5 סרטים שאנחנו הכי אוהבים אצלך: ג'וזף גורדון לוויט בן 40

ג'וזף גורדון-לוויט התחיל את הרומן שלו עם המצלמות בגיל שש כשהופיע בפרסומות וזכור מתפקידו בסרט "קוראים לי בטהובן". בגיל 12 כבר קיבל תפקיד ראשי בסרט "החלפת הורים" אך בעיקר זכור מהופעתו בסדרה המצליחה "מפגשים מהסוג האישי" כטומי, מפקד החייזרים. לוויט שחוגג היום ארבעים חורפים, עבר מאז כברת דרך יפה. הוא הספיק לככב בקומדיית הנעורים "עשרה דברים שאני שונאת בך", בסרט הרומנטי "500 ימים עם סאמר" עליו גרף מועמדות לפרס גלובוס הזהב, ובשנה האחרונה בשני סרטים של נטפליקס: "פרויקט פאוור" ו"משפט השבעה משיקגו". בנוסף לקריירת המשחק הספיק לביים ולהפיק (את הסרט "דון ג'ון") ולהקים משפחה עם אשת העסקים טאשה מק'קולי (לשניים שני ילדים). נראה כי קריירת המשחק של גורדון לויט רק הולכת ומשתבחת ולכבוד האירוע בחרנו חמש סרטים מובילים בהם כיכב.

10 דברים שאני הכי שונאת אצלך (1999)

אחד הסרטים הזכורים לו ביותר מתחילת דרכו הקולנועית הוא קומדיית הנעורים הרומנטית בבימויו של גיל ג'ונגר. הסרט נתן פוש משמעותי לקריירה לכוכביו הראשיים: הית' לדג'ר ז"ל, ג'וליה סטיילס וכמובן שלג'וזף גורדון-לוויט. עלילת הסרט היא מעין עיבוד חדשני למחזה הקלאסי של וויליאם שייקספיר, "אילוף הסוררת". הסרט מתאר זוג אחיות בבית ספר תיכון בארה"ב – ביאנקה הפופולארית (לריסה אוליניק) וקאט המרדנית והצינית (ג'וליה סטיילס). קמרון מעוניין לצאת עם ביאנקה אך ישנה בעיה. אביה של ביאנקה אינו מאפשר לה לצאת עם בחורים אלא אם כן גם אחותה תצא.

בשל כך הוא רוקח מזימה ומשלם לפטריק (הית' לדג'ר) לצאת עם קאט. התכנית עובדת ופטריק מתחיל לצאת עם קאט אך ביאנקה בכלל אינה מעוניינת בקמרון, אלא בג'ואי, הבחור החתיך והכי מקובל. אך אל דאגה – הכול בא על מקומו בשלום בסוף. הסרט הצליח מאוד קופתית יחד עם שיר שמזוהה אתו במיוחד, "אני רוצה שתרצה אותי" של להקת מכתבים לקליאו. וגורדון-לוויט בתפקיד יחסית קטן אבל רומנטי, מרגש, נחוש ומשמעותי שנחקק בתודעה.

500 ימים עם סאמר (2009)

לאחר שורה של תפקידי איכות בסרטים כמו "עור מסתורי", "מאניק" ו"בריק", היה זה הסרט הרומנטי "500 ימים עם סאמר" שהביא לו את המועמדות הראשונה לפרס גלובוס הזהב. עלילת הסרט מתמקדת במערכת היחסים של תום (גורדון-לוויט) וסאמר (זואי דשנל) לאורך תקופה של 500 ימים. הם מכירים במקום העבודה, חברה לכרטיסי ברכה: תום כותב וסאמר מזכירה. תום הרומנטיקן מתחיל לפתח רגשות כלפי סאמר שרואה בו רק כידיד. עם הזמן הידידות מתפתחת לקשר שנקטע עכב צינון רגשי מצדו של תום. מספר חודשים לאחר הפרידה השניים נפגשים ותום רואה בזאת הזדמנות מחודשת לקשר ביניהם. אך נראה כי איחר את המועד וסאמר עומדת להינשא לאחר. המפגש המחודש מטלטל את תום והוא מחליט להתפטר מעבודתו ככותב ולחפש עבודה בתחום שבאמת מעניין אותו: אדריכלות. ומה לגבי סאמר? האם היא אהבת האמת של תום ועכשיו הגורל מתדפק על דלתותיהם? סרט חמוץ-מתוק אינטליגנטי בבימויו הרגיש של מארק ווב ("חיבור פשוט"). הסרט דל התקציב הפתיע בקופות וגרף שבחים רבים. ג'וזף בתפקיד שרמנטי, מרגש ושובה לב שזיכה אותו במועמדות לפרס הזהוב. גם הפרטנרית שלצידו מרגשת במשחקה ונראה כי החיבור ביניהם מאוד אמין וטבעי.

התחלה (2010)

אחרי שגורדון-לוויט הוכיח את כשרונו במגוון תפקידי עומק, הגיעה ההזדמנות לעשות סרט מתח בתקציב ענק. את ההזדמנות נתן לו הבמאי המוכשר כריסטופר נולאן. הפעם מדובר בסרט מתח בדיוני שחוקר את עולם החלומות ואזורי המודע והתת מודע שגלומים בחובו. עלילת הסרט מתמקדת בבחור בשם דום (לאונרדו דיקפריו) שיש לו כשרון מיוחד: הוא יכול לחדור למוחו של אדם ששרוי בחלום עמוק ולגנוב את מחשבותיו ורעיונותיו. כעת הוא מקבל משימה חדשה: במקום לגנוב מידע, עליו לשתול מידע במוחו של החולם. על מנת לעשות זאת, קוב זקוק לכוח אנשים שיסייעו לו, ביניהם ארתור (ג'וזף גורדון-לוויט). הצוות הוגה תכנית שתסייע לצלוח את המשימה המאתגרת. אך לתכנית יש סיבוכים והם נאלצים להיכנס לשכבת החלום העמוקה ביותר בו מסתתרת התודעה. משמעה שכל חבר צוות צריך ליפול משכבת החלום הקודמת בתזמון מדויק עם שאר החברים. וישנו סיכון נוסף שהוא הבעייתי מכולם - הסיכון ליפול אל שכבת לימבו ולא להתעורר מהחלום.

נולאן, שכתב וביים, חושף את הצופה לאחת השאלות הגדולות הנחקרות – האם הכל ניתן לגניבה ולשעתוק או שמא המוח והרעיון לא? ניתן לראות בהתחבטות זו שילוב של הסרטים "מטריקס" ו"ממנטו", שהמשיך את דרכם והצליח מאוד קופתית. מעבר לקו העלילתי המותח, למוזיקה המהפנטת של הנס זימר ולשחקנים המעולים, הסרט מכיל סצנות סלואו מושן מופלאות ורגעי אקשן מעוררי השתאות. גורדון-לוויט אמנם אינו מגלם את התפקיד הראשי, אך הוא בולט בנוכחותו ומפגין יכולת פעולה מרשימה. לא בכדי נולן ליהק אותו שנתיים לאחר מכן לתפקיד רובין בסרט "עלייתו של האביר האפל".

50/50 (2012)

אחרי שהפגין את כישוריו הפיזיים ועבד קשה על שריריו, ג'וזף גילח את שערו עבור תפקיד בסרט. התפקיד שלמענו עשה זאת היה בסרט "50/50", המבוסס על סיפורו של תסריטאי הסרט, ויל רייזר שכתב על התמודדותו עם מחלת הסרטן שתקפה אותו. ג'וזף מגלם את אדם לרנר שיום בהיר אחד באמצע שנות העשרים לחייו מגלה כי יש לו גוש סרטני בגב. כעת חייו נעצרים והופכים למלחמה במחלה, כשסיכוייו להירפא ממנה הם חמישים אחוז.

במהלך הדרך החדשה בחייו הוא מגלה את פרצופם האמתי של האנשים בחייו. הוא נעזר בחברו הטוב והמשעשע קייל (סת' רוגן), באמו הדאגנית (אנג'ליקה יוסטון) ומתחיל לפתח רגשות כלפי הפסיכולוגית הצעירה והיפה (אנה קנדריק) שמטפלת בו. הבמאי ג'וזף לוין לוקח את הצופה למסע בחייו של המתמודד עם המחלה בדרך קומית ומרגשת שתעזור להבין את חוויותיו של המתמודד מולה. זהו נושא טעון רגשית שדווקא השימוש בהומור שמקליל את הנושא הופך את הפיל שבחדר לקל יותר. ג'וזף באחד התפקידים המאתגרים פיזית ונפשית בארסנל התפקידים שגילם והוא עושה זאת מעולה. הדמות שיצר היא של אדם שעולמו חרב עליו, שמנסה לגשש אחר דרכו באפילה ולהילחם על חייו. זאת במקביל לרצונו לקבל סימפטיה, תשומת לב ואהבה מהסובבים אותו (וגם לאכזבה כשזה לא קורה). ג'וזף מרגש, אמין והכימיה בינו ובין סת' רוגן המצחיק מצוינת.

המרגל סנודן (2016)

האסוציאציה שעולה מהמילה מרגל היא דמותו השרמנטית של ג'יימס בונד, אך מציאות הביון היא לא כל כך פוטוגנית כמו שהיא מצטיירת בסרטים. חלק מהאנשים החשאים שונים מדמויות המרגלים הקולנועיות שאנו מכירים, אבל הסיפור שעומד מאחורי כל אחד מהם מעניין לא פחות. כמו למשל סיפורו של אדוארד סנודן, מומחה מחשבים שעבד בשירות הביטחון בארה"ב וגילה כי סוכנות הביון מבצעת מעקב על אזרחים. הוא חשף את המידע על תכנית המעקב לעיתונות ולאחר שהואשם בריגול, הצליח לצאת ממדינתו ולעבור לרוסיה, ממנה קיבל מקלט מדיני. נכון להיום הוא עדין חי שם וחזרתו לארה"ב תהיה מלווה במאסר.

סיפורו של סנודן הועבר לידיו המיומנות של אוליבר סטון ("פלאטון"), שידוע במומחיותו בעשיית סרטי ביוגרפיה פוליטיים. הסרט עוקב אחר סנודן דרך שירותו הצבאי ועד מצבו העכשווי, כפושע פלילי עם קפיצות אחורה וקדימה בזמן. סטון שם דגש על ההלך הנפשי שלו לאורך השנים, כשבעצם היה פצצת מידע מטריד מתקתקת. דמותו של סנודן אינה כה חביבה וכריזמטית. ההיפך הוא הנכון. הוא נראה עוף מוזר. ופה גדולתו של גורדון-לוויט שניכר שעשה תחקיר מעמיק על הדמות חיצונית ופנימית. הוא סיגל את טון הדיבור הנוקשה של המרגל, את התנהגותו הפרנואידית וגילם את הדמות בצורה אמינה וטובה. מכיוון שגורדון-לוויט מגלם בדרך כלל דמויות חביבות, הליהוק היה מפתיע לטובה. וזהו ללא ספק אחד מתפקידיו הטובים ביותר. בנוסף, ניתן היה להרגיש את הניצוצות שניתזים בסצנות הזוגיות של גורדון-לוויט ושיילין ווידלי, שגילמה את זוגתו.