איסט סייד: ביקורת סדרה''

East Side Series Review

יעל מאורר אליאב על "איסט סייד: ביקורת סדרה''":
"דרמה מרגשת ונוגעת על אנשים שנקלעו לסבך של הסכסוך"

שתף/י

משחק יהודה לוי נטע ריסקין גפן קמינר עלא דקא שרה וינו אלעד אמיר חורי ג'מיל חורי שאדן קנבורה שלומי קוריאט

דרמה

ביקורת סדרה לאיסט סייד: ביקורת סדרה'' מאת יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

ציון המבקר

"ירושלים כמשל"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9.2/10

מדד פופולריות

4.7/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

"איסט סייד", הדרמה המשכנעת וכובשת הלב של כאן 11, עוסקת בנושא טעון במיוחד ביחסי יהודים-ערבים בירושלים המזרחית: מכירת בתים של תושבים ערבים לעמותות יהודיות שמטרתן "לייהד" את מזרח ירושלים, בית אחרי בית. במרכזה דמותו המורכבת של מומי (יהודה לוי), איש שב"כ לשעבר שעובד עבור עמותה כזאת, ומתווך בין הקונים היהודים למוכרים הערבים. מומי משתמש בשיטות שלמד בשירות ובקשרים שלו על מנת לשכנע את המוכרים למכור את ביתם ליהודים. זהו "חטא" שעליו ישלמו מחיר כבד בחברה שלהם. הסדרה פותחת בתיאור של השתלטות באישון לילה על ביתה של משפחה ערבית בסילוואן, וסבך השקרים והמזימות המשפחתיים והלאומיים סביב המכירה הזאת הוא רק ההתחלה. מומי מגדל לבדו את בתו מאיה, נערה על הספקטרום האוטיסטי (גפן קמינר, שגם היא נערה על הספקטרום בתפקיד הבכורה שלה ובתצוגת משחק משובחת במיוחד), במסירות אין קץ. כל רצונו של מומי הוא "לנרמל" את בתו, כך שתוכל להתגייס לצבא ולחיות חיים רגילים ככל הניתן. "אני והיא לבד בעולם", אומר מומי באחד מרגעי המפתח בסדרה. יהודה לוי נפלא כתמיד בתיאור דמות של גבר קשוח ואב מגונן מדי, שעובר מסע התפכחות במהלך הסדרה - הרבה בזכות יחסיו עם בתו, המלמדת אותו כיצד לשחרר אותה.

אבות ובנים, משפחות במשבר, והדינמיקה המורכבת בתוכן, הן העיקרון המארגן של הסדרה. היוצרת, יעל רובינשטיין-ניצן ("סרוגים") מעידה כי "זה סיפור על בני אדם, כל הסיפורים והקווים העלילתיים הם סיפורים אינטימיים ובין אישיים. זו סדרה א-פוליטית במקום הכי פוליטי בעולם". אבל הפן הפוליטי נוכח כאן מאוד, אולי דווקא משום שהיוצרת מתמקדת בבני אדם כבני אדם, ולא ביהודים וערבים כסטריאוטיפים מהלכים. האמפתיה שלה לדמויות בולטת, ומייצרת סדרה נדירה בנוף הטלוויזיוני שלנו. היא מציגה את השליטה המוחלטת, כמעט מאגית, של סוכני השב"כ בכל אספקט של החיים, כולל מניפולציות של אבחנות רפואיות, הברחות כספים דרך הבידוק הביטחוני בשדה התעופה, וכמובן הלחץ המופעל על גייז פלסטינים על מנת שלא תיחשף נטייתם המינית. גם בנושא זה, מפתיעה היוצרת הדתייה שמעידה על עצמה כימנית, בקו עלילה מרגש שבמרכזו יחסים בין אב לבן.

אחד מקווי העלילה המרכזיים, סיפורו של הפטריארך היווני בירושלים, מבוסס על סיפור אמיתי. אך גם כאן, בוחרת היוצרת להתמקד בדמותו של הפטריארך (פאנוס קורוניס) כבן אדם, ומקדישה פרק שלם ויפהפה למסע שלו למקום הולדתו ביוון לבקר את אמו הנוטה למות. זהו מסע שהוא חיפוש אחרי אביו, שמעולם לא פגש. הפטריארך, האב הסמלי של הקהילה שלו, לא יכול להרפות מהתשוקה למצוא את האב הביולוגי שלו, הסוד האפל שאמו מסתירה ממנו. גם קו העלילה הנוסף הנוגע לגזבר הכנסייה (מאנוס גבארס) הוא סיפור על משולש אהבים ועל יחסים בין בן לאביו. הסדרה מספקת לנו מבט לעולם העשיר והצבעוני במיוחד של הכנסייה היוונית-אורתודוכסית, על הטקסים והתלבושות המרהיבים שלה. היא מתארת את הדילמות של אנשים שהתחייבו לשרת את אלוהים, ומוצאים עצמם מסובכים בעסקים ארציים הרבה יותר. הצילום היפהפה מדגיש את יופייה של ירושלים, העיר ש(לא) חוברה לה יחדיו. הסדרה נפתחת במבט על סילוואן, בגרפיטי של עיניים על קירות הבתים, כמו צופות במתרחש, ונער שבידו דגל פלסטין. כבר בפרק הראשון יחליף דגל ישראל גדול הנתלה על הבית שנקנה מהמשפחה הערבית את דגל פלסטין. ובפרק האחרון של הסדרה, בכותרות הסיום, רואים שוב את דגל ישראל על אחד הבתים. זהו תמצית המאבק בין העמים שמתואר כאן דרך המיקרוקוסמוס של ירושלים, או כשם הסדרה, הצד המזרחי שלה. באחת הסצנות בסדרה אומרת אחת הדמויות שהחליטה לעזוב את ירושלים לטובת חיפה, שהיא "כמו ירושלים, רק לא משוגעת". האב הערבי, שבנו מציע לו לבוא אליו ללונדון, אומר ש"אי אפשר לברוח מירושלים". העיר ה"משוגעת" שבמרכז הסכסוך היא גם הלב הפועם שלו. "איסט סייד" רואה את האישי והאנושי בתוך הטירוף הלאומי. התבשרנו שהעונה השנייה כבר בדרך, וניתן רק לברך על המשך עשייה טלוויזיונית משובחת שנוגעת בפצעים הכואבים של חיינו המשותפים כאן.

יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י