זאת משעשע על מעמדו המתערער של הגבר הלבן בארה"ב. הסרט עוקב אחרי מורה לוזר המנסה להרוס את סיכוייה של התלמידה הטובה ביותר בכתתו להיבחר לתפקיד יו"ר מועצת תלמידים. הסרט הקטן זכה להצלחה מפתיעה הן ביקורתית והן כלכלית ואף היה מועמד לפרס האוסקר על התסריט."אודות שמידט" בכיכובו של ג'ק ניקולסון הפך את פיין לבמאי מבוקש במרכז המפה ההוליוודית. הקומדיה העצובה הזו על גבר הנמצא בתחילת השליש האחרון לחייו ומתמודד לראשונה עם מוות ותחושת חוסר מיצוי של החיים, הגיע עד לפסטיבל קאן האיכותי ושחקניו הראשיים ניקולסון וקאתי בייטס היו מועמדים לאוסקר.

אפשר היה לחשוב שסרטו הבא של פיין יהיה מרובה כוכבים הוליוודיים נוצצים, אך בתפקיד הראשי לוהק פול ג'יאמטי, אולי שחקן האופי הטוב ביותר כרגע בקליפורניה ובהחלט אחד עם מראה של לוזר מכף רגל עד ראש. לפני שנה הוא כבש את הקהל האיכותי בסרט המופלא "אמריקן ספלנדור". השנה הוא עושה זאת עם "דרכים צדדיות". לצדו לוהק תומאס היידן צ'רץ' שנחשב עד עתה לקומיקאי עם הפנים והקול הכי מעצבנים בעיר ועכשיו הוא זוכה בשלל פרסים על תפקידו האפרורי. וירג'יניה מדסן התפרסמה בסרט האימה הראשון בסדרת סרטי "קנדימן" ולעיתים קרובות אפשר לראות אותה במותחנים ארוטיים סוג ב' מאלה שרואים באחת בלילה בערוצי הלויין. אני ממליץ למצוא את הפילם נואר הלוהט בכיכובה, "נקודה חמה", שביים דניס הופר ושם היא בעצם התגלתה. הרביעית היא שרה או הקומיקאית ממוצא קוראני-קנדי וזוגתו של במאי הסרט, שלאחרונה נראתה בסרט "תחת שמש טוסקנה" כחברתה הלסבית של דיאן ליין. בהחלט ליהוק מפתיע בלי שום כוכב גדול ואפילו עם שחקנים שהיו כאלו שטענו שעבר זמנם ואולם כל הארבעה נותנים כאן את הופעת חייהם.העלילה נסובה סביב שני חברים: מיילס, סופר כושל, גרוש מזה שנתיים ומעריץ כפייתי של כול מה שקשור ליין. חברו הטוב ביותר הוא ג'ק, חבר מימי הקולג', שחקן טלוויזיה לשעבר שמתפרנס מדיבוב פרסומות. ג'ק עומד להתחתן ומיילס מחליט לקחת אותו לטיול של שבוע בדרכים הצדדיות של עמק סנטה אינז בקליפורניה. מסע אל תוך עולם של כרמים, נופים משכרים והמון יין מסוגים שונים. ג'ק כלל לא מתעניין בטעימת יינות ומעדיף לטעום את הנשים השונות שחולפות בדרכו מה שלא בדיוק מסתדר עם התוכנית של מיילס. ככול שהמסע הזה הולך ומתקדם אל סופו שני הגברים המנסים להיאחז בעבר נאלצים להתמודד עם המציאות שלא בדיוק עזרה להם להגשים את חלומותיהם ולהתפייס עם עצמם. ברגע שהם יצליחו להשלים עם העובדה שהעולם צעד קדימה ושהם עדיין תקועים במקום, השניים יוכלו להמשיך את חייהם ולגלות שישנה תקווה מכיוונים אחרים לחלוטין.אלכסנדר פיין ושותפו לכתיבה ג'ים טיילור מתבססים כמייצגים הנאמנים ביותר לדמותו של הגבר האמריקאי הלבן באמצע החיים. בסרטם החדש הם מוסיפים להומור הציני והמרושע שלהם גם המון אנושיות, ולראשונה הם יוצרים גם סרט מצחיק, גם סרט רציני אבל בעיקר סרט אנושי, אני בעד.

יאיר הוכנר | מבקר ראשי

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י