עולה להתקפה: ביקורת סדרה

סרטים וסדרות על ספורט וספורטאים היו ועדיין פופולריים מאוד. הספורטאי, כמו כוכב הקולנוע, הוא דמות "גדולה מהחיים", והסקרנות לראות אותו או אותה כאחד האדם מניבה אינספור סדרות וסרטים, טובים יותר ופחות. "עולה להתקפה" (Running Point), שיצרה הקומיקאית המצליחה מינדי קלינג ("מינדי"), פחות מוצלחת. היא מבוססת על סיפורה האמיתי של ג'יני באס, שלאחר מות אביה, ירשה את קבוצת ה"לוס אנג'לס לייקרס". בת דמותה בסדרה היא איילה גורדון (קייט הדסון, "איך להיפטר מבחור ב-10 ימים"), שמקבלת לידיה ניהול קבוצה מלוס אנג'לס בשם ה"וויבס". היא אישה שגדלה בעולם גברי שהדיר אותה מכל החלטה ותפקיד חשוב, שזוכה פתאום בהזדמנות לנהל את הקבוצה ולהוכיח לאחיה הלא מפרגנים שהיא יכולה לזרוח בתפקיד.

דמותו של האב המת שהיה דומיננטי מאוד מרחפת מעל, למרות שמעולם לא רואים אותו בסדרה, גם לא בסצנות פלאשבק. איילה היא הבת היחידה והאחים שלה לא בדיוק תומכים בה. האח הגיי, סנדי (דרו טרוור, "הקרב על הפופ-טארט") מסתיר את בן זוגו מהמשפחה כי הוא "רק" ספר כלבים. האח הבכור, קאם (ג'סטין ת'רו, "מלהולנד דרייב") המכור לסמים, מעביר את השרביט לידי אחותו אך חותר תחתיה בכל הזדמנות. נס (סקוט מקארתור, "משפחת ג'מסטון") היה שחקן כדורסל כושל בקבוצה, ונראה שגם היום הוא די אבוד. המשחק המצוין של מקארתור בתפקיד המאתגר הזה מצליח לשלב בין הפתטיות של הדמות לבין הרצון הכן שלה בהכרה ואהבה.

לחבורה מתווסף במפתיע ג'קי (פבריציו גווידו,"מר איגלסיאס"), שנולד מחוץ לנישואין לאב ההולל מעוזרת הבית המקסיקנית, העובד כמוכר מזון באצטדיון המשפחתי. ג'קי כמה להשתלב במשפחתו החדשה, אך מקבל (שוב) תפקיד של נותן שירות, הפעם כעוזר אישי של אחותו. האח הצעיר התמים והילדותי, והוא זה שאמור ללמד את הלבנים הקרים והאטומים חום משפחתי מהו.

אחד הכללים הראשונים בכתיבה תסריטאית הוא "הראה. אל תספר" (Show. Don't tell). "עולה להתקפה" עושה את ההיפך. הדמויות והאירועים מוצגים על ידי כתוביות על המסך, בסגנון סרטי האקשן של גאי ריצ'י, ובליווי קריינות של הדמות הראשית. זה אולי מתאים חלק מהזמן, אבל כאשר כל הפרקים בסדרה הם כאלה, האפקט מרחיק את הצופים.

גם ברמת הקומדיה אין כאן הרבה הבלחות מצחיקות באמת. דוגמה בולטת לסוג ההומור הפיזי של הסדרה היא כאשר איילה נתקלת שוב ושוב בדלת זכוכית שהיא לא מצליחה לראות. זה כואב גם לצופים. ההומור ה"נמוך" המתבטא למשל בתיאור עלילותיו המיניות של ג'קי הצעיר הוא פשטני ומוסרני כאחת. כך גם ההתייחסות לניסיון הכושל של סנדי לחזור שוב לסצנת הדייטים הגאה. ואיך אפשר בלי הנקודה היהודית? איילה מאורסת שבע שנים ללב (מקס גרינפילד, "ורוניקה מארס"), רופא הילדים היהודי שכולו לב. הוא מודל לשלמות חסרת פגמים מול הפגמים הרבים של ארוסתו. יש כמה נקודות אור בסדרה אך הן קצרות ומועטות מדי. הדמות המתוסבכת והמקועקעת של שחקן הקבוצה טראוויס באג (צ'ט הנקס, בנו של טום הנקס, שגם בחייו האישיים היו שערוריות לרוב) מספקת רגעים קומיים ודרמטיים יפים. "עולה להתקפה" אמורה לספק סיפור על למידה ושינוי של אישה בעולם גברי וכוחני, אבל היא נופלת באותם סטריאוטיפים שנגדם היא אמורה לצאת. הדבר בולט במיוחד בייצוג של האנשים הלא לבנים בסדרה. העוזרת האישית של איילה (ברנדה סונג,"הרשת החברתית") היא ה"ביצ'ית האסיאתית" הטיפוסית שרודה בכולם. ג'יי (ג'יי אליס, "לא בטוחה"),המאמן האפרו-אמריקני אינו רק יפה, אלא גם רגיש ובודהיסטי ומלמד את הגיבורה שיעורי חיים. זה אירוני במיוחד בהתחשב שאת הסדרה יצרה אישה ממוצא הודי, שמעמידה במרכז היצירה שלה אישה לבנה עשירה ומרוכזת בעצמה, שמרגישה לגמרי בנוח להעסיק את אחיה כמשרת האישי שלה.

כמצופה מסדרה המבוססת על החיים האמיתיים יש כאן כמה הופעות אורח של ידוענים בתפקיד עצמם כמו כריס אברט, טניסאית עבר נודעת, סקוט דיסיק - החבר לשעבר של קורטני קרדשיאן ואושיית טראש אמריקנית בזכות עצמו. אפילו מקולי קאלקין, בעלה לשעבר של ברנדה סונג, המשחקת כאן בתפקיד העוזרת האישית של איילה, מבליח לרגע כצופה במשחק הכדורסל של הקבוצה.

ביקום אחר, "עולה למגרש" הייתה סאטירה מחודדת על משפחה עשירה, מתוסבכת ודי מרושעת. אבל החצים שלה לא מחודדים מספיק. היוצרת מצפה שהצופים יזדהו עם הדמות הראשית המרוכזת בעצמה כל כך שלא טרחה אפילו לשנות את שמו של הארוס שלה בטלפון מ"לר" ל"לב" לאחר שטעתה בהקלדה בפעם הראשונה ששמרה אותו בטלפון שלה. זה לא עובד.

הסדרה "עולה להתקפה" זמינה לצפייה בנטפליקס. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן