ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

סרט ריאליסטי, מזכיר סרט דוקומנטרי, ולא משעמם לרגע. הסרט מבטא בצורה יפה את אהבת האדם, גם אם הוא שונה, גם אם הוא חריג, גם אם הוא בן דת אחרת, או לאום אחר. מומלץ בחום.

צפינו בסרט היום ונהנינו הנאה רבה. מהצילומים הנהדרים שרבים מהם מזכירים ציורי מופת, מפס הקול המדהים שמשולב בסרט בצורה מושלמת. בפס הקול הזה משולבות לא מעט שתיקות וכולן מתאימות ומגבירות את הרושם, ויש בו רק שלושה קטעים מוזיקליים קצרים מאד. יוצא דופן ומרשים. התרשמנו גם ממשחקן של שלש השחקניות הראשיות בסרט, אבל מעבר לכך נהנינו מהעלילה הרגשית שמתפתחת לאורך הסרט, מהצורה שבה הבמאית גורמת לנו לשנות את דעתנו על הדמויות, ומהעצמת הנשים שהסרט עוסק בה בצורה כל כך רגישה.

ג'ודי דנץ מעולה כרגיל, אבל לא קיבלה תפקיד שמאפשר לה להביע את כישוריה.הסרט קופץ מסצנה אחת לשנייה, ומתאר סיפור שמתמשך על פני מספר שנים, אבל כל אחת מהסצנות קצרה מדי, אין בהן די התפתחות של הדמויות, וגם לא מספיק עניין. בסרטים אנגלים עם שחקנית כל כך טובה יש בדרך כלל היכרות מעמיקה עם הדמות, כאן זה לא קורה. חבל שהבמאי לא ידע לנצל את העובדה שיש לו שחקנית אופי שמסוגלת סרט שלם.

ייתכן שהסרט טוב, אבל איני מוכן לעודד סרט שמציג כקורבן את רוצחו של גדי וייכמן, אבא לילדה קטנה ובעל לאשה צעירה. עדן אוחיון רצח את גדי כיון שירד מביתו להעיר לו בצורה שלווה על רעש שעשה. הוא לא הביע חרטה גם לאחר מכן. יוצר הסרט סיפר שבעיניו גם רוצח כזה הוא קורבן, וכאיש חינוך אני מבין את כוונתו, אבל במקרה זה הקורבנות האמיתיים הם גדי שלא זוכה לגדל את ביתו ומשפחתו שאיבדה אבא. הליכה לסרט מהווה מבחינתי הכרה בכך שגם הרוצח הוא קורבן ולכך איני מוכן.

סרט נחמד על אדם פשוט שיוצא למסע כדי להגשים את חלומו. הסרט אופטימי, לפעמים מצחיק, אבל ההנאה העיקרית נובעת מההיכרות עם הדמויות שבו. הדמויות שלוקחות חלק במסע מאד שונות זו מזו, אבל בכל אחת מהן יש טוב אנושי, ולכן הן מרגשות.

סרט נחמד ונעים לצפייה. שלושת השחקנים הראשיים משחקים נהדר, כולל יו גרנט שחורג מצורת המשחק הרגילה שלו ומפתיע לטובה.

איני יודע האם ניתן לראות את הסרט מחוץ לפסטיבלים אבל אם זה אפשרי רוצו לראות. סרט אווירה מרתק, עם שני שחקנים שהצליחו לרגש אותנו, הילרי סוונק וטומי לי ג''ונס. זו לא מערבון קלאסי, ואין בו התרחשות רבה, ההתרחשות כולה היא בנפשן של הדמויות שבו, והשינוי שחל בנפשן הוא הסיפור המעניין. לכן סרט זה לא יתאים למי שמחפש אקשן, אלא למי שרוצה להתבונן בטבע האדם.

סרט טוב על אירועי מלחמת העולם השנייה בכפר קטן בצרפת הכבושה. הסרט עוסק באהבה שהתפתחה בין אישה צרפתיה לבין קצין גרמני שהשתכן בביתה. הוא עושה זאת בצורה רגישה ויפה, בלי להגזים, ולכן הוא מצליח לשכנע ולרגש. השילוב בין סיפור אהבה, סיפור היסטורי וסיפור מתח, גרם לנו לעניין והנאה.

נעים לצפות בסרט משפחת בלייה, ויש בו אפילו רגעים בהם מתרגשים, אבל יש בו גם הרבה רגעים מוגזמים שבהם התנהגות ההורים החרשים הופכת לפרסה. אפשר היה להמעיט ברגעים אלה, והסרט היה טוב עוד יותר.

סרט מהנה ומעניין, שמספר סיפור יפה, ומציג כמו סרטים רבים אחרים את החברה החרדית ויחסיה עם העולם החילוני. ייתכן שחלק מן הסיפור אינו מציאותי לחלוטין אבל הרי סרטים וסיפורים לא אמורים לבטא רק מציאות. בולט לטובה משחקן של שלש השחקניות מורן רוזנבלט, ריימונד אמסלם ועירית קפלן. משחקן המרגש ריתק אותנו לסרט.