Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: לקראת האוסקר – רגע, קודם רקע

מאת: סביון איינשטיין

אז מי זה הבחור המוזהב הזה? האביר עם החרב העומד על גלגל פילם עוצב על ידי סדריק גיבונס שעבד כמנהל אומנותי באולפני MGM ופוסל על ידי ג'ורג' סטנלי. נקווה שגיבונס היה מרוצה מהתוצאה הסופית שכן לא פחות מ-11 פסלונים מוזהבים ניצבו על המדף בביתו (מתוך 39 הפעמים שהיה מועמד) כשהיחיד לעקוף אותו הוא וולט דיסני עם 22 זכיות.

[*]

עד היום לא אומתה או פורסמה גרסא רשמית לבחירת השם "אוסקר". הסיפור השגור ביותר בפיהם של חברי האקדמיה הוא שכשהספרנית של האקדמיה, מרגרט הריק, ראתה את הפסלון לראשונה היא אמרה שהוא מזכיר לה את הדוד שלה אוסקר. השם הרשמי של הפרס היה "פרס האקדמיה", אך הכינוי "אוסקר" הפך עד מהרה פופולארי בהוליווד ובתקשורת וב-1939 הפך לשמו הרשמי של הפרס.

[*]

זכיתם? לא בדיוק. קיבלתם אוסקר. ב-1988 הציעו מפיקי הטקס לאקדמיה שבמקום לומר: "הזוכה הוא..." ברגע ההכרזה, יגידו: "והאוסקר הולך אל...". ההיגיון מאחורי ההצעה היה למנוע תחושת מנצחים ומפסידים בטקס (סליחה, אלה שהלכו הביתה בלי...). האקדמיה אמרה בסדר וכך היה מאז. מידי פעם נרשמו פליטות פה של מגישי הפרס כשהאחרונה הייתה, איך לא, של שון פן כאשר העניק את האוסקר לסנדרה בולוק. פליטת פה מקסימה הרבה יותר, הייתה זו של סופיה לורן כאשר הכריזה על זכייתו של רוברטו בניני בקטגוריית הסרט הזר על "החיים יפים" – היא פתחה את המעטפה ומרוב התלהבות נופפה בידיה וצעקה: "רוברטו!!!". מרגש.