פורמט דוקו הריאליטי האנגלי שנקנה עלי ידי חברת "רשת" של ערוץ 2, מציג את התכנית - "בוס בהסוואה" אשר הפרק הראשון בו הציג את רשת מלונות "ישרוטל", שלקחה על עצמה את יוזמת הפרויקט. התכנית, המציגה בוסים מחברות גדולות בישראל אשר הופכת אותם לעובדים מן השורה – חושפת אמיתות מול הצופים והבוס המתלמד בעצמו - אבל לאחר צפייה בסדרה לא יכולה שלא לעלות השאלות – האמנם? ומה רוצה להעביר לנו בכל זאת, באמת "בוס בהסוואה"?
[*]
מה מניע את אותן חברות לקחת חלק בפרוייקט? הרי הקהל הישראלי אינו טיפש ומבין שחייב להיות איזה אינטרס כלכלי מאחורי כל הנתינה הזו. התמורה היא כאמור, גדולה מנשוא - רשת מלונות "ישרוטל", שכיכבה בפרק הראשון, מקבלת בשעות הפריים מול כל עם ישראל הדגשה כי הרשת דואגת לרווחת עובדיה ונרתמת למען החלשים.
אז מה הסנסציה האמתית כאן?
[*]
ישנה ציניות מסויימת, אצלינו הישראלים, בה תכנית שכזו, לא ממש מצליחה לעבוד בפורמט אליה היא מיועדת מלכתחילה. אולי באנגליה זה עובד טוב יותר. יש משהו פרודי שרואים את הכביסה המלוכלכת של החברה הישראלית על מסך הפריים-טיים, בה מחלקים את התפקידים "הנחשקים" לעובדי המלון.
השחקן הראשון של המחזה בפרק הראשון הוא עובד המטבח - אדם קשה יום שכל חייו סובבים סביב עבודה כדי לפרנס את אשתו וילדיו. השחקנית השנייה, הקונדיטורית המורעלת שמתנהל כמו רסרי"ת בצבא שמבחינתה קבלת אורחים חייבת להיעשות תחת משמעת עצמית קשה והשחקן האחרון חביב הקהל, הוא עובד הבריכה המגמגם, איש קטן ופשוט שנותן את עצמו למען עשירים שרוצים להרגיש מלכים.
מה הפרודיה?
אם יש מצלמה יש גם עריכה, ולמען חברה יפה ונאורה, חייבים להעלים את עובדי המלון הפחות מוצלחים ולמען הסדר הטוב, העובדים שזכו לפרסום יהיו מחוייבים ללמוד שלא תהיה להם זכות ביטוי מלאה ושהם צריכים להגיד רק מה שמצלצל נעים ל"ישרוטל". ממש כמו תיאטרון שנשמע מפיה של חדרנית ותיקה מפונדק המלון במצפה רמון, בו השחקנים משננים את הדיאלוגים של המחזה.
לא במקרה בחרו בסמנכ"ל שהגיע מלמטה והתחיל בתור עובד מטבח שהוריו עבדו קשה לפרנסת ילדיהם - הרי שגם סמנכ"ל שכזה שמגיע מהתחתית נחשב כמיעוט קטן בצמרת הדרג העסקי הבכיר של מדינה שבה מפטרים אלפי עובדים.
[*]
משלוח מנות: יש מי שמקבל ויש מי שנותן
עם כל הפרודיה, הנימה הרצינית היא שהבחירה הנכונה לפתוח תכנית שכזו דווק דרך חברת מלונות שמראה באופן מובהק את הפערים החברתיים. זו באמת המציאות בה אנו חיים - אין פרשנות אחרת. דווקא חברה שזועקת לצדק כלכלי, ראויה לשים סוף סוף על השולחן את מה שקורה במדינה הזו.
המשכורות הנמוכות, חוסר השוויון בנטל, התנאים המחפירים כדוגמא לחנק המטורף בחדר העובדות של מלון הפונדק במצפה רמון והמסירות הבלתי נדלית של עובדי החברה שמקבלים תגמול זעיר למה שכל כך ראויים לקבל – בכל זאת מביאים את הנושאים החשובים לקדמת הבמה.
עם כל הביקורת הצינית והלאו דווקא חיובית על הסדרה, תכניות שכאלו מצליחות אולי הרבה יותר מאחרות להחדיר מודעות לפעמים הרבה יותר טוב מביקורת טובה. כיוון שאם הביקורת הייתה כל כך טובה, סביר להניח שהתוכנית הזו לא הייתה זוכה לכל כך הרבה סיקורים בעיתונים – והנושא לא היה מקבל חשיפה כה גדולה.