



"יצירת מופת"סרט די איטי. שם דגש על האוירה ולא על הסיפור. מעביר אירועים כמו הכתבה לפרוטוקול אחד לאחד וגם קלוזאפים די ארוכים כמו של תפוח נגרר בנחל או של שדה שיבולים מואר בחושך, מה שיכול להרדים יופי. נראה כמו סיפור קצר שהפך לסרט באורך מלא. אני לא ממש הבנתי את כוונת המשורר אבל גם לא סבלתי מדי.
התביישתי לקרא בקורות לסרט זה שקוראות לא להאמין לבקורות הכתובות בהמשך...אתר זה אמור להיות תרבותי ואני מאמין צריך לשקף סובלנות של האחד כלפי השני, גם אם טעם הכותב שונה יש דרך מכובדת להביע זאת וזה בסדר לתת ציון נמוך המעיד על כך...
כל הנושאים בסרט נידונים תוך כדי חיפוש המקום ששם נטמן אדם שנרצח. מתוך השיחות היומיומיות מקבל הצופה מידע על האנשים, הנושאים המעניינים אותם, הנוף ואורח החיים בפריפריה של טורקיה. סרט איטי ונפלא.
היו זמנים באנטוליה. בית ספר לקולנוע אך רק לבעלי סבלנות וקיבה חזקה. שחקנים מופלאים מגישים ברגישות רבה דמויות מורכבות. השיחות הבנליות מלמדות על העולם הפנימי הקשה בו הן נמצאות. צילום יוצא דופן העושה שימוש בחושך ובתאורה כדי להעביר את הצופה אל העליבות של אנטליה. המגורים, המכוניות הישנות, הצגת הביורוקרטיה, אין מוסיקה - ממש כאילו אנו שם. אין נשים בתפקידים ראשיים. הנוכחות של שתי הנשים בסרט, מרמזת על הכיוון אליו מתפתחת לאיטה העלילה: בכול גבר-גבר משופם שולטת אישה, בין בחייה בין לאחר מותה, היעלמותה. סצינת הסיום משאירה את הצופה להמשיך לחשוב על הסרט. אדיר - רק לבעלי סבלנות וקיבה חזקה. טורקיה.
אל תאמינו לביקורות הטובות כאן. אני צופה בעיקר בסרטים זרים ולא היתה לי שום בעיה עם השפה - אבל הסרט הזה היה כל כך מייגע וחסר פואנטה!!! האולם היה מלא ואנשים ניסו לתת צ'אנס אבל לבסוף החלו לעזוב לאט לאט... הנישארים פשוט חששו להפסיד משהו אחרי שסבלו מעל שעתיים. אני מסכימה לחלוטין עם כל הביקורות הגרועות כאן.