Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: קשיש ועצבני - הדמויות הטובות ביותר של Grumpy old men

בסרט החדש "וינסנט הקדוש" מגלם ביל מאריי אב-טיפוס של מה שהאמריקאים מכנים "Grumpy old men", הזקן העצבני והממורמר, שמתחבר עם דמות צעירה ממנו, שמצליחה להוציא ממנו את הצד הרך והטוב שאבד לו עם השנים. דמותו של ה- Grumpy old men הופיעה בסרטים מצליחים רבים לאורך השנים. הדמות הזו תמיד שנויה במחלוקת ומעוררת בצופה רגשות סותרים. הוא כמעט תמיד חסר טאקט, כעוס, אגוצנטרי ויומרני, אך תוך זמן קצר נחשף פן נוסף באישיותו והוא מצליח לכבוש את לב הצופים. לעיתים הוא מופיע במרכז העלילה ולעיתים בשוליה, וקשה להחליט מה אנחנו יותר, אוהבים אותו או סולדים ממנו. לכבוד צאתו לאקרנים של הסרט "וינסנט הקדוש” התכנסנו לזקק את הרשימה של מיטב הקשישים המוזרים והכועסים על המסך הגדול.

נתחיל בהומלס החשוד למראה בקומדיה הקלאסית משנות ה-90 "שכחו אותי בבית": קווין (מקולי קאלקין) החמוד וחסר האונים, מחפש את עצמו בעיר הגדולה, לאחר שנשכח לבדו בבית ונתקל בגינה הציבורית בזקן מפחיד ומאיים שמסתובב עם את מתכת גדולה. קווין נזכר בדברים ששמע על האיש, ונחרד מהמחשבה שמדובר ברוצח סדרתי.לאחר שהוא אוזר אומץ ומדבר איתו, מתגלה איש חביב ביותר, שרק רוצה להיות חבר שלו.

בסרט האנימציה המופתי "למעלה" של אולפני "פיקסאר" אנו נתקלים בזקן נוסף, זועם וחסר שמחת חיים, שנדמה שכל מה שהוא רוצה זה שיניחו לו לנפשו. קארל הוא איש זקן ובודד שאיבד את אשתו ומתעקש להגשים את חלומו האבוד, לנסוע לונצואלה. הוא מחליט לקשור צרור ענק של בלונים אל ביתו ולצאת למסע. אך תוך זמן קצר הוא נדהם לגלות על סיפון הבית המעופף את ראסל, חניך צעיר בתנועת נוער שהתדפק על דלתו. השניים יוצאים למסע רצוף הרפתקאות שבו קארל מתברר כאדם חכם ורגיש, שמעורר השראה רבה בחברו הצעיר.

ב"מיס סאנשיין הקטנה", קשה שלא להתעצבן על הסבא האנוכי, הגס והיהיר שעסוק בעצמו (בגילומו של אלן ארקין) ולא ממש אכפת לו מרגשותיהם או רצונם של בני המשפחה האחרים. אך ברגע האמת האיש העצבני מתגלה כמקסים ואמפתי כשהוא מעודד את נכדתו אוליב לא לפחד מתחרות היופי, מזכיר לה כמה היא יפה "מבחוץ ומבפנים" ומסביר לה כמה הוא אוהב אותה. קצת חבל שהוא לא שורד את הנסיעה לתחרות בגלל חיבתו הרבה להרואין.

סבא נוסף שיוצא למסע דרכים בלתי שגרתי עם נכדו הוא ג'וני נוקסוויל מחבורת "ג'קאס", שמגלם בסרט "חרא סבא" את דמותו של אירווינג זיסמן, קשיש חרמן, גס וחסר אחריות, שמקבל משימה מביתו שנכנסת לכלא, להסיע את נכדו בילי לבעלה לשעבר. השניים יוצאים למסע פרוע ומצחיק, חצי עלילתי-חצי דוקומנטרי בסגנון "בוראט", במהלכו מתקילים הסבא והנכד אנשים אמיתיים בהתנהגות מביכה וגסה שכוללת סצינה בלתי נשכחת וקורעת מצחוק במסגרת תחרות יופי לילדות בו משתתף בילי בשמלה ופאה. הסרט הזה אמנם יותר גס ודמות הסב בו פרועה מבסרטים אחרים בתחום, אך גם בסופו יגלו הצופים כי אירווינג אוהב את נכדו אהבת אמת.

טיפוס נוסף שלא הייתם רוצים לגלות שהוא האבא של החברה שלכם, הוא ג'ק מ”פגוש את ההורים” . רוברט דה נירו מגלם את האיש הנוראי, שעושה הכל על מנת להפוך את חייו של גרג, חתנו לעתיד, לאומללים. כראוי לסוכן CIA לשעבר, הוא מעביר את גרג סדרת חקירות/שאלות בלתי נגמרת, בודק אותו במכונת אמת, גורם לו להרגיש לוזר ובגדול מוציא לו את החשק לחיות. ג'ק נחוש מאוד בגישתו המתנשאת והמשפילה, ונדמה שמכל הדמויות של הזקנים העצבניים, הוא מתגלה כהכי פחות חביב. התירוץ היחיד ההגיוני להתנהגותו הוא הדאגה לבתו, וגם זה לא מצדיק את מעלליו.

בקומדיה "זקנים חסרי מנוח" משנת 1993 אנחנו נתקלים בזוג זקנים זועפים. וולטר מתאו וג'ק למון הם מקס וג'ון, שני קשישים שאוהבים להתעלל אחד בשני. הם לא מפסיקים להציק זה לזה, לריב כמו ילדים, ולהמציא תעלולים. בין השאר הם הולכים מכות בשלג, מקללים, ובעיקר רבים בלי סיבה. היריבות ביניהם מתעצמת כשנכנסת לתמונה אישה יפה ששניהם מתחרים על לבה.למרות האיבה הגדולה בין השניים, הם מעוררים בעיקר הזדהות וחיבה. איך אפשר שלא לחייך כשרואים שני זקנים משתטים כאילו היו בני חמש. אז נכון הם ממורמרים, ולא מאוד נחמדים, אבל כמה שהם מצחיקים.

קצת פחות מצחיק אך עדיין רוטן וזועף הוא קלינט איסטווד בסרט "גראן טורינו" בו הוא מגלם קשיש בוגר מלחמת קוריאה, שמפתח שנאה עזה לשכניו האסיאתיים, שלטעמו הרסו את השכונה בה הוא חי. אבל כמובן שאיסטווד כמו בסרטיו הגדולים מתגלה כגיבור גדול מהחיים ולאחר שהוא מגלה כי שכנו, טאו, הסתבך במאבק עם כנופיה שמציקה לו ולמשפחתו, הוא יוצא למאבק הירואי כדי להגן עליהם.

br>
[*]

גם שון קונרי הגדול מגלם בסרט "למצוא את פורסטר" את דמותו של סופר קשיש, יהיר ועצבני בשם ויליאם פורסטר. הוא נתקל בג'מאל, כדורסלן צעיר, שחבריו מאתגרים אותו להתגנב לדירתו של הזקן. פורסטר מפתיע אותו וג'מאל בורח כשהוא משאיר את תרמילו בו מחברות הכתיבה שלו. לאחר שהוא קורא את המחברות מתלהב הסופר הותיק מכישרון הכתיבה של הצעיר והצמד הבלתי צפוי מתקרב אחד לשני כשפורסטר מתגלה כמי שדמותו אינו מאיימת כפי שנראתה מלכתחילה, הופך לחונך הספרותי של ג'מאל ומסייע לו להפוך לסופר בפני עצמו.

ואיך אפשר בלי, הזועף הגדול מכולם, ג'ק ניקולסון המגלם בקומדיה הנהדרת "הכי טוב שיש" את מלווין, שנראה במבט ראשון, כאדם פשוט בלתי נסבל: הוא חצוף, כועס, ממורמר, בעל אובססיה בלתי נשלטת לניקיון ובודד, ואפשר כמעט להשתכנע שכל זה מגיע לו. אבל אז הוא מבחין בקרול (הלן האנט), המלצרית שמשרתת אותו במסעדה כבר במשך זמן רב, ומשהו בו נפתח ומתרכך. מתחת למעטה הקשוח והאיסטניסטי מתגלה אדם עדין, בעל לב רחב, ועם רצון עמוק לאהבה.

אז אם נסתכל על הרשימה, אפשר לומר שמתחת למעטה הנוקשה והזועם, מסתתרים, פעמים רבות כוונות טובות וקריאה לאהבה. כנראה שכשאתה זקן בקולנוע, אתה פחות מקפיד על נימוסים והליכות ואומר דוגרי את מה שאתה חושב. המסקנה המתבקשת היא: זקנים ממורמרים הם לא תמיד מה שהם נראים, לפחות בסרטים.

ביל מאריי ב"וינסנט הקדוש":