Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: הפסטיבל הבינלאומי של ברלין 2014

הפסטיבל הבינלאומי של ברלין הגיע לסיומו. כמדי שנה אני מגיע לאירוע הקולנועי מהחשובים בעולם כדי לצפות בסרטים עבור הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה אותו אני מנהל אומנותית. בנוסף לסרטים הלהט"בים הרבים המציגים בברלין, מדובר באחד מפסטיבלי הקולנוע הגדולים בעולם, בסדר גודל זהה לאלו שמתקיימים בקאן או בונציה.

[*]

הפסטיבל נפתח עם סרטו החדש והמבדר עד מאוד של ווס אנדרסון "מלון גרנד בודפשט" בכיכובו של רייף פיינס בתפקיד קומי לא שגרתי. לא מדובר בסרטו המבריק ביותר של אנדרסון שסרטו הקודם "ממלכת אור הירח" הוא סוג של פנינה קולנועית אבל כן מדובר בסרט קולח ומאוד משעשע עם שלל כוכבי קולנוע שמופיעים בשלל תפקידים קטנטנים שגונבים אחד מהשני את ההצגה. בעזרת עלילת פשע מהנה ודמויות אקסצנטריות אנדרסון מספק לצופים קומדיה מבדרת במיוחד בסגנונו המיוחד ויוצא הדופן. הסרט יגיע במהלך חודש מרץ לבתי הקולנוע בישראל.

סרט הפתיחה של מסגרת הפנורמה הוא תמיד אירוע יוצא דופן המנסה לאתגר את הקהל ופחות לבדרו והפעם נבחר סרט אקולוגי עתידני ורומנטי מוייטנאם בשם NUOC. הסרט מתאר עולם אפוקליפטי שבו הים עולה על גדותיו ומוחק יבשות שלמות. למרות הפוטנציאל הרב של סיפור אהבה, פשע ובגידה. מאבק מעמדות, מאבק כוחות קפיטליסטי וכמובן מסרים אקולוגיים חשובים איכשהו הסרט פשוט לא מממש את הפוטנציאל הרב הטמון בו. הסרט עוקב אחרי אישה שבעלה נפטר בנסיבות טרגיות והיא מחליטה לצאת למסע נקמה נגד הארגון הקפיטליסטי שאחראי למותו, אבל מסתבר לה שמי שמנהיג את הסניף המקומי של הארגון הוא אהובה לשעבר.

[*]

עוד סרט שמגיע מהמזרח הרחוק הוא הפקה דרום קוריאנית בשם "SnowPiercer" מאת הבמאי בונג גון-או שביים את "The Host" - סרט המפלצות המבריק שהפך ללהיט בינלאומי. כוכבי קולנוע אמריקאים ובריטים בתפקידים הראשיים כגון כריס אוונס (קפטן אמריקה בכבודו ובעצמו), זוכת האוסקר על "העזרה" אוקטביה ספנסר, טילדה סווינטון, אד האריס, סר ג'ון הארט וג'יימי בל. לצידם כוכבי קולנוע קוריאנים כגון קונג הו-סונג (סימפטיה למר נקמה) ודונה באי (ענן אטלס). הסרט שגם לו יש מסרים אקולוגיים וחברתיים מעדיף לספק לצופים שעתיים קצביות ומותחות בלי עצירה. העלילה מתרחשת בעולם קפוא לחלוטין שהאנשים היחידים ששרדו מתגוררים ברכבת משוכללת במיוחד. אבל גם ברכבת יש סולם מעמדות של עשירים ועניים. מרד שיוצא מכלל שליטה עתיד לשנות את עולמם. גם הסרט הזה יגיע ארצה במהלך חודש מרץ.

[*]

הסרט הכי מדובר השנה בפסטיבל בברלין הוא ככל הנראה הגרסה הלא מצונזרת של "נימפומנית – חלק א'". העלילה עוקבת אחרי אשה מסתורית שנאספת לדירתו של גבר בודד אחרי שזה מצא אותה חבולה ומדממת בסמטת רחוב. הגברת בגילומה של שרלוט גינזבורג היפה חושפת את סיפור חייה רווי הזימה מילדותה עד ימים אלו. סטייסי מרטין האלמונית המגלמת את גינזבורג בצעירותה פשוט מעולה. היא עדינה, בועטת ונועזת. אבל דווקא אומה ת'ורמן שלא מתפשטת ולא משתתפת בשום סצנת מין, גונבת את ההצגה בסצנה ארוכה ובלתי נשכחת כאישה נבגדת. אז כל מה ששמעתם על הסרט נכון. יש המון בולבולים, סצנות מין שלא משאירות שום מקום לדמיון. אבל יש גם המון נשמה והמון הומור. אפילו שאיה לאבוף נמצא כאן והוא פחות מעצבן מהרגיל.

[*]

מחוץ לתחרות הוקרן הסרט "היפה והחיה" של הבמאי הצרפתי כריסטוף גאנס (סיילנט היל, אחוות הזאבים, פרימן). מה הסרט המגוחך הזה עושה בפסטיבל ברלין? לא בדיוק ברור. כנראה ההזדמנות להשיג עוד קצת כותרות וזוהר כוכבים בעזרתה האדיבה של ליאה סיידו (כחול הוא הצבע החם ביותר) שהגיעה לבושה כאילו היא יצאה עכשיו מחדר התלבושות בסט המפואר של הסרט. האדפטציה מרובת הפעלולים בכיכובם של וינסנט קאסל ואדוארדו נורייגה מרשימה מאוד ויזואלית אך היא בעיקר ילדותיות ורחוקה שנות אור מהגרסה הקלאסית של אולפני דיסני. הסרט הזה גם מוכיח את הטענה שלי, שסיידו חייבת במאי מעולה שיעבוד איתה אחרת היא נתקעת רק עם הבעה אחת על פניה וקול מונוטוני מעצבן.

[*]

הסרט התיעודי "Finding Vivian Maier" הוא אחד הסרטים המרגשים והמפתיעים ביותר שהוקרנו השנה בפסטיבל ולבטח הוא גם יגיע להקרנות באחד מפסטיבלי הקולנוע בארץ. הסרט מתאר את סיפורה של אומנת עם הפרעה נפשית שנדדה בין משפחות שונות שהעסיקו אותה. רק אחרי מותה מתגלה שהיא היתה צלמת מחוננת והיא השאירה מאחוריה מעל ל 100,000 צילומי סטילס מרהיבים וייחודיים שאנשי מקצוע מגדירים אותם כמופתיים וייחודים. הבמאי ג'ון מאלוף שגם חשף את הצילומים בטעות במכירה פומבית חושף בפנינו את סיפורה של אישה אלמונית אבל מאוד מוכשרת שהסתירה את הסוד שלה משאר העולם כולל המשפחות שהעסיקו אותה. זהו סוג של מותחן על מסע לחשיפת זהותה של הצלמת. הסרט הזה יטלטל וירגש אתכם עד דמעות.

סרט תיעודי נוסף שלא ברור מה היו מעשיו בפסטיבל ברלין הוא סרטו החדש של הבמאי האפרו-אמריקאי תומאס הלן האריס Through A Lens Darkly המתאר את ההיסטוריה של האפרו-אמריקאים בארה"ב דרך צילומים של צלמים וצלמות אפרו-אמריקאים. זהו סרט מיושן בעשייתו שמתמקד בלהציג את שלל התמונות שהבמאי אסף כאשר מדי פעם ישנם אנשים שמתראיינים. התוצאה טלוויזיונית במקרה הטוב.

סוף סיכום חלק א'