המדור מארח השבוע את כוכבי הקומדיה הרומנטית "מתחתנת" – הילה סעדה ("מלכת היופי של ירושלים", "להיות איתה") ודין מירושניקוב ("השמינייה", "תאג"ד") שבוחרים את חמשת הסרטים האהובים עליהם. עם איזה במאי סעדה חולמת לעבוד ואיזו סצנה גרמה למירושניקוב לבכות?
חמשת הסרטים האהובים על הילה סעדה
נשים על סף התמוטטות עצבים (1988), לחזור (2006) - אוהבת את כל הסרטים של אלמודובר, פריקית של הסרטים שלו. גם את "הכל אודות אמא", "דבר אליה" ו"חיבוקים שבורים". בכולם הדגש הוא על נשים והם נחשבים מהסרטים הטובים שלו. אפרופו נשים הוא נותן המון כבוד לשחקניות שלו וכותב תסריטים מאוד מעניינים, בעיקר לנשים. אני מאוד אוהבת את הסגנון הוויזואלי שלו. החלום שלי זה לעבוד עם אלמודובר. אני מאוהבת ביוצר הזה. הוא ממש במאי של נשים והוא כותב תפקידים נשיים כל כך מורכבים ועגולים".
על הסרטים: "נשים על סף התמוטטות עצבים" הקנה לאלמודובר מוניטין בינלאומי בסרט על שחקנית טלוויזיה (רמן מאורה) שצריכה לספר חדשות חשובות לחבר שעזב אותה. הסרט גם הפך למחזמר מצליח בברודווי.
"לחזור" - סיפורן של נשים משלושה דורות שמתמודדות עם שוביניזם גברי. זכה בפרס האקדמיה לקולנוע לבמאי ולשחקנית (פנלופה קרוז) ובפרס התסריט בפסטיבל קאן.
ויהי בוקר (2021) – "הסרט החדש של ערן קולירין. הוא במאי ששיחקתי אצלו בתפקיד הראשון, הקטנצ'יק אמנם, שעשיתי ב'ביקור התזמורת' ועכשיו יש לו סרט מרהיב שזכה בשבעה פרסי אופיר. זה סרט מקסים שמטפל בבעיות בגדה, ברוך ואנושיות".
על הסרט: זוכה פרס אופיר לסרט הטוב ביותר ופרס הסרט הטוב בפסטיבל חיפה. סמי נוסע עם אשתו לחתונה בכפר ילדותו, אך נתקע בכפר בשל מחסום מאולתר שבנה הצבא.
ספרות זולה (1994) – "טרנטינו זה טרנטינו. אחד, יחיד ומיוחד. גיליתי אותו רק לאחרונה האמת. התחלתי לצפות בכל הסרטים שלו ויש לו מוח מבריק אז אני חייבת לפרגן גם ליוצר הזה. הוא עכשיו אחד משלנו, אז בכלל כיף."
על הסרט: זוכה דקל הזהב בפסטיבל קאן ופרס התסריט המקורי באוסקר. ניתן למירי רגב לסכם את התקציר: "אני אוהבת את הסיפור, את המשחק, את הנגיעות הנכונות, את המערכת המורכבת שבין גברים לנשים".
אישה יפה (1990) – "איך לא נסיים עם קומדיה רומנטית קלאסית?. הסרט שתמיד כיף לראות פעם אחר פעם".
על הסרט: הקומדיה הרומנטית האהובה עם ריצ'רד גיר כאיש עסקים מצליח וג'וליה רוברטס כיצאנית עם לב זהב שמפתחים מערכת יחסים לא צפויה.
חמשת הסרטים האהובים על דין מירושניקוב
ארבעה מהסרטים בהם בחרתי נעשו בשנים 94 עד 99 – זו התקופה הכי מטורפת של סרטים וזה הבסיס לכל הסרטים שאני אוהב.
מטריקס (1999) – "'מטריקס' הוא רעיון באמת מקורי. זה משהו חדש, סרט גאוני והסרט האחרון מסביר את כל מה שבראשון לא הבינו".
על הסרט: הסרט שהצליח להתיך יחד סרט אקשן עתידני עם פילוסופיה מורכבת שנעה מהמזרח הרחוק ועד אפלטון על ניאו (קיאנו ריבס) שמגלה כי העולם בו הוא חי הוא מציאות מדומה שהכתיבו המכונות ששולטות בעולם.
טיטאניק (1997) – "לא מתבייש להגיד שבכיתי בסצנה בה ג'ק מת".
על הסרט: זוכה 11 פרסי אוסקר והסרט השלישי הכי מצליח בקופות בכל הזמנים שמגולל את סיפור אהבתם של ג'ק ורוז על אניית הפאר רגע לפני שקיעתה למצולות.
מועדון קרב (1999) – סרט הפולחן של דיוויד פינצ'ר על שני בחורים שפותחים מועדון קרב מחתרתי שהופך לפרויקט חורבן אנטי קפיטליסטי.
תפוס אותי אם תוכל (2002) – "סרט מצוין עם לאונרדו דיקפריו שאני מת עליו".
על הסרט: הלהיט של סטיבן ספילברג שמבוסס על חייו של פרנק אבנגייל (דיקפריו) – נוכל מתוחכם שהתחזה בין היתר לטייס, רופא ועורך דין וסוכן ה-FBI (טום הנקס) שדולק אחריו.
המסכה (1994) – "סרט מצחיק מאוד, קומדיה מטורפת עם ג'ים קארי הענק".
על הסרט: שובר הקופות בכיכובו של ג'ים קארי כפקיד בנק חלש אופי שחייו משתנים כשהוא מוצא מסכה מסתורית.