טירוף הערפדים שפוקד את הקולנוע בשנים האחרונות לא פוסח גם על אחד הבמאים ההזויים ביותר שידעה אמריקה, טים ברטון. אבל במקרה שלו זה דווקא מתאים.
אחרי מאתיים שנה בהן היה כלוא בתוך ארון כבורה, יוצא הערפד ולשעבר איש אצולה בעיירה, ברנבנס קולינס (ג'וני דפ) מהשבי ומחליט להחזיר את הכבוד המשפחתי שנגזל ועל הדרך גם את האהבה אם אפשר. אולם, הוא לא חזה כמה קשה יהיה לדמות מהמאה התשע עשרה להסתגל לאמריקה של אמצע שנות השבעים. כמו כן, מכשול נוסף מגיע בצורתה של היריבה המקומית, אנג'ליק (אווה גרין), אותה מכשפה אשר הפכה אותו ליצור הלילי ומאז עבדה קשה להרוס את משפחתו לאורך כל דורותיהם.
פרסומת
ההצלחה הגדולה של הסרט חבויה בהיסטוריה שלו. הסרט הוא למעשה חידוש של אופרת סבון גותית משנות השישים. הבמאי, טים ברטון, והתסריטאי, סת' גרהאם סמית', הצליחו לשמור על האופי המלודרמטי המעט מגוחך של אופרת סבון זולה ובשילוב עם אנחות הומוריסטיות ואסתטיות מופתית המאפיינת את עולמו הפסיכדלי של ברטון, התוצאה היא מהנה למדי.
ג'וני דפ מגלם את ברנבנס, העוף המוזר במאה העשרים בעל הנימוס הג'נטלמני של המאה הקודמת. מבטו המאופק משתלב היטב עם הדמות שעושה כל אשר על דעתה. חבל שלעיתים המחוות של השחקן הן מוגזמות מדי. לצידו עומדת עוד חברת קבועה בצוותו של ברטון, הלנה בונהם קרטר בתור פסיכיאטרית אלכוהוליסטית החומדת בחיי נצח. למרות שדמותה של בונהם קרטר מגיחה לזמן קצוב בלבד, הופעתה משאירה רושם לאורך הסרט כולו. אליהם מתלווה גם אווה גרין שכבר הוכיחה ב"קזינו רויאל" וביצירת המופת של ברטולוצ'י "החולמים" כי היא יודעת לגלם דמות שופעת בסקס אפיל. גם הפעם, היא מנצלת את תכונה זו בכדי ליצור את הקריקטורה המוכרת של המכשפה היפיפייה עם טוויסט מודרני.
נקודת התורפה של הסרט נמצאת בבלבול שבו. ברטון ניסה לשלב מלודרמה, אימה ומעט הומור. הוא בעבר הצליח לעשות זאת ב"מספרים של אדוראד" ו"סוויני טוד" ואולי זו הסיבה לאכזבה כה גדולה. ההומור מתבסס על חוסר ההתאמה של ברנבנס השמרן לתקופת הרוק (אפילו אליס קופץ לביקור) ולרוב הבדיחות, למרות שחוזרות על עצמן, משעשעות. ב"סוויני טוד" ג'וני דפ שיסף גרונות, הפעם הוא מוצץ מהם את הדם בניסיון כושל להפחיד. אותן סצנות שאמורות לצמרר או להזרים אדרנלין נראות כמו פרודיה זולה. כל אלמנטים אלו, בנוסף לסיפור אהבה, נראים כמו אוסף רעיונות שלא ממש מצליחים להתחבר אחד עם השני.
סרטיו האחרונים של ברטון היו מאכזבים למדי והורידו את רף הציפייה הגבוה שהציב הבמאי המפורסם עוד בשנות התשעים. "צללים אפלים" נכשל לעמוד ברף אך למרות זאת הוא עדיין סרט מהנה לצפייה (במיוחד למעריצי הסדרה הנוסטלגית) אשר ראוי להיות ברשימת הצפייה שלכם.
שם: .MOR Rגיל: 14סרט מבדר ומצועצע !!!
השחקנים לא רעים בכלל, הצילום מעולה, הפס-קול נפלא, העריכה מצויינת, ההפקה די מרשימה והדיאלוגים קלילים ומעניינים ברובם אבל פיתוח הדמויות נוראי והתסריט והעלילה גנריים, קלישאתיים ולפעמים אפילו מחופפים.
בקיצור, אפשר לראות !!!
שם: נאשגיל: 15סרט יפה ונהדר. חיבבתי אותו מאוד, אבל משום מה, הייתה לי הרגשה מסויימת שברטון טיפה הגזים והשתמש בתסריט שאולי מתאים לסרטון קצר, ולא לסרט מלא באורך של שעתיים. אבל למאות זאת אהבתי את הסרט ואני ממליץ עליו לחובבי ברטון/אופרות סבון קלאסיות
שם: ירין גולדשטייןגיל: 14וואי,מדהים. אין גבול לדמיון הפרוע של ברטון. צורת עשיה מדהימה של ברטון ועלילה בשמיים. פשוט מדהים.