Seret מהעבר: 30 שנה לספרות זולה

כשחושבים על הסרטים ששינו את פני הקולנוע, "ספרות זולה" של קוונטין טרנטינו, עולה כאחד המרכזיים שבהם. הסרט, שיצא לאקרנים היום לפני 3 עשורים, מהווה לא רק אבן דרך קולנועית אלא גם מספק חוויה ייחודית שהשפיעה מאוד על הצפייה ועל האופן שבו אנחנו צורכים קולנוע. "ספרות זולה" לא היה רק הצלחה כלכלית, עם תקציב של 8 מיליון דולר והכנסות של 213 מיליון דולר (כ-450 מיליון בערכים של היום), אלא גם הצלחה תרבותית שהשפיעה על הקולנוע עד היום.

עלילת הסרט עוקבת באופן לא ליניארי אחר דמויות משולי עולם הפשע בלוס אנג'לס, כשהסרט מתחיל ומסתיים בסצנת שוד בלתי נשכחת בדיינר ובמזוודה בוהקת בעל תוכן מסתורי. הציטוטים והסצנות האייקוניות הפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח הקולנועי. הריקוד של ג'ון טרבולטה ואומה ת׳ורמן הוא דוגמה מצוינת (והשיר "You Never Can Tell" של צ'אק ברי, שהיה חלק מאחד מהפסקולים האייקוניים בתולדות קולנוע ולסמל בלתי נפרד מהסרט) וגם דיאלוגים כמו השיחה על איך קוראים להמבורגר של מקדונלד'ס באירופה, מהווים סמל לסגנון הייחודי של טרנטינו – שילוב של רגעים דרמטיים וריאליזם יומיומי.

דמותו של וינסנט וגה שגילם טרבולטה היא אחת מהסיבות הבולטות להצלחה של "ספרות זולה". כשטרנטינו רצה את טרבולטה לתפקיד, האולפנים התנגדו. הם חשבו שקריירת המשחק של כוכב "גריז" דועכת, ושהוא לא מתאים לתפקיד. אבל טרנטינו עמד על שלו, והבחירה הזו התבררה כמוצלחת. ההופעה של טרבולטה ב"ספרות זולה" לא רק שהעניקה לו הצלחה מחודשת, אלא גם השפיעה על עיצוב הדמות.

וינסנט וגה הוא דמות מורכבת - חצי קלאסה, חצי פושע, תמצית השנינות והאדישות בעולם הקולנועי של טרנטינו. הקסם של טרבולטה והכימיה שלו עם אומה ת'ורמן, שמגלמת את מיה וולס, יצרו דינמיקה בלתי נשכחת שעלתה על כל הציפיות. הבחירה בשחקן הדועך הוכיחה את החזון של טרנטינו ואת האמונה שלו ביכולותיו, גם כשלא היה ברור אם הקהל יגיב באותה ציפייה. הבמאי הוכיח מאז שוב ושוב כיצד ידענותו הקולנועית והחיבה שלו לשחקני עבר וגם לכוכבי סרטים שנחשבים סוג ב' כמו בלאקספלוטיישן יכולה להזניק את הסרטים שלו ואת הקריירות שלהם.

החדשנות של הבמאי תושב תל אביב ב"ספרות זולה" הייתה פורצת דרך ומרעננת. הסרט שבר את הכללים הקולנועיים עם מבנה לא שגרתי שבו הסיפור מחולק למספר קווים מקבילים ולא ליניאריים, שכל אחד מהם מתפתח בדרכו. טרנטינו שילב דיאלוגים שנונים עם סצנות אלימות וקומדיה בצורה שלא נראתה קודם לכן, והביא לצופים חוויות חדשות ומפתיעות. הוא לא רק שבר את התבניות הקולנועיות, אלא גם יצר גלים שהשפיעו על כל התעשייה.

