אני רומנטיקן ילדותי: ראיון עם כוכב סיפור כיסוי

הסרט "סיפור כיסוי" הוא קומדיה צרפתית חדשה של הבמאית סו עבדי שיוצאת בסוף השבוע לאקרנים בישראל. העלילה עוקבת אחר שני צעירים מאוהבים ארמן (פליקס מואטי) ולילה (קמילה ג'ורדנה), שנאלצים להתמודד עם אחיה של לילה – מחמוד (וויליאם לגביל), שמתקרב לאיסלאם ואוסר על אחותו לפגוש את ארמן. בזכות עצת חבר, מחליט ארמן לעטות לבוש מוסלמי מסורתי ולהתחזות לאישה כדי להיפגש עם אהובתו. לקראת צאתו של הסרט, שגם הוכתר כחביב הקהל בפסטיבל האירופאי, ראיינתי את כוכב הסרט פליקס מואטי.

מה אתה חושב על ארמן, הדמות שאתה משחק?

"אני חושב שזה סרט פארודי מאוד, כולם בו מתחפשים כדי לשרוד. ארמן אמנם מתחפש לאישה מוסלמית, אבל גם מחמוד ואחיו המוסלמים עושים זאת, עם התלבושת המוסלמית והזקנים, הם נראים כמו חיקוי של מוסלמים. ארמן הוא למעשה אביר עם מייק אפ, שמוכן לעשות הכל כדי להציל את הנסיכה שלו".

אתה רומנטיקן בעצמך?

"אין לי שום בעיה עם כאב בכל מה שקשור לאהבה. ייתכן שזה הופך אותי לרומנטיקן. יותר כמו רומנטיקן ילדותי וטיפש. רגשות יכולים להיות מאוד אלימים, ואני נידון לקבל זאת".

איך היה ללבוש ניקאב (לבוש מוסלמי מסורתי לנשים)?

"זו הייתה חוויה עמוקה של שונות. אני עדיין מתחבט עם עצמי בנוגע לדעתי בנושא. אני חושב שנשים צריכות לומר את דעתן בעניין. אני רק שחקן, וכשחקן זה חשף בפניי מציאות שהתעלמתי ממנה עד כה".

[*]

מואטי הוא שחקן ממוצא יהודי, בנו של העיתונאי ויוצר הקולנוע הצרפתי המוכר סרג' מואטי. לאחרונה יכלו הצופים בארץ לראות אותו כבנו של פרנסואה קלוזה בסרט "רופא הכפר". סרטו הקצר "Apres Suzanne" היה מועמד בפסטיבל קאן ובטקס הסזאר לפרס הסרט הקצר הטוב ביותר ובקרוב ייצא סרטו הראשון באורך מלא כבמאי "שני בנים". איך הידע שלך בבימוי עוזר לך במשחק?

"הייתי אומר שבדיוק ההיפך הוא הנכון. הידע שלי כשחקן מאוד עוזר לי כבמאי. אני יודע איך לדבר עם שחקנים, וגם גנבתי הרבה מאוד רעיונות מכל הבמאים שעבדתי איתם".

ספר על העבודה עם סו עבדי, הבמאית של הסרט

"הסרט שסו עשתה מאוד קרוב להיבטים מחייה. היא אישה מבריקה מאוד, שחשוב לה העולם בו אנו חיים והיא ידעה מה היא רוצה מהסרט. זה היה לי מאוד חשוב לעבוד עם במאי שיודע ומבין מה הוא רוצה לספר, והיא הייתה בדיוק זה, מבריקה ומדויקת. אז היה נוח לעבוד איתה".

מה דעתך על שימוש בקומדיה עבור נושאים כמו פונדמנטליזם?

"אני חושב שזה עדיף מנשק. זה נכון להשתמש בקומדיה עבור נושאים קשים, זה עניין של אלגנטיות. זה גם מגן על הצופים מפני הסיטואציה הקטסטרופלית שבה אנו חיים".

איך פריז השתנתה לדעתך בשנים האחרונות?

"בפריז תמיד היינו מוגנים מפני טרגדיות לאומיות. ואז פרץ הפיגוע של 'שרלי הבדו' וכל הפנאטים מכל מקום, החלו לפלג ביננו כדי לכפות את האמת שלהם. יש לנו היום אתגר אמיתי – לבנות חיבור חברתי שוב. הפרסים הם אנשים יפים, שלא מאמינים בכאוס".