לואי ה-15 היה רומנטי ועצוב והרגשתי שלג'וני דפ יש את המאפיינים האלה

בחודש מרץ הסעירה תלונה במשטרה את עולם הקולנוע הצרפתי. העיתונאי אדווי פלנל, העורך הראשי והמייסד של Mediapart, התלונן כי הבמאית והשחקנית הצרפתייה מייוון תפסה את שיערו וירקה בפניו בזמן שאכל במסעדה, זאת בשל תחקיר שפרסם לגבי האשמות באונס ותקיפה מינית נגד הבמאי לוק בסון, לו הייתה נשואה מייוון בשנות ה-90 ואיתו היא חולקת בת.

"נגרמה לי טראומה של ממש מהאירוע", האשים פלנל. חודשיים לאחר מכן, במהלך ראיון בתכנית טלוויזיה צרפתית לכבוד סרטה החדש "ז'אן דו בארי", שאותו היא מביימת ובו היא מככבת לצד ג'וני דפ בתפקיד הקאמבק שלו, התוודתה הבמאית שהמקרה אכן קרה: "האם אני מאשרת שתקפתי אותו? כן," הודתה. "אני אדבר על זה כשאהיה מוכנה", הוסיפה. מאז היא סירבה לדבר על המקרה.

גם בראיון בפסטיבל חיפה, אותו פתח הסרט, כשאני פוגש את מייוון במלון דן כרמל היא ממש לא רגועה. בראיון שלפני היא לא אהבה שהצלם הציץ בטלפון שלו. היא דורשת לכבות את המזגן וטוענת שאנשים שזזים בחדר מאוד מפריעים. כשאני שואל אותה על העבודה עם ג'וני דפ, שזהו תפקידו הראשון לאחר המשפט המתוקשר עם האקסית אמבר הרד, היא נלחצת ומסרבת לענות, ומתרצה רק כשאני מסביר שמדובר על הפן המקצועי ולא הרכילותי.

"אני וג׳וני הסתדרנו מצוין. ניסינו אפילו לאלתר חלק מהסצנות, אבל מהר מאד חזרנו לתסריט המקורי כי הרגשנו שהאלתור הופך את הסצנות ללא אותנטיות. לואי ה-15 היה אדם ביישן ושקט וגם מאוד אפל ומלנכולי. הוא היה אדם שאהב מאוד סקס ואת תענוגות החיים. הוא היה גם אדם עצוב בגלל שהוא איבד לא מעט ילדים לאורך השנים. במייל הראשון שלי לג׳וני ציינתי שנראה לי שכדאי שהוא יגלם את התפקיד כי מדובר באדם רומנטי וקצת עצוב והרגשתי שלג׳וני יש בהחלט מאפיינים שיאפשרו לו להיכנס די בטבעיות לתפקיד".

(מיוון בפסטיבל חיפה. צילום: ניסים טויטו)

מייוון נולדה לעולם הקולנוע כבת לשחקנית ולבמאית קתרין בלקודג'ה וכבר כילדה שיחקה במספר סרטים. בגיל 17 בלבד התחתנה והרתה לבמאי הנודע לוק בסון וגם הופיעה בסרטיו "האלמנט החמישי" ו"ליאון". ב-2006 ביימה את סרטה הראשון וב-2011 זכתה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן עם סרטה המוכר ביותר עד כה "פוליס". 4 שנים לאחר מכן התקבלה לתחרות הרשמית בקאן עם הסרט "מלך שלי" והשנה סרטה "ז'אן דו ברי" נבחר לפתוח את הפסטיבל ואמש (חמישי) פתח את את פסטיבל הסרטים בחיפה שבו קיבלה פרס הוקרה.

איך הרגשת בערב הפתיחה?

"מצוין. היה לי מאוד נחמד. ביקרתי בישראל לפני הרבה שנים, אבל אז לא הייתה לי את הסקרנות שיש לי היום ואני מאוד מתרגשת להיות כאן שוב". בסרט מגלמת מייוון את דמותה האמיתית של ז'אן דו בארי, אישה מהמעמד הנמוך בצרפת של המאה ה-18, שמטפסת במעלה הסולם החברתי באמצעות יופייה ופתיינותה והופכת לנערת ליווי יוקרתית לבני אצולה. כשהיא פוגשת יום אחד את המלך לואי ה-15 (בגילומו של ג'וני דפ), אדם ביישן וחובב מין שבוגד ללא הרף במלכה, זו אהבה ממבט ראשון מבחינתו. הוא הופך אותה לבת הלוויה הרשמית שלו, דבר שלא מתקבל באהדה בארמון בשל מוצאה ומעמדה החברתי. בנותיו, בסיוע המיועדת למלוכה מארי אנטואנט הצעירה, יעשו הכל כדי לסלקה מהארמון, אך ז'אן דו בארי היא אישה בוטה, אמיצה שלא משחקת לפי כללי המלוכה והנימוס והדקדקניים ומערכת היחסים בינה לבין המלך רק הולכת ומתהדקת.

מה גרם לך להתעניין בדמותה של ז׳אן דו בארי?

"גיליתי אותה כשצפיתי בסרטה של סופיה קופולה 'מארי אנטואנט'. ז׳אן גולמה על ידי אסיה ארג׳נטו הנהדרת וכשראיתי אותה על המסך היא סקרנה אותי. מיד הלכתי וקניתי ספר על חייה ורציתי ללמוד עוד ועוד עליה, אבל עדיין לא הייתי מוכנה לעשות עליה סרט. כך במשך עשר שנים חזרתי לספר ולדמותה של ז'אן עד שב-2016 החלטתי שאני מוכנה לכתוב תסריט עליה".

כיצד ניגשת לכתיבת התסריט?

"הייתה לי תחושה שכל הסרטים ההיסטוריים שראיתי ואהבתי היו יחסית פשוטים מבחינת הנרטיב שלהם, לעומת סרטים שלא אהבתי שהיו מלאים בפרטים ועל גבול התיעודי. היה לי ברור שאני לא רוצה ליצור סרט תיעודי על חייה המדהימים של ז׳אן וגם לא סרט סבוך מבחינה עלילתית והבנתי די מהר שאאלץ להשמיט בסרט לא מעט פרטים מסיפור חייה. הסרט הזה הוא החזון שלי, המילים שלי ואיך שאני תופסת את דמותה. אני חושבת שמדובר בסיפור אוניברסלי וגם מודרני".

האם החלטת מראש לגלם את הדמות של ז׳אן?

"בהתחלה הייתי מעוניינת בשחקנית אחרת, אבל לאט לאט הבנתי שרק אני יכולה להבין את הדמות. לא היה פשוט לככב ולביים במקביל והתהליך היה די מעייף אבל מאוד אהבתי להיות משני צדי המצלמה, למרות שאני אישית מעדיפה תמיד להיות עם השחקנים ופחות עם אנשי הצד הטכני".

האם הזדהית עם הדמות שלה?

"לחלוטין. יש לי לפעמים את ההרגשה שנבחרתי לספר את סיפורה. אני בחרתי בה והיא בחרה בי. הרגשתי שאני ממש במשימה להרים את הפרויקט הזה".

היכן הסרט צולם?

"בפריז ובוורסאי שם אפשר לצלם כל יום שני - לשלם כמובן סכום כסף נאה למקום ואז לצלם די בחופשיות".

לדעתך, הסרט רלוונטי לימינו?

"תראה ,הרבה שואלים אותי לגבי מעמד האישה אז והיום. להגיד לך את האמת - אין לי תשובה בעניין הזה אני גם לא הולכת למקומות האלו. הסרט לא נעשה כדי להביא עמדה סוציולוגית ואני לא בטוחה שיש לי את הכלים לענות על שאלה שכזו. אין לי גם תשובה ברורה למה אני עושה סרט על דמות כזו או אחרת - אלו רגשות ומחשבות שקשה לי אפילו לבטא במילים. אולי זה תפקידם של עיתונאים ומבקרי קולנוע לשאול את השאלות האלו, אבל לי אין ממש תשובות."

תוכלי להרחיב קצת על דמותו של זאמור, העבד השחור הצעיר שניתן לז'אן במתנה בידי המלך?

"לדעתי, רק על זאמור אפשר לעשות סרט נפרד. הוא דמות מדהימה מבחינה היסטורית. העובדה שהוא ניתן לז׳אן כמתנה ואז ז׳אן מגדלת ואוהבת אותו כבן ובסופו של דבר הוא בוגד בה. אני זוכרת שכשכתבתי את התסריט כמה וכמה אנשים אמרו לי 'את הולכת להסתבך בגלל הדמות של העבד הצעיר הזה'. אפילו ג׳וני אמר לי 'את בטוחה שאת רוצה להשאיר את הסצנה שבה מוענק זאמור לז׳אן כמתנה'? לי לא הייתה בכלל בעיה עם זה. אני יודעת שיש סצנות בסרט שייראו פרובוקטיביות או לא נעימות לחלק מהאנשים, אבל זה לא אומר שאני אוותר על האמת שלי. אני לא מפחדת מאף אחד! בעיניי יש גם הקבלה בין ז׳אן לזאמור - שניהם הגיעו מלמטה, אבל ז׳אן יכולה בזכות יופיה להתקדם בסולם החברתי וזאמור לא".

הדמות של לה בורד, מעין משרת אישי של המלך, היא דמות נפלאה. האם באמת היה במציאות אדם שכזה?

"למעשה מדובר על מיזוג של שתי דמויות שהיו בחצר המלך - לה בורד ולה בל. בנג'מין לאוורשה שחקן נהדר והוא נושא את התפקיד בגאון. הרבה אנשים אומרים לי שהדמות שלו היא הכי סימפטית בסרט".

התלבושות בסרט נהדרות וססגוניות. ז׳אן מובחנת גם מבחינת בגדיה לעומת שאר הדמויות בסרט. היא בדרך כלל בשחור או בעיקר בלבן, זה היה מכוון?

"לפי כל הספרים שקראתי עליה, הטעם שלה בבגדים היה די פשוט והיא בעיקר לבשה לבן. היא אהבה את המראה הטבעי ולא אהבה להתפאר בכלל. לכן בהחלט הלבוש שלה מאוד שונה משאר אנשי הארמון שרק מנסים להתלבש בכמה שיותר הוד והדר, עד גיחוך לפעמים."

הסרט שינה אותך?

"בוודאי, אני עוד לא קולטת באלו דרכים. זה הסרט הראשון שאני עושה ללא אלתורים וגם הסרט הראשון שאני כשחקנית משחקת דמות אהובה. בסרטים האחרים הדמות שלי לא הייתה חביבה, בלשון המעטה. היו לי דמויות אפילו עם ממד של רוע. זה גם הסרט הראשון שבו הרגשתי, כמו הדמות של ז'אן, שאני מוכנה לחשוף את עצמי לצופה ללא מגננה כלשהי".

הסרט "ז'אן דו בארי" פתח את פסטיבל חיפה ומציג כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ. לכל הסרטים בפסטיבל ולרכישת כרטיסים לחצו כאן. לכל הכתבות מפסטיבל חיפה לחצו כאן