Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: אינדיאנה ג'ונס

מאת: אלון רוזנבלום

הכירו את אינדיאנה, כלב ההאסקי מלמוט (סוג גדול של הסקי סיבירי) של ג'ורג' לוקאס. הכלב הזה, בעל העיניים הלבנות והמזג החביב, אחראי על שתיים מהדמויות המוכרות ביותר בעולם הקולנוע. הוא היווה את ההשראה לצ'ובקה, היצור הפרוותי הענק ב"מלחמת הכוכבים" והעניק את שמו ל"אינדיאנה ג'ונס".

כשחוקרים את סיפור הפקת סדרת הסרטים קשה שלא לחוש בתחושה המשפחתית והחברית שמלווה אותה במשך עשרות שנים. לא רק בגלל שחלק מהדמויות קרויות על שם חיות המחמד של היוצרים (ווילי, דמותה של קייט קפשאו בסרט השני קרויה על שם כלבו של שפילברג ואילו שורטראונד, הילד הסיני הקטן הוא על שמו של כלב אחר). אבל, לא הכל היה חיובי, סדרת הסרטים גבתה מחיר לא קטן מהשותפים להפקה. שפילברג התגרש (וחתם על הסכם גירושים על סך 100 מיליון דולרים), הריסון פורד נפגע בגבו והגיע לשולחן הניתוחים ולא מעט שחקנים שהופיעו בסדרה, כמו נערות ג'ונס, קארן אלן ואליסון דודי, ראו את את הקריירות שלהם הופכות למוצר הוליוודי ארכיאולוגי.

[*]

דמיינו לעצמכם את שני ענקי הקולנוע, שפילברג את לוקאס (בתמונה מצילומי "שודדי התיבה האבודה"), יושבים להם בהאוואי, בבגדי ים, תחת השמש הקופחת כשהם נהנים ממשקה צונן ובנות בבקיני. הזמן, סוף שנות השבעים ולוקאס שאל את שפילברג מה הפרוייקט הבא שלו. "אני רוצה לעשות סרט סטייל ג'ימס בונד" הוא אמר, לוקס קפץ ואמר: "יש לי" ומיד סיפר את סיפורו של אינדיאנה סמית', ו"שודדי התיבה האבודה". שפילברג התלהב ולפני שהחליטו לנסות ולהשיג מימון הוא הוסיף, "אבל אני לא ממש אוהב את השם", לוקאס הסתכל עליו והציע 'אינדיאנה ג'ונס', שפילברג חייך והמסע הארוך לחיפוש מימון החל.

מסתבר שאפילו שמות כמו לוקאס ושפילברג לא היו מספיקים כדי לשכנע מפיקים להכניס יד עמוקה לכיסים. שפילברג עדיין ליקק את הפצעים מכשלונו הקולסלי "1941" והמפיקים שכן הסכימו לקרוא את התסריט אמרו שהוא יקר ומסובך מדי לעשייה. אחרי שלוקאס הבטיח שהוא יכול להפיק את הסרט בתקציב שלא יעלה על 20 מיליון דולר (תקציב שהיום מכסה, במקרה הטוב, את השכר של הריסון פורד) הסכימה חברת פאראמונט לממן את הסרט שבסופו של דבר עלה 18 מיליון דולרים בלבד.

[*]

טום סלק היה אמור לשחק בתפקיד הראשי אך למזלנו הוא היה תחת חוזה עם חברת הטלוויזיה CBS, אותו סיפור היה עם דני דה ויטו שהיה אמור לגלם את סאלח, החבר המצרי של אינדיאנה. דה ויטו לא קיבל אישור ממפיקי הסיטקום "טקסי" והתפקיד ניתן לג'ון רייס דיוויס. מי שכן ראה את הקריירה שלו ממריאה היה אלפרד מולינה, ש"שודדי" מסמן את ההופעה הראשונה שלו בקולנוע (הוא אחד משני המלווים של אינדיאה ג'ונס שנכנסים איתו למערה בתחילת הסרט). אחרי הקרנת הבכורה של הסרט לא היה ספק, לשפילברג ולקאס יש עוד להיט ביד. הסרט הכניס למעלה מ- 380 מיליון דולרים בהרצה הקולנועית שלו והיה שובר הקופות מספר אחד של שנת 1981, סרט שני בסדרה היה בלתי נמנע.

הסרט השני בסדרה "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" הוא הסרט האפל ביותר בסדרה והפחות אהוב על שפילברג. הסרט היה כל כך אכזרי עד שלא מעט מבקרים יצאו נגדו. שפילברג בעצמו ניגד לוועדת הרייטינג של ארצות הברית וביקש מהם ליצור רייטינג חדש וככה הפך "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" לסרט הראשון עם דירוג PG13, דהיינו, הכניסה לקולנוע אסורה לבני 13 ומטה ללא ליווי הורים.

[*]

במהלך ההפקה התאהב סטיבן שפילברג בשחקנית הראשית שלו, קייט קפשאו והתגרש מאשתו דאז, השחקנית איימי ארווינג, הגירושים, שהיו די מכוערים, התנהלו לא מעט מעל גבי העיתונים כולל ההסכם הסופי בו נאלץ שפילברג לשלם לאירווינג 100 מיליון דולרים.

כשהגיע זמן החלק השלישי בסדרה, שפילברג כבר לא היה ילד הפלא של הקולנוע, אלא הפך לאבא גאה ובמאי שניסה לעשות קולנוע רציני ובעל משמעות (כמו "הצבע ארגמן"). "אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון" הוא אחד הסרטים האישיים ביותר ששפילברג ביים, בסרט הזה הוא מעמת את הגיבור שלו עם אביו איתו לא דיבר שנים רבות.

[*]

לתפקיד אביו של אינדיאנה ליהק שפילברג את שון קונרי, והפך את אביו הרוחני של אינדיאנה, ג'יימס בונד, לאביו הביולוגי. כמו ברוב סרטיו, גם כאן מתואר האב באופן שלילי בהתחלה. איש קשה, חסר רגש וכזה שבדרך כלל לא נמצא בבית כדי לחבק ולתמוך בבנו. גם בחייו האישיים של שפילברג דמות האב לא היתה חיובית, בייחוד לאחר הגירושים שעברו הוריו כשהיה נער מתבגר. בעוד עם השנים נראה שפילברג בלווית אימו ליאה אדלר (שנחשבת לבשלנית בחסד) על אביו אנחנו יודעים מעט מאוד.

ב"מסע הצלב האחרון" שפילברג גם נפרד מז'אנר סרטי הפופקורן שהכניס לו מיליוני דולרים לחשבון הבנק. ישנה משמעות סמלית כאשר בסוף הסרט אינדיאנה מחליט לוותר על "הגביע הקדוש" ולהקדיש את זמנו והאנרגיה שלו להשלמת פערים עם אביו. מאז אותו סרט עבר שפילברג לביים סרטים רציניים יותר בחלקם אומנם היו אפקטים רבים והפכו לשוברי קופות (כמו "פארק היורה") אבל הנושאים והטון שלהם היו הרבה יותר רציניים (מהות האדם מול הטבע, מה גורם לאדם להיות אב טוב, השואה, וכו').

[*]

לא ברור האם החלק הרביעי, שעלה על האקרנים בארץ ביום חמישי האחרון, הוא "משבר גיל ההתבגרות" של לוקאס, פורד ושפילברג שרוצים להראות שגם אחרי גיל 60 עדיין "יש להם את זה", או שהם נכנעו לרצונם של האוהדים הרבים שרוצים, ולו לשעתיים, להיות שוב בני הנוער עם האופנה והתסרוקות הנוראיות של שנות השמונים. השוט, הכובע, מעיל העור וכמובן, המוסיקה הנפלאה של ג'ון ויליאמס, יישארו בליבנו לפחות, עוד שנים ארוכות.