קשה לי לדמיין זוגיות, אני מדמיינת אהבה: ראיון עם מורן רוזנבלט

מורן רוזנבלט הייתה צריכה לצעוד עכשיו בשטיחים אדומים ברחבי העולם כשהיא חוגגת את יציאת הסרט החדש שלה חתונה עם סבתא, שנועל כעת את פסטיבל הקולנוע הגאה שנערך בימים אלו בצורה מקוונת. במקום, אנחנו יושבות על שמיכה בגן מאיר, ומדברות על הגעגוע לבתי הקולנוע ומה שיבוא אחרי הקורונה, על האובססיה של ישראלים לחתונות, על ההצלחה ועל אביה שהלך לעולמו לפני כשנתיים.

"אני לא זוכרת מי הייתי לפני הקורונה, אני מרגישה שהכל השתנה", אומרת רוזנבלט. בעוד שרבים חוששים מהשינוי שהביאה מגפת הקורונה, היא דווקא מוצאת את היתרונות. "היו אנשים שנהנו בהתחלה ונמאס להם, אני להפך. אני בתקופה ממש טובה", היא מספרת בחיוך. "בהתחלה נאבדתי, הייתי בדיכאון וחרדה כי אני אדם חרדתי מטבעי, אבל התחלתי לטפל בעצמי ועשיתי המון דברים גדולים בשביל עצמי שרציתי לעשות במשך שנים ולא עשיתי. התחלתי לעבוד עם לו"ז ולעשות יוגה וזה שינה לי את החיים. חוץ מזה התחביב החדש שלי זה צמחים, הבית שלי מלא".

את מאלה שמנצלים את הזמן להשלים סדרות בנטפליקס?

"ביום ראשון היה לי יום קצת עייף וכבר הרבה זמן שכולם מדברים על 'אמילי בפריז', אז סיימתי את כל העונה ביום אחד. באופן כללי בשנתיים האחרונות אני רואה רק דברים קלילים. ככה זה, כשהחיים קשים צריך קצת לאזן. באופן כללי השיטה החדשה שלי לעשות משימות או להתרכז כשאני כותבת, זה לעשות מנוחה של 25 דקות בכל פעם כדי לראות פרק, זה אחלה תמריץ."

השחקנית בת ה-35 היא הכוכבת הראשית בסרט הביכורים של הבמאית והתסריטאית שיראל פלג, על בחורה ישראלית שמתאהבת בצעירה גרמניה, מה שכמובן מוביל לכאוס גדול במשפחה (שכוללת בין היתר את רבקה מיכאלי בתפקיד הסבתא), במיוחד כשהשתיים מתארסות בטעות. הסרט מבוסס על חייה של פלג ועל מקרה דומה בו בת הזוג הגרמנייה שלה, שהיום כבר נשואה לה, הגיעה לבקר אותה בישראל. האתגר הגדול בסרט היה שרובו נעשה בכלל באנגלית, אבל את מורן זה לא הפחיד יותר מדי. "הייתה לי הקלה מסוימת כי האנגלית שלי נשמעה די סבבה. זה בהחלט גורם לי לחשוב על לעשות דברים בצד האחר של העולם, ואני גם עושה."

[*]

("לא זוכרת מי הייתי לפני הקורונה". מורן רוזנבלט. צילום: סלי בן ארי)

אחרי שכבר שיחקת ב"אודם" בערבית, נראה לי שאת אומרת 'מזל שזה לא בגרמנית'

"יצא לי לעשות הכול. שיחקתי כבר פעמיים בערבית ואפילו דובבתי את עצמי באוסטרית. אני לא דוברת את השפות האלה כמובן, אבל אני מנסה להבין מה אני אומרת. זו הייתה קפיצה טובה למים, ככל שעושים את זה יותר זה הופך ליותר קל ופחות מאיים. עבדתי הרבה על האנגלית כדי שזה לא יישמע אמריקאי מדי, אבל היה לי חשוב שהכל יהיה נכון. מעניין לדעת אם אנגלית של ישראלים נשמעת אקזוטית לאוזניים אחרות אבל אני מאמינה שלא, אנחנו אנשים מאוד סקסיים אבל השפה לא".

יש בהוליווד סערה מאוד גדולה בנוגע לנושא של ליהוק לפי מגדר או נטייה מינית ואפילו צבע עור, יצא לך לעשות מספר תפקידים של לסביות, את חושבת שזה קשור לנטייה שלך? או שזה צריך להיות קשור? "אני מאוד מאמינה בהפרדה, אבל יחד עם זאת, דווקא בגלל שאני מהקהילה ומכירה אנשים, אני כן חושבת שיש אנרגיה שהיא 'אנרגיה לסבית' או 'אנרגיה הומואית', אני פשוט לא יודעת להסביר מה היא בדיוק. אני לא מאמינה במובן הזה של הפוליטיקלי קורקט או הנושא של אפליה מתקנת, אבל בדרך הטבע זה קורה כי ככה זה".

בשנים האחרונות הקולנוע הלהט"בי תופס תאוצה ומקום חשוב יותר בתרבות הקולנוע העולמית. הסיבה לכך, לפי כוכבת "חתונה מנייר", היא נרמול של הדברים. "זה הולך ובדרך טבעית נהיה רגיל יותר", היא מסבירה ובעיניה המטרה לעתיד ברורה מאליו - "אני חושבת שהסיפורים יהיו לאו דווקא על 'הדבר', זה פשוט יהיה קיים".

גם בסרט "חתונה עם סבתא", האישיו פה הוא על העובדה שהיא גרמניה, ולא על זה שהיא בחורה.

"נכון, זה לגמרי 'נון אישיו'. גם בסרט שעשיתי לפני כמה שנים עם גפן גנני ('מי שטוב לו'), המטרה הייתה סיפור אהבה ושברון לב והלסביות היא פשוט חלק מהעניין. פשוט בחוויות שלי ושל גפן, היה לנו מאוד קל עם הנושא, אז הרגשתי שיש לי דברים אחרים לספר עליהם. לא היה לי קשה לעמוד מול ההורים וגם לא הייתה לי יציאה גדולה, אבל הנושא של מלחמות פנימיות לגבי המיניות, אלו דברים שיש לכל אחד".

אחד הנושאים המדוברים בסרט הוא החתונה והלחץ הישראלי להתחתן. "בסופו של דבר את מדברת פה עם רווקה בת 35" מורן מתלוצצת, אבל גם עליה האהבה הישראלית לחתונות לא פוסחת. "אין דבר מרגש יותר בעיניי מהצהרת אהבה אמיתית ובטוחה, ממוכנות להתחייב ולזוגיות, אבל זה לא קורה לכל אחד וגם לא באותו הגיל. היה לי רגע אחד בחיים שחשבתי על הדבר הזה וזה הרגיש נורא עוצמתי ושלם אבל זה לא באמת קרה", היא מודה. אבל למרות הרצון להתאהב, דווקא בניגוד לדמותה של שירה, השחקנית המצליחה לא ממהרת לשום מקום. "בנקודה הזו של חיי, אני לא מדמיינת זוגיות. אני כן מדמיינת אהבה. אני אוהבת לאהוב ולהיות במערכות יחסים אבל ברגע זה קשה לי לדמיין זוגיות."

זה הפך למטרה מרכזית אצל אנשים

"נכון ואני לגמרי רואה את זה. לי לשמחתי הגדולה אין את זה. כן היו רגעים קטנים של פחד להישאר לבד, כי אני כן רוצה ילדים ומשפחה אבל היום יש גם דרכים אחרות לעשות את זה. יש משהו מהמם בעיני בלהרגיש שלמות ומספיק חוזקה עם עצמך בלאפשר לאהבה להגיע ולא ללחוץ עליה".

לפני כשנתיים הלך לעולמו במפתיע אביה של רוזנבלט לאחר שחווה התקף לב, אבל למרות הזמן שחולף, היא מרגישה שהוא עדיין איתה. "אני לא מאמינה בהמשך חיים של נשמות, אבל אין לי דרך אחרת להסביר את זה, זה אדם שאני לפחות 50% ממנו. מבינים מה זה הורה אפילו יותר אחרי שהוא הולך, במיוחד בגיל צעיר. כל חלקיק בי נוצר ממנו, בהשראתו, בנפש ובמוח וזו לפחות הנחמה, שהוא נשאר בנו, בילדים שלו", היא אומרת בכנות.

