Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: 20 הסרטים הטובים של השנה

קשה להיות מבקר קולנוע, במיוחד בסוף השנה כאשר צריך לעשות את הסיכום השנתי ולבחור מתוך 221 הסרטים שהציגו בבתי הקולנוע בארץ את עשרים הסרטים הטובים ביותר של השנה. שנת 2004 היתה שנה קשה במיוחד, כי במבט לאחור יצאו מעט מאד סרטים מעולים ועוצרי נשימה, מעט סרטים טובים מאוד והמון בינוניים, רעים וסתם מיותרים. למרות זאת היה די קשה להחליט מי יהיו הסרטים שיסגרו את הרשימה. ידעתי בדיוק מי יהיו הסרטים עד מספר חמש עשרה, אחר כך נשארה רשימה ארוכה של 42 סרטים טובים מאוד או אהובים עלי באופן אישי שאיכותם מפוקפקת ומתוכה דליתי את החמישה שלי. קולנוע ישראלי החלטתי לא להכניס לרשימה, אותו נשמור לראש השנה. הנה החלק הראשון, עשרת המקומות הראשונים:

1. שמש נצחית בראש צלול – מאז "להיות ג'ון מלקוביץ" צ'ארלי קאופמן הוא התסריטאי החשוב ביותר שפועל כיום בתעשיית הקולנוע האמריקאית והבינלאומית. אנשים הולכים לסרטים לא בגלל הבמאי שביים את הסרט אלא בגלל התסריטאי המקורי והמפתיע. היצירה האחרונה שנכתבה על ידו ותוזמרה בכישרון רב על ידי הבמאי מישל גונדרי היא הסרט הטוב ביותר של השנה מבחינתי. פואמה מקורית ומרגשת על אהבה וזיכרון עם משחק מעולה של ג'ים קארי, קייט וינסלט, קירסטן דאנסט ושאר המשתתפים. אולי הסרט המרגש ביותר שנעשה על אהבה וזיכרון בחמש עשרה השנים האחרונות.

2. עם הראש בקיר – נדיר לראות סרט בעל עוצמות אדירות כמו סרטו עוצר הנשימה של פאטי אקין. סרט גרמני שגיבוריו הם מהגרים טורקים בגרמניה. סיבל וקאהיט סובלים מדיכאון. הוא בגלל מותה של אשתו והיא בגלל משפחתה המסורתית הכובלת. הם נפגשים בבית חולים אחרי ששניהם נכשלו בניסיון ההתאבדות שלהם. מה שמתחיל כעסקה נוחה לשני הצדדים הופך ליצירה גרמנית חדשה בעלת עוצמה כל כך חזקה שהיא תתפרץ לתוך נפשכם בכוח מדהים שלא תצליחו לשכוח זמן רב לאחר הצפייה בה.

3. שבעה צעדים – סרט הנקמה האולטימטיבי של צ'או ווק פארק מגיע הישר מדרום קוריאני על אדם שנכלא בבית כלא מסתורי למשך חמש עשרה שנה. יום אחד הוא משוחרר וצריך לגלות מדוע הוא שהה בכלא. מדובר באודיסיאה אלימה שאי אפשר להסיר ממנה את העיניים ובה בעת מסע פילוסופי מדכא, עמוק ורב ורבדים על אופיו האכזרי של המין האנושי. סרט שאין בו טוב לב, רק רוע: גיבוריו שוחים ברוע, באכזריות, בשנאה - הם לא מכירים שום דבר אחר, הם גם לא רוצים להכיר. בקיצור, למי שיש בעיה עם אנשים רעים, זה לא הסרט בשבילו.

4. אביב, קיץ, סתיו, חורף ואביב – סרטו של קים קי-דוק הוא הוכחה לכך שהקולנוע הדרום קוריאני הוא המעניין ביותר כיום בעולם. מקדש צף בלב אגם ובו מתגוררים נזיר קשיש וילד. עונות השנה והשנים שיחלפו יעבירו אותם שינויים מרחיקי לכת. סרט מכשף עם צילומים מרהיבים ועוצרי הנשימה המבטאים בצורה מושלמת את המעגליות של החיים והטבע. סרט על החיים, על האופי האנושי מילדות עד בגרות ועל התוצאות של הבחירות שאנחנו עושים במהלך החיים. סרט על גאולה, ברוטאליות, השלמה וסליחה.5. תיבה רוסית – מסע נוסטלגי וציני בו זמנית. 300 שנה של היסטוריה רוסית בשוט אחד. דיפלומט צרפתי בן המאה ה-19 מוצא את עצמו נודד בזמן, ברחבי מוזיאון הארמיטג' בסן פטרסבורג. סרטו של הבמאי הרוסי אלכסנדר סוקורוב מציג סרט שכולו געגועים לרוסיה הקלאסית ועם זאת מתבונן קדימה ושואל בקולו שלו האם בעתיד צפוי לנו משהו הרבה יותר טוב, ומקווה שכן. רק סצנת הסיום שלו לבדה היא עוצרת נשימה. מדובר ביצירה פורצת דרך גם מבחינה אומנותית וגם מבחינה טכנית. אין ספק שהוא עוד ייהפך לאחד הסרטים החשובים ביותר בתולדות הקולנוע.

