הישג מרשים - עג'מי - ביקורת סרט

שלח לחבר הוסף תגובה שתף

מאת: יאיר הוכנר

"עג'מי", סרט הביכורים המעולה של ירון שני וסכנדר קובטי מגיע אל בתי הקולנוע בישראל עם רשימת הישגים מרשימה ביותר. הסרט זכה בציון לשבח בפסטיבל קאן במסגרת תחרות מצלמת הזהב, נבחר לפסטיבל הקולנוע הבין-לאומי החשוב ביותר בצפון אמריקה - טורונטו, מועמד ל-9 פרסי אופיר וכמובן זכה בפרס וולג'ין לסרט הקולנוע הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בירושלים שנערך לפני כחודשיים.

"עג'מי" משתייך לז'אנר סרטי הפשע אבל הוא שוחה היטב גם בזרם הקולנוע הניאו-ריאליסטי האיטלקי המתייחס אל גיבוריו בצורה אנושית. "עג'מי" הוא כנראה אחד הסרטים הטובים ביותר שנוצרו אי פעם בישראל.

[*]

אם יש סרט שניתן להשוות אותו ל"עג'מי" מהשנים האחרונות הוא דווקא הסרט האיטלקי המרשים "גומורה". הסרט, שתיאר בצורה ריאליסטית קרה את עולם הפשע בנאפולי בימינו היה נטול סימפטיה לגיבוריו ונעזר במספר סיפורים שלא התחברו אחד לשני כדי ליצור תמונת מצב חברתית מעיקה ביותר. "עג'מי" פוסע באותה הדרך ומתאר מסע לתוך לב המאפליה של החברה הישראלית. פסיפס מדמם ואכזרי המורכב מחמישה סיפורים שהגאולה היחידה בהם הוא המוות עצמו. לעומת "גומורה" שהשאיר את צופיו אדישים לגורלם של הגיבורים, ב"עג'מי" ליבם של הצופים יוצא אל הגיבורים ונוצרת הזדהות כמעט שלמה עמם.

למי שאינו יודע, עג'מי היא אחת השכונות המפורסמות ביותר ביפו ולאו דווקא בגלל איכות החיים הגבוהה בה. השכונה שהוקמה באמצע המאה ה-19 היתה בעבר אחד ממרכזי הפשע והעוני ביפו. רק בשנות השמונים עיריית תל אביב-יפו התחילה להכיר בערך ההיסטורי רב החשיבות של השכונה ונעשים בה ניסיונות שיפוץ שונים, אוכלוסיה יהודית עמידה קונה בה בתים ורבים עוברים לגור בה, מה שיוצר עימותים מול התושבים הערבים הותיקים. הסרט מתאר את הפסיפס העדין של התושבים המוסלמים, הנוצרים, היהודים וגורמים חיצוניים המערערים את היציבות של תושבי השכונה כמו בדואים, פלסטינאים וצעירה תל אביבית אחת.

[*]

כאמור, "עג'מי" מורכב מחמישה סיפורים שונים, קשורים ולא קשורים זה בזה. העלילות השונות מסופרות דרך נקודת של נאסרי, בן ה- 13, ילד בעל נפש של אמן שמצייר וכותב את סיפורי השכונה במחברת שלו. אם זה סיפורו של אחיו הגדול עומאר שמוצא את עצמו מבוקש על ידי חמולה מהדרום, בגלל הסתבכות של בן דודו מרמלה. או סיפורו של חבר קרוב בשם בינז' שבכלל חולם על חיים בתל אביב עם חברה יהודיה. או צעיר מהשטחים שעובד בסתר במסעדת הדגים היוקרתית כדי לממן טיפול רפואי בישראל לאמא שלו הגוססת מסרטן.

מאחר והעלילה מתרחשת ביפו, איך אפשר בלי השוטר אזולאי. דנדו, הוא שוטר טוב שמשכין שלום ברחובות השכונה אבל מאז שאחיו החייל נעלם הוא מסתובב בניידת שלו, וחושב רק איך להציל את המשפחה שלו, את אבא שלו, ואת הילדות שלו שכמעט לא נותר לו זמן לראות. אבו - אליאס הוא המנהל של מסעדת הדגים. אם תרצו, סוג של סנדק הבוחש בכול. מנסה לשמור על השפיות בסביבה הגועשת בה הוא מוקף, הכול עד שהוא מגלה שהבת שלו ועומאר מתראים מאחורי גבו. [*]

ירון שני וסכנדר קובטי יוצרים פסיפס קולנועי מרשים שבו הסיפורים מתחברים אחד לשני מבחינה עלילתית, ויוצרים תמונה מורכבת ומסועפת של החברה הישראלית בשנים האחרונות. הסרט מצליח לגעת ולרגש ועם זאת הוא חף מסנטימנטאליות, ומעדיף להיצמד לתיאור המציאות על שלל הרבדים החברתיים הקיימים בשכונה.

"עג'מי" הוא סרט צנוע למרות הקאסט הרחב, המרשים והלא מוכר שמככב בו. מדובר לא רק בעשייה קולנועית אמיצה אלא בחוויה קולנועית מאתגרת שאולי לא תתאים לכול אחד אבל בהחלט שווה וראויה את המאמץ שלכם כצופים.

קרדיט צילומים: בועז יהונתן יעקב, עמוס צוקרמן