[*]

(תמונה מתוך הסרט "חתונה עם סבתא")

"חתונה עם סבתא" אמור היה לככב בפסטיבלים ובתי קולנוע ברחבי העולם, אך גם תאריך היציאה שלו התעכב בעקבות נגיף הקורונה. במקום, הוא הספיק להיות מוקרן לתקופה מאוד קצרה בבתי הקולנוע בגרמניה, לפני שגם הם נסגרו. בעולם ללא קורונה, הייתי תופסת את מורן ככל הנראה בשמלה זוהרת או כשהיא בין טיסות ושטיחים אדומים, אבל הכוכבת שכבר התרגלה ללופ הפסטיבלים, בכלל לא מאוכזבת מכל הנושא. "אם אני ממש כנה אני לא מבואסת. אני גם מאמינה שהסרט יקבל בזמנו את המקום שמגיע לו, אולי אפילו בסטרימינג כלשהו", היא אומרת. "זה אמנם חלומי להיות בכל הפסטיבלים והטקסים בשמלות אבל יש גם משהו נעים לשבת כאן בגן ולשמוע את הציפורים. אני בטוחה שהסרט הזה עוד יעשה את שלו. הכל נדחה ונקווה שבשנה הבאה המצב ישתנה וסרטים ידחסו לפסטיבלים אחרים".

שמה של רוזנבלט תפס תאוצה בשנים האחרונות עם פרס אופיר על תפקידה ב"חתונה מנייר", רזומה מרשים של הופעות ב"פאודה" ו"תפוחים מן המדבר", מספר הצגות על הבמה וזוגיות מתוקשרת שניהלה בעבר עם השחקנית ג'וי ריגר. את ההצלחה היא כבר לגמרי מקבלת בברכה. "אני חושבת שזה עניין של מוכנות ואני מוכנה אליה. הצלחה ופרסום זה דבר שמגיע עם אחריות והדרך שלי היא הדרך שלי, ההצלחה מגיעה בתיאום איתי ועם מתי שאני מוכנה. אני אדם שמאוד מתקשר עם עצמו ואני חושבת שזה מגיע בסנכרון נכון".

למה את מתגעגעת יותר, קולנוע או תיאטרון?

"מבחינת התוצאה- קולנוע. מבחינת התהליך בפועל - תיאטרון. אבל זה כמו לבחור בין אמא ולאבא, כי אני מתגעגעת לשניהם. יצא לי קצת לשחק בתקופה הזו, אבל כשהכל יחזור אני מאוד אתגעגע למיטה".

אם אני מבקשת ממך לתאר לי את עולם התרבות שאחרי הקורונה, מה את מספרת לי עליו?

"אנשי הקולנוע הפסידו הרבה מאוד כסף. ההצלה יכולה לבוא מזה שמפיקים עושים גם טלוויזיה וגם קולנוע, ובתקווה הם ימשיכו לתחזק את עצמם דרך הטלוויזיה שעוד ממשיכה איכשהו ואולי זה יעזור להם להחזיק את הראש מעל המים. אם המפיקים לא יפשטו רגל ונהיה מספיק אופטימיים, אז הקולנוע יחזור. עוד נקודת מבט אופטימית זה העובדה שמי שעוסק בקולנוע זה אנשים שזה כל כך בוער בהם שהם יהפכו עולמות כדי להמשיך לעשות את הסרטים שלהם וזה יאושש את התחום. אני מקווה".

את רואה מצב של עולם בלי קולנוע?

"אנשים למעלה לא מספיק מעריכים את החשיבות של התרבות, זה אפילו לא בקטע של נדבות אלא מתוך אמונה עמוקה שזה תחום חשוב. אני חושבת שזו בעיה לא להבין את החשיבות של הנושא, אבל אני גם עדיין מאמינה שהתחום הזה חשוב מספיק כדי שהגלגול הטבעי של החיים לא ייתן לו ליפול. אני לא רואה עולם ללא קולנוע".

קצת לפני שאנחנו מסיימות את הראיונות, היא מתארת לי את התכניות לעתיד ואת החלומות שהיא עוד מתכננת להגשים: "אני רוצה לסיים לכתוב ולעשות את הסדרה שאני כותבת, בין פרקים של 'אמילי בפריז'", היא מתבדחת. "ועוד הרבה דברים, כמו לשבת ככה בגן מאיר", היא מסיימת בחיוך.

לצפייה אונליין בסרט "חתונה עם סבתא" במסגרת פסטיבל הקולנוע הגאה - לחצו כאן