סרטים כמו "לוק, סטוק ושני קנים מעשנים" ו"ביג לבובסקי" משנת 1998 שאבו השראה מהסגנון הייחודי של טרנטינו, וההצלחה של הסרט רק הלכה והתעצמה עם השנים. שלושים שנה לאחר מכן, ההשפעה של "ספרות זולה" ניכרת גם ביצירות קולנוע חדשות כמו סדרת סרטי "ג'ון וויק", ״זמנים קשוחים באל רויאל״ ו"רכבת הקליע" של דיוויד ליץ', שממשיכות לקחת השראה מחידושיו של טרנטינו, ומוכיחות שהסרט הזה הוא לא רק מוצר ששייך לתקופה בו יצא, אלא יצירה שמעצבת את הדרך שבה אנו תופסים קולנוע עד היום. הצלחתו של הסרט פתחה דלתות רבות עבור במאים צעירים אחרים וחידשה את התשוקה לסיפורים חדשניים ומורכבים. בזכות ההצלחה הזו בסרטו השני בלבד (לאחר בכורה מוצלחת עם "כלבי אשמורת"), טרנטינו זכה באמון של האולפנים, מה שהוביל אותו ליצור יצירות מופת נוספות.

גם הפסקול של הסרט הוא ייחודי. הוא כולל בין היתר שירים כמו "Misirlou" של דיק דאייל, שהפך חלק בלתי נפרד מהחוויה בתרומתו לבניית האווירה הייחודית של הסרט. טרנטינו, הידוע בבחירותיו המוזיקליות המוקפדות, משתמש במוזיקה כדי להביע את האופי והרגש של סצנות שונות. זה לא סתם שילוב של שירים – זהו חלק אינטגרלי מהנרטיב והאווירה שהסרט מייצר, מה שהופך את חוויית הצפייה ליותר עשירה ומלאה.

ההצלחה של "ספרות זולה" באה לידי ביטוי גם בפרסים יוקרתיים וגם בתשואות הביקורת. עם בכורתו בפסטיבל קאן זכה הסרט בפרס דקל הזהב היוקרתי לסרט הטוב ביותר. הסרט היה מועמד למספר פרסי אוסקר, כולל בקטגוריית השחקן הטוב ביותר לג'ון טרבולטה וסמואל ל׳ ג׳קסון ואומה ת׳ורמן לשחקני המשנה, מועמדות לפרס העריכה והבימוי - וכמובן זכה בדובדבן שבקצפת, פרס התסריט המקורי. הביקורות היו באופן גורף חיוביות, כשהמבקרים שיבחו את החדשנות של הסרט, את ההופעות יוצאות הדופן ואת הכישרון הייחודי של טרנטינו לכתוב תסריט מקורי ומפתיע במבנהו שסוחף את הצופים. אמנם סרטים רבים ניסו לשחזר את הצלחתו, אך מעטים הצליחו לגעת באותה רמת מקוריות וחדשנות.

למרות שחלפו שלושים שנה מאז יציאתו, "ספרות זולה" לא מפסיק להפתיע אותי. בכל צפייה מחדש אני מגלה רבדים חדשים של עומק. דיאלוגים שבעבר נראו שטחיים מקבלים עכשיו משמעות עשירה ומורכבת, פרטים שפספסתי קודם צפים כעת על פני השטח, והבדיחות, שלא מאבדות מהחינניות שלהן, גורמות לי לצחוק בכל פעם מחדש. זה כמו שלסרט יש חיים משל עצמו, שמגיבים למי שצופה בו. בכל פעם שאני צופה ב"ספרות זולה", אני מוצא את עצמי מתעמק בפרטים חדשים, ולומד עוד ועוד, מה שהופך את הסרט לאבן דרך משמעותית ובלתי נשכחת גם בעולם הקולנועי הפרטי שלי.

במובנים רבים, "ספרות זולה" מהווה דוגמה לאיך ניתן לקחת השפעות קודמות וליצור משהו חדשני ומיוחד. הסרט לא רק ששינה את הדרך שבה סרטים נכתבים ומסופרים, אלא גם שינה את הדרך שבה אנו חושבים על קולנוע ולאן עוד אפשר להתפתח. ההשפעה המהפכנית של טרנטינו הפכה את סרטו לאבן דרך בקולנוע המודרני, ולחוויה קולנועית שאני יכול לשוב אליה שוב ושוב ולהתרגש ממנה כל פעם מחדש, מבלי להתעייף. הסרט הזה הוא לא רק חלק מהעבר, אלא הוא נוכח ומשמעותי גם בהווה. זאת לא רק יצירת מופת קולנועית, אלא תופעה. זו חוויה שלא מתיישנת, והאהבה שלי לסרט הזה רק הולכת וגדלה עם הזמן.

לכתבות נוספות במדור Seret מהעבר >> לחצו כאן