6. אמריקן ספלנדור - בסרט הקולנוע העלילתי הראשון של היוצרים שארי ספרינגר ברמן ורוברט פולצ'יני יש הכול ובעיקר החיים שלנו, בני האדם הפשוטים. פקידים במקום עבודה בירוקראטי, צרכנים כפייתיים של מוצרי צריכה, נשואים לנשים שמנהלות משק בית גרוע, אוכלים אוכל לא בריא ובעיקר מקטרים על החיים. המון הומור מבריק, קטעי אנימציה חכמים, ושני שחקנים גאוניים: פול ג'יאמטי והופ דיויס בתפקידים הראשיים.

7. שיחות נפש - הבמאי הקנדי דניס ארקן מפגיש את צוות השחקנים המקורי של "שיחות מלוכלכות" לנהל שיחות מסוג אחר. שבע-עשרה שנה חלפו מאז הסרט הראשון שבו תוארה קבוצת חברים שדיברו על גברים, נשים וסקס. עכשיו כולם באמצע שנות החמישים לחייהם ואחד החברים גוסס מסרטן. זו ההזדמנות לעשות חשבון נפש. על אף הנושא הקשה שעומד במרכז הסרט, ארקן יוצר סרט מלא חיים, תשוקה, אנושיות, שלא שוכח לבדר ולרגש ובו זמנית לפנות לא רק אל הלב אלא גם אל השכל.

8. חינוך רע – סרטו האחרון של פדרו אלמודובר חוזר אל השורשים עם יצירה נועזת, חצופה, טראשית, ועם המון אהבה לאמנות הקולנוע. אחרי סרטו הלפני האחרון "דבר אליה" שסבל מבורגניות יתר, הוא חוזר אל הסגנון הקולנועי האהוב עליו, הפילם נואר, ומכאן שהסרט עוסק ברמאויות, זהויות כפולות, תשוקות אסורות, חשדות ויצרים המתפרצים והורסים כל חלקה טובה. כרגיל, הוא עושה זאת בצורה מתוחכמת, עשירה, צבעונית ובוגרת יותר מאי פעם. העלילה מורכבת ומפתיעה כך שאין טעם להרחיב עליה במסגרת זו.

9. זטואיצ'י - טאקשי קיטאנו חוזר כ"זטואיצ'י", מסאז'יסט עיוור הנודד ברחבי יפן שמאחורי חזותו הצנועה מסתתר אמן לחימה היוצא להגן על הנזקקים בשעת צרה. מדובר ביצירה אנרגטית ומסעירה שאין בה רגע אחד של מנוחה. הקהל נסחף במהירות מרגע טראגי ושובה לב, לסצנות פעולה מסחררות, הברקות קומיות וסצנות ריקוד מסוגננות. קיטאנו מנגן על הקהל באולם ולוחץ על כל הנקודות הנכונות כדי שבסוף הסרט נצא מבית הקולנוע עם חיוך גדול על השפתיים. גאון כבר אמרנו?

10. זרים אינטימיים – סרטו האחרון של הבמאי הותיק פטריס לקונט הוא קומדיה רומנטית, סיפור אהבה נוסחתי הנבנה כמו סרט מתח אפלולי, מוסיקה בלשית, קלוז-אפים מסתוריים, מסדרונות ארוכים וחדרים חשוכים. מפגש בין שני זרים הנוסך בקהל ספק, חוסר וודאות, מסתורין ויוצק לתוכם ביישנות, תשוקה ואינטימיות שכמעט ולא קיימת יותר בצורת הבידור הכול כך פופולארית הזו שנקראת קולנוע. יצירה קולנועית אפלה שבסופה התחדשות, התגלות ואור גדול המעלה חיוך על השפתיים.