Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: ים של אש

ים של אש - ביקורת סרט

מאת: אלון רוזנבלום

23/03/2004

שלח לחבר הוסף תגובה

"ים של אש" הוא סרט הרפתקאות שהגיבור הראשי הוא לווא דווקא ויגו מורטנסן או סוסו הידלגו אלא המדבר שנופיו המקסימים משאירים את הצופה דבוק למסך. אלון רוזנבלום, מבקר הקולנוע של אתר "סרט" ראה והתרשם.ויגו מורטנסן, שעדיין מסתחרר מהצלחת "שר הטבעות" מנסה להמשיך את דרכו בהוליווד. כסרט ראשון, פוסט "הטבעות", בוחר מורטנסן ב"ים של אש", שבו, למרות שהוא מככב בתפקיד הראשי הוא בהחלט לא הדמות המרכזית. ההחלטה לשחק בסרט שקרוי על שמו של סוס (השם המקורי של הסרט הוא "הידלגו") ושמתרחש באחד המקומות היותר פוטוגנים בעולם, מדבריות ערב היא חכמה מצד אחד ופוגעת מצד שני.

מורטנסן עושה את עבודתו נאמנה ואכן, תחילתו של הסרט היא מצוינת (למרות שהיא מזכירה מאוד את פתיחת "הסמוראי האחרון") מרתקת ומספקת רקע נכון ומעניין לעתיד לבוא. התפנית הגדולה נעשית כאשר ויגו עוזב את ארצות הברית ונוסע להתחרות עם סוסו במדבריות ערב.

הגיבור הגדול של הסרט הוא ללא ספק המדבר. צילומי המרוצים, ימות החול, הדיונות וסערות החול מרהיבים ביופיים. קטעי המרוצים מצולמים, ערוכים ומבוימים כמו משחק כדורגל טוב ומספקים את הריגושים הנכונים לצופים. אלו בשילוב עם המוסיקה הנהדרת שכתב ג'יימס ניוטון האוורד מעבירים אותנו לעולם אחר לחלוטין, עולם של דיונות וחוקי כבוד שאנו כבר לא מכירים.

מורטנסן הוא שחקן לא מבריק, אבל הוא שחקן מקצועי. כאן הוא חולק את התפקיד הראשי עם בעל חיים ומדבר דבר שמחמיא לו ומטשטש את טעויות המשחק שלו. עומר שריף, שהשנה מסתמנת כשנת הקאמבק שלו, עושה את תפקידו נאמנה כשייח ערבי מכובד.

אולם אין טוב בלי רע ומה שעובד נגד הסרט הוא אורכו, כשעתיים וחצי. לו היו מקצרים אותו בחצי שעה, מוציאים כמה סצנות שנראות לא קשורות (כמו קטע אקשן בסגנון אינדיאנה ג'ונס או סצנת סופת חול שנראית כאילו יצאה היישר מ"המומיה") יכול היה הסרט להיות יצירת אומנות קטנה. כל אלו לא מפריעים להנאת הסרט. הוא לא משעמם אבל התחושה היא שהוא ארוך במקצת.

את הביקורת המלאה ניתן לקרוא באגף הביקורות של האתר.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »