מחבואים ביקורת סרט

"זה התחיל בשקט ונגמר בשקט". אמרה בסוף הסרט אחת הנשים שישבה סמוך אלי בהקרנה שנכחתי בה. חברתה המשכילה לא פחות הוסיפה, "בשביל מה צריכים כאלו סרטים". מיכאל הנקה בטח היה מלקק את האצבעות אם הוא היה נוכח בהקרנה ומבין עברית. זו כנראה אחת התגובות שהוא מצפה לשמוע מהקהל הבורגני המבושם שילך לצפות בסרטו החדש והמשובח "מחבואים".הנקה שמתמחה בסרטיו בהכנסת אגרופים לתוך בטנם המדושנת של העמידים, הלבנים והיפים מזקק את אמירתו ובודק שאלות של מוסר ו"תרבות" בעידן שבו אנו חיים. הוא עושה זאת בצורה המינימליסטית ביותר שהוא עשה עד היום. עם זאת, הוא מצליח ליצור דרמת מתח פסיכולוגית מטלטלת ופרובוקטיבית. התוצאה מעוררת אי-שקט אבל רחוקה מלהיות נגישה אל הקהל הרחב "הסרט תקוע". אחת הנשים לא היתה מרוצה מהדרך שבה הסרט התחיל. היא היתה בטוחה שהסרט באמת תקוע. ההתחלה המאתגרת של "מחבואים" היא רק סימן לבאות. מספר דקות ארוכות למדי שבהן יש one shot ארוך ודי מייאש של רחוב ובקצה שלו בניין. לפתע יש rewind והבורגנית אמרה לחברתה, "הסרט מקולקל". כן הנקה משתמש באותן טכניקות מסרטיו הקודמים. מי שלא מקשיב לפסקול או קורא את הכתוביות בעברית, ועסוק בתמונה הבלתי ברורה, לא יבין שבסרט עצמו יש זוג שצופה בדיוק כמוהו באותה תמונה וגם הוא לא מבין מה פשר הסרט.הזוג הזה מסתבר כעבור דקות מספר הוא צמד הכוכבים הצרפתיים, דניאל אוטיי וז'ולייט בינוש. הצמד הפופולארי מגלם זוג נשוי ומאוד איכותי. הוא מנחה תוכנית תרבות פטפטנית ומצליחה ואילו היא עובדת בהוצאה לאור ויש לה מערכת יחסים קרובה עם הבוס. לשניים יש בן צעיר ומפונק. השלושה מקבלים גלויות מסתוריות עם ציורים אלימים וקלטות וידאו המתעדות את חייהם. האובייקטים מעוררי האימה מעוררים שדים רדומים אצל ז'ורז' והמשפחה נקלעת למשבר. האם ז'ורז' יצליח למנוע את קריסתה של משפחתו? הנקה מעורר שאלות חברתיות ועדתיות, אבל מסרב לענות עליהן. בכלל, הוא מסרב לספק תשובות. נראה כאילו המטרה היחידה שלו הוא לעלות שאלות באוויר. הסרט מתחיל בשאלה אחת פתוחה ובסופו של דבר משאיר את הקהל עם הלשון בחוץ. במקום תשובה ברורה אחת הוא מקבל עוד עשרות שאלות בלתי מפוענחות. בעולמנו המאבד את עצמו לדעת שבו ישנה כול כך הרבה אלימות בחוץ, הבית והמשפחה מייצגים יציבות, חום ואהבה. מה יעשו משפחות כאשר בעיות חברתיות ופוליטיות יחדרו לתוך השלווה המשפחתית?כולנו חוששים מפני הגורמים החיצוניים שיכריחו אותנו להתמודד עם המציאות של הרחוב. גיבורי הסרט יעשו הכול כדי לא לאבד שום דבר מחייהם השבעים. דניאל אוטיי מעולה כגבר מעודן ואנין שהמסכה שלו מתקלפת לאיטה ובסופו של דבר מופיעה לנגד עינינו מפלצת אנושית. בינוש מגלמת את אשתו, בחורה שבירה וחזקה שלפתע כלל לא מכירה את בעלה. הנקה ממשיך להתעלל בצופיו ועושה זאת על הצד הטוב ביותר. השאלה המרכזית כמובן היא עד כמה אתם מזוכיסטים כדי לשרוד את הסרט הזה.אולי מעריציו של אנקה עלולים להתאכזב כי הסרט הזה הרבה יותר קל לצפייה מ"המורה לפסנתר" או "משחקי שעשוע". הנקה יצר סרט פחות אלים מבחינה ויזואלית, אבל לשם שינוי הפעם האמירה שלו הרבה יותר בוטה. בכל מקרה לקהל המנויים הבורגני והמסור של קולנוע לב, הולכת להיות חוויה קולנועית כואבת ומטרידה במיוחד. הידד!