סיפורם של שני אחים, טדק בן העשר ואנדרה בן הארבע עשרה, החיים בשכונת עוני בוורשה של שנות השישים. בעוד אמם נאבקת על הישרדותם, מציאות חייהם של השניים נעה בין שירה במקהלת הכנסייה לשיטוט ברחובות עם כנופיית נערים אנטישמית אלימה. מעצרם של הבנים על ידי המשטרה בעת פעילות אנטי יהודית מביא את האם להתוודות בפניהם על היותה יהודיה ניצולת גטו וורשה ומחליטה לעלות לישראל. תוך חודשיים מוצאים עצמם הילדים חיים בקיבוץ אשר מהווה נגטיב מושלם לעולם שהכירו עד עתה.