חדשות סרטים

"פוסידון" - הספינה ששקעה - ביקורת סרט

מאת: |
פוסידון - הספינה ששקעה - ביקורת סרט
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
ההרפתקה החדשה של וולפג פיטרסון, "פוסידון", כבר משייטת למעלה משבוע על המסכים, אבל נראה כי רבים בוחרים לוותר על התענוג של שייט בספינה כה יוקרתית שסופה הידוע מראש להתהפך על פניה והולכים על הלהיטים היותר מדוברים של החודש, או פשוט כאלו שמעדיפים קומדיה רומנטית, על עוד סרט אסונות מן השורה.



אני כמעט ואף פעם לא מפספס סרטי אסונות. עד כמה שהביקורות יהיו קשות, לועגות ובזות (ובמקרה הזה הן ממש חגגו על התענוג) אני פשוט לא יכול להרשות לעצמי להחמיץ את החוויה הקולנועית. אני חייב להיווכח בעצמי וכך עשיתי. מאחוריי ישבו להן עוד חמש בנות בלבד באולם שיכול להכיל כמעט ארבע מאות איש.



כותרות הפתיחה הסתמיות התנוססו להן על רקע ספינת הפאר המפליגה לה בשעת בין ערביים קלאסית, בשוט המשכיל להשוויץ בגודלו העצום של הכלי המתכתי ומשום מה, אז כבר עברה בי התחושה, שזה לא זה.

מיד לאחר מכן חלפו כמה סצינות קצרצרות וצולעות במיוחד, המתיימרות להכיר לנו את הדמויות מקרוב, לא הספקתי לומר "פוסידון" וכבר הבחנתי בגל עצום על רקע ירח מלא, המאיים לתקוף את הספינה בפרופיל. מאז, הכל רץ מהר מדי, אני אפילו לא יודע אם אני זוכר משהו בכלל.



הסרט גדוש בכל כך הרבה סיטואציות מרשימות ויזואלית ובעלות פוטנציאל רב להפוך לעמוקות באמת, אם רק התסריט היה יכול לעשות את הצעד שהמון סרטים, כולל "פוסידון", חוששים לעשות - לשבור את הנורמה. במקום לעשות זאת, הוא המשיך לשבור את מה שהוא תמיד שובר הכי טוב: זכוכיות, רהיטים, אנשים רטובים, המון עוצמה ויזואלית, הודות למשחקי המחשב המתוכחמים, אבל מעט מאוד אומץ לחרוג מחוקי המשחק העתיקים.

הכל צפוי מראש, אפשר לומר מראש מי עתיד לחבור עם ישו, מי עתיד לשרוד, מתי כל זה יקרה ולמה. כמעט הכל נלקח כמובן מאילו והמהירות בה הכל קורה, הופכת את הסרט לפחות אמין כבר מההתחלה. נראה כי היה לבמאי הרבה מה להגיד והרבה מה להראות, אך כאילו מישהו עמד לידו עם סטופר והקציב לו 99 דק' של סרט. זו התחושה המתקבלת כשאנו יוצאים מהקולנוע, כאילו שהכל עבר מהר מדי, ולאו דווקא כי נהיננו מכל שנייה.



עם זאת, האפקטים מעולים וכמעט וקשה להבחין בהתערבותו הפנומנאלית של המאסטר הגדול - המחשב. יש לא מעט סצינות חזקות מבחינה ויזואלית, התורמות לתחושת הריאליזם, הפאניקה והקלסטרופוביה ומעלות אותם לרף גבוה ומהנה. גם משחקי הסאונד השתלבו להפליא לאורך הסרט והעניקו לו את מימדו הראוי באולם הקולנוע, כשניצלו כמעט כל רמקול ורמקול עד המקסימום שלו.

"פוסידון" יכל בקלות להיות סרט איכותי ומהנה, כי הוא פשוט בעל פוטנציאל כזה. אבל הוא לא. אולי בגלל ההצלחה המסחררת של "טיטניק", שסגרה בעקיפין, בלי מודע ובלי כוונה, כל גישה לעשיית סרט דומה או אפילו בכיוון, שכן כמעט וכל שוט ב"פוסידון" העביר בי פלאשבק מוכר ונוסטלגי.



אולי זה בגלל אורכו הקצר ולא יאה לסרט אסונות ממוצע, אולי זה בגלל הפתיחה הלא מספקת, אולי זה הפיתוח הלא מושקע של הדמויות, אולי זה בגלל הקלישאות המציפות את הסרט, אולי זה בגלל הסיום המאכזב והמקומם? מה שבטוח, ועליו כלל אין עוררין, זה שאם טום הנקס ואודרי טוטו היו השחקנים הראשיים, "פוסידון" היה הופך לסרט העשור...
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון 2018
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Bohemian Rhapsody1רפסודיה בוהמיתציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 3.1
A Star is Born2כוכב נולדציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.5
The Other Story3סיפור אחרציון גולשים10 / 8.4ציון מבקרים5 / 3.6
The Children Act4טובת הילדציון גולשים10 / 8.3ציון מבקרים5 / 3.0
Final Score5בני ערובהציון גולשים10 / 8.3ציון מבקרים5 / 2.5
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט