ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

סרט יפהפה! עדין,רגיש,קסום,פיוטי,מבריק...משחק נפלא של אדריאנו טרדיאולו כעלם החמודות - לזרו, המקסים, העדין, טוב הלב, בעל העיניים הרכות המביטות מהורהרות למרחקים. פס קול נהדר! במיוחד הפרלוד במי במול מינור של באך בביצוע נפלא! נהניתי מכל רגע!

עוד יצירת מופת של סקורסזה! אמנם ארוך (ולכן אפשר להבין את חסרי הסבלנות שיצאו באמצע הסרט...) לנשארים עד הסוף - כל דקה שווה, כל שוט מדויק, סרט נפלא! מעלה שאלות (ללא תשובות) על משמעותה של האמונה, האם עמוק בלב, במחשבה, בנפש פנימה? במהות חייו של כל אחד ואחת? או אולי מתבטאת יותר במנהגים, בריטואלים, בעשה ואל תעשה? עד כמה חזקה האמונה עד כדי הנכונות להקרבת החיים?? לאורך כל הסרט, נוצרים נרדפים באכזריות נוראה ביפן של המאה ה-17... האם עד כדי "ייהרגו ובל יעברו"? השוואה בלתי נמנעת לנרדפי עמינו בשל חוזקה של האמונה (עקידת יצחק?) אבל בסופו של דבר, מבחינה זו, האם אין כל הדתות (כמעט) -אותו דבר? "האמת אתנו, לא היה, לא יהיה ואין בלתינו" ? ולכן דגלו ויש שעדיין דוגלות - ייהרגו מי שאינם "אתנו"? צילומים נהדרים ומשחק נפלא! וכן ראוי לקרוא את ביקורתו המעולה והמדויקת של רותם סופר ב- Vgames.

כגודל הציפיה כך לצערי - פספוס ואכזבה. נסיון לעשות סרט ישראלי איכותי, שלא ממש צלח. למרות הרעיון המעניין (על סא"ל, פנסיונר טרי מהצבא, עדיין במיטב שנותיו, המגלה את משפחתו...) אמנם משחק וצילום טובים, אבל לדחוס כל כך הרבה דרמות הפוקדות משפחה ישראלית בורגנית/ממוצעת לתוך שעה וחצי - לא מספיק להתפתח, לא ממש עובד, נופל לקלישאות... נסיגה משמעותית לעומת "ביקור התזמורת" ...

התחלה לא רעה, די מותחת ואף מפחידה למדי (החדירה אל הלא נודע, השחור משחור...) אך עד מהרה, נמתח, נסחב ומשעמם :-(

כגודל הציפיה, כך גודל האכזבה! מצטרף למעניקיי הדירוג מתחת ל-3, למרות המשחק הלא רע, אכן תת-רמה! אפילו לא בדיחות קרש, כה משעמם, כל כמה דקות הסתכלתי בשעון מתי ייגמר הסבל הזה, לסיכום - קשקוש דבילי ואינפנטילי :-(

אמנם לא מאסטרפיס (לכן רק 8), אך בהחלט סרט מעניין ואף מותח. צילומים מרהיבים של המטוס המתקרב למנהטן בטיסת אימים נמוכה שעל רקע גורדי שחקיה, מאד מזכירים את אסון ספטמבר 2001 (מן הסתם חלקם בעזרת הדמיות מחשב). למרות שהקברניט המנוסה (טום הנקס במשחק מעולה) וטייס המשנה (ארון אקהרט) הצילו את כל נוסעי המטוס, בהימור מדהים של נחיתה על ההדסון שהסתיים בנס (כל הנוסעים ואנשי הצוות ניצלו), מתקיימת ועדת חקירה המנסה בעזרת סימולציות מחשב לבדוק מה היה קורה אילו החליטו השניים לחזור ולהנחית את המטוס באחד מנמלי התעופה באזור. זאת כדי לנסות ולהוכיח שהטייסים שגו בנחיתה מסוכנת בנהר ההדסון. חקירה שנראית הזויה ומיותרת, מציבה סימן שאלה מול הנושא המרכזי של הסרט (קיומה של ועדת החקירה) כלומר לשם מה בכלל נחוץ לחקור - "מה היה קורה אילו?" כך או אחרת, סרט מעניין בו נשאלת השאלה מה חשוב יותר, הצלה מופלאה של חיי אדם, או כספים שצריכות חברות ביטוח לשלם על הנזקים ש"גרמו" הטייסים בהחלטתם להנחית את המטוס כפי שהנחיתו...

הביקורות היו צוננות, וודי אלן לא מה שהיה פעם... ובכ"ז הסתקרנתי, הלכתי לראות ונהניתי מכל רגע! חלול, שטחי, סתמי? אולי... לא עמוק, חסר רגש? (כפי שכתב מבקר "הארץ" אורי קליין) - לי זה לא הפריע... בדיחות שחוזרות על עצמן? חחח... דוקא חביבות מאד... עדיין מאד וודי אלני - מקסים, סוחף, לא משעמם, נוצץ (מאד בזכות הצילום הנפלא של המאסטרו ויטוריו סטורארו) שורה תחתונה - כייף של סרט!

על פי רב המכר "לבד בברלין" של הנס פאלאדה - סיפור מרגש של שני בני זוג בברלין של שנות הארבעים, שמצאו דרך שקטה ונסתרת למחות על זוועות המשטר הנאצי, ע"י הפצת גלויות מחאה בסביבת מגוריהם. למרות המשחק הטוב למדי של אמה תומפסון וברנדן גליסון, לו היה נעשה בידי במאי מנוסה ומוכשר יותר, היה יכול להיות סרט הרבה יותר טוב... לצערי די פספוס, מהלך הסרט בסה"כ משעמם למדי, שטחי, צפוי ובנאלי...

מצטרף לדבריו של חפר אכן - "סרט מוזר ודבילי שגורם לך רק לחכות שייגמר." ממש כך! פרט יחסית להנאות קצרות מהנגינה, סרט המתיימר להיות מותחן אימה, אבל התוצאה - סרט חסר עניין, פיהוק אחד גדול, קשקוש בלבוש...

כפי שכבר נאמר, למרות המשחק הטוב, הצילום הנאה, עלילה הזויה ונפתלת (כסמטאותיה של ירושלים) מזגזגת לכאן ולשם, מה קורה? מי עם מי? מי נגד מי? מה לעשות? - פיהוק, ואכן בסופו של דבר - קשקוש...

מונטריאול,2011, קרול-אנטואן-רוז. פריז, 1969-76,ז'קלין-לורן-וורו, שני סיפורי אהבות עזות - אם המרעיפה אהבה אינסופית וחונקת ל-לורן בנה המקסים בן ה-7, ומקנאת באהבתו התמימה ל-וורו, בת גילו החמודה (שניהם בעלי תסמונת דאון), לעומת אנטואן, די-ג'יי מבוקש ומצליח, האפוף באהבתו הסוחפת לרוז, בת זוגו הנוכחית, בעוד קרול, אם ילדותיו ונשמתו התאומה, לא מוותרת... זאן מארק ואלה, במאי מסקרן ומעניין ("קרייזי", 2005, "ויקטוריה הצעירה", 2008 ) נע קדימה ואחורה בין שני הסיפורים, בין שני צירי זמן ומקום. האם יש קשר כלשהו ? אולי מעין "גלגול נשמות" (במיוחד בסוף, לאחר תאונת ההתאבדות המחרידה ?) הזכיר לי במשהו את "מלהולנד דרייב", אולי בגלל סצינות הנסיעה המוטרפות ותאונות הדרכים הבלתי נמנעות, ב-'מלהולנד דרייב' בהתחלה, כאן בסוף המר. בשניהם ניסיונות פענוח תוך כדי צפייה (את 'מלהולנד דרייב' ראיתי כמה פעמים, ובכל פעם גברה הערכתי לסרט הגאוני הזה שראוי ל- 10). האם גם ב- "קפה דה פלור" צפיות חוזרות יפתרו את הפאזל? חלק מהסצינות בהחלט מרגשות (לורן ו-וורו באהבתם הנאיבית והמקסימה, בסה"כ בני 7 :) ) אבל עדיין לא בטוח, לכן בינתיים 8.

