נהר ארוך בוהק: ביקורת סדרה

"נהר ארוך בוהק": ביקורת סדרה

שלח לחבר הוסף תגובה

לסדרה ״נהר ארוך בוהק״ היו את כל הסיבות להצליח. היא מבוססת על רב-מכר, המאמי הלאומית של אמריקה מככבת בתפקיד ראשי והיא עוסקת בנושאים חשובים כמו התמכרות, משפחה וצדק. ובכל זאת, משהו שם לא עובד וחבל. ביקורת על הסדרה שמחזירה את אמנדה סייפריד לטלוויזיה - ועוד עם נציגות ישראלית מאחורי הקלעים

אמנדה סייפריד היא המאמי הלאומית של אמריקה. רק מסתכלים על עיני העגל הכחולות שלה בשביל להבין שגם אם תחשמל אותנו בטייזר, זה יהיה לגמרי בסדר. אפילו קיימת הוכחה לעניין בסדרה המדוברת החדשה שבה היא מככבת. עם הופעות מבריקות ב-״ילדות רעות״, ״מאמה מיה״ ו״עלובי החיים״ השנוי במחלוקת – היא נכס לתעשיית הקולנוע האמריקאית. לאחר שהתחילה את קריירת המשחק בטלוויזיה עם אופרת הסבון ״כשהעולם מסתובב״ כיכבה גם בסדרה עתירת הכוכבים ״אהבה גדולה״ של HBO, היא חוזרת למסך הקטן עם סדרת מתח חדשה לרזומה "נהר ארוך בוהק" (Long Bright River), המבוססת על רב המכר של ליז מור.

הסדרה מתמקדת במיקי (סייפריד), אם יחידנית לתומאס ושוטרת סיור בפילדלפיה מוכת מגפת האופיואידים. לעומת אחותה המכורה קייסי (אשלי קאמינגס), מיקי נמצאת במקום יציב בחייה על אף ילדותה הקשה. כאשר קייסי נעלמת וגופות של נשים צעירות, מרקע דומה, מתחילות להתגלות באזור, היא יוצאת לחקירה אישית במטרה למצוא את אחותה ולחשוף את האמת בנוגע לזהות הרוצח ומטרתו. דמות נוספת שמהווה חלק בלתי נפרד מהסדרה היא תומאס, בנה של הגיבורה, המגולם על ידי קאלום וינסון. מערכת היחסים בין השניים היא הבסיס הרגשי שאנחנו נאחזים בו במהלך הצפייה. בסיס רגשי זה מתערער לקראת הסוף בחשיפת סוד לא צפוי (למי שלא קרא את הספר כמובן).

כל מעבר ממדיום אחד לאחר הוא לא קל, במיוחד כשאנחנו מדברים על מעבר בין ספרות לטלוויזיה. ספרה של ליז מור הוא ספר מתח מצליח הבנוי ממעברים בין זמנים – עבר להווה וחוזר חלילה. בסיפורת מעברים אלו עובדים יותר טוב ומצליחים להעביר את החזרתיות הנכפית על הדמות. כאשר משלבים פלאשבקים בטלוויזיה, לפחות בצורה בנאלית, זה כבר לא מתקבל בטוב.

הטוויסטים הנמצאים בספר ומועברים בו בצורה ברורה, באים לידי ביטוי בסדרה בגמלוניות מטרחנת, חסרת סדר או היגיון שפוגמת ביעילותם הנרטיבית. בנוסף, אנחנו מקבלים כמה גרסאות של סוף לסדרה לאורך הפרקים האחרונים. גרסאות אלו מייצרות תחושת בלבול ומיצוי אצל הצופה. אפשר להבין שיוצרי הסדרה רצו לייצר מבנה סיפורי המתאים ל-8 פרקים (כביכול האורך הסטנדרטי של סדרות בימינו) אבל למה בכוח?. דבר שהרגיש טבעי וזורם היה חזרתה של אמנדה סייפריד לטלוויזיה והפעם גם בתפקיד נוסף – מפיקת הסדרה. גם נציגות ישראלית יש פה - הבמאית הישראלית הגר בן אשר שביימה 2 פרקים שהיו יותר מוצלחים ובולטים. בן אשר ("הפורצת", "נשים מתות מהלכות") היא יוצרת קולנוע ישראלית מוערכת, סרטיה בין היתר היו בפסטיבל קאן ופסטיבלים נחשבים אחרים. כעת יש לה גם סדרה ישראלית חדשה בשם "ילד רע" הזוכה להצלחה בשידורה בהוט ואף נמכרה לנטפליקס.

ההצלחה הכי גדולה בעיבוד היא לא ברמתו אלא בעצם העובדה שליז מור הסופרת, עיבדה את רב המכר שלה בעצמה לסדרה בהוליווד וזה לא דבר של מה בכך. הספר והסדרה אכן מספקים נקודת מבט ייחודית וחשובה על מגפת האופיואידים באמריקה, גם אם הסדרה נמנעת מללכת עד הסוף עם המציאות המורכבת והקשה שהיא יכולה להציג לצופה. הנוכחות של אמנדה סייפריד והגר בן אשר בהחלט משפיעות לטובה וגורמות ל"נהר ארוך בוהק" להיות חוויה צפייה נעימה, גם אם לבסוף נשכחת.

הסדרה "נהר ארוך בוהק" זמינה לצפייה ב-yes וב-STINGTV. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »
לירון רחל ארז - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות