אחד הסרטים היפים והמרגשים שמוקרנים בימים אלו בבתי הקולנוע הוא סרטו של ג'ים שארידן "באמריקה". איריס לקנר בעלת הלב האמהי והאוהב ראתה, התרגשה ואפילו הזילה דמעה.
סיפורם של ג'ק ושרה, מהגרים מאירלנד לניו יורק יחד עם שתי בנותיהם הקטנות והמקסימות הנחושים להשאיר מאחרויהם את הטרגדיה המשפחתית שתקפה אותם, מות בנם בן השנתיים. במהלך רצונם לפתוח דף חדש, המשפחה מלאת החיים מוצאת את עצמה בדירה עלובה הממוקמת בשכונת עוני במנהטן בין סוחרי סמים ונרקומנים. שני בני הזוג עושים כמיטב יכולתם להעמיד עצמם על הרגליים ונתקלים בהרבה קשיים – הן אוביקטיביים בהיותם מהגרים והן סוביקטיביים בשל מטען נפשי מהעבר וכזה המתהווה שהם נושאים עימם.מי שעוזר להם בצורה יוצאת מן הכלל ושופך אור על חייהם בראש ובראשונה היא הבת הקטנה ( שללא ספק מצליחה לא פעם לגנוב את ההצגה ... ) אשר גישתה החכמה, הטבעית והרגישה, הסתכלותה הנקייה ושאלותיה על מהות החיים גורמות לזוג ההורים וגם לאחותה הגדולה לראות דברים קצת אחרת. כמו כן, בעקבות התחברות הבנות עם אומן גוסס המתגורר בבניינם מקבלים חייהם פרספקטיבה אחרת ומעטה אופטימיות העוזר לעבור את הקשיים ולזכור מה באמת חשוב.
רגיש, יפה, יוצר אמפתיה נוחה ושימו לב איך הילדה הקטנה מצליחה להזיז כל מיתר אפשרי בלב – לראות !