לא שמעתי על הסרט, ולחלוטין לא ידעתי במה מדובר. הייתי (ממש במקרה) בטרום בכורה, השם אכן רמז על סיפורי אגדות. לאחר הפתיחה בסלוא מושיין של הילדות הכמו מחוללות, נרדפות, החל סיפור האימה להיחשף. פדופיל/רוצח? אולי לא ? חייבים לגלות בכל מחיר! הבלש - בדחף בלתי נלאה, האב, ואח"כ מגדיל לעשות גם הסב, מתוך נקמה מטורפת ! מי יותר פסיכי? הספק פדופיל/רוצח? אולי בעצם מתעלליו ? אכן משהו שונה בקולנוע הישראלי, צוות שחקנים מוכשרים המשחקים היטב! הצילום ( גיורא ביח) - יופי ! פה ושם "יציאות" אירוניות שנונות "תצעקי הכי חזק שאת יכולה", האביר-אציל-ג'נטלמן הערבי על הסוס - בראבו ! הסבתא, איך לא? רבקה מיכאלי הכה מוכשרת, הפעם בבדיחות האמא הפולניה שכבר העלו אבק... כמה כבר אפשר לרדת בפסיכיות של התעללויות (?) מכות פטיש באצבעות, צבת בציפורני הידיים והרגליים - לא מספיק, ואז.... אחלה רעיון של סבא, (שגם האבא לא חשב עליו) ממש יופי של טופי - "מבחן האש" - סטייק וול דאן, הפעם ע"י להביורררר בחזה ! האחים כהן, טרנטינו... דיוויד לינץ (?) - זה לא. אני מניח שיהיו רבים שישבחו, אבל מה אומר - לא ממש 'אהבתי' :(

כיאה לטרנטינו, קולנוע במיטבו בצבעוניות עזה, דיאלוגים שנונים, סוחף ומרתק, אקשיין בלתי פוסק של כשעתיים וחצי שחולפות ביעף ללא רגע אחד של שעמום - מעולה !

צפיתי לפני כשבוע ב "שיר של מריון" והופתעתי מהדירוג הגבוה בו זכה הסרט עד כה. לענ"ד, 10 מתוך 10 שמור לסרטי מופת, מעשה אמנות, קולנוע במיטבו, 9 מתוך 10 הייתי מעניק לסרטים מעולים מכל הבחינות, לצערי "השיר של מריון" אפילו לא התקרב לכך. אמנם משחקם של ונסה רדגרייב וטרנס סטאמפ היה טוב מאד (כיאה לשחקנים מעולים ברמתם) גם הבן ומדריכת המקהלה שחקו היטב, אך כל זאת עדיין לא הספיק ל - "שיר של מריון" להיות סרט מעולה ובוודאי לא יצירת מופת. אמנם דרמה/קומית קטנה וצנועה, ואפילו חביבה למדי, אבל כזו המשתמשת בחומרים ובמהלכים צפויים, לכדי תוצאה קיטשית קלילה...

מצטרף לרוב קודמיי - אמנם אלמודובר הגדול, פרט לפתיחה המרשימה, עם הדגמת הוראות הבטיחות המשעשעת של הדיילים (והצילומים המעולים לאורך כל הסרט) - אכן קשקוש בלבוש... כמו שבזמנו השתין דושאן עם משתנתו, אולי גם אלמודובר החליט לעשות עלינו אותו דבר ??? ובכל זאת, לא מצטער שראיתי, ולאלמודובר הבא - גם אלך