בחורף שבין 1944 לבין 1945, שני חיילים עורקים מקרבות מלחמת העולם השנייה, ושבים למולדתו של אחד מהם. הם מגיעים לכפר ורמיליו בצפון איטליה, והחייל הזר זוכה לאירוח אצל המורה המקומי. זהו פייטרו (ג'וזפה דה דומניקו בהופעת ביכורים), וברמה העלילתית – הוא זה שמכניס את הצופה לתוך קהילת ורמיליו. אירועים אלו מתרחשים לפני שהסרט מתחיל והדמות הראשית היא לא פייטרו, אלא יש אנסמבל של דמויות. ביניהן אפשר למצוא את לוצ'יה (מרטינה סקרינצי, "לובו"), את אביה (תומאזו ראניו, "לזרו השמח"), שהוא המורה שאוזכר קודם, אמה אדל (רוברטה רובלי), ואת האחים הקטנים של לוצ'יה. הגעתו של פייטרו מהווה גם קטליזטור לסדרת שינויים והתפתחויות, בין אם לטובה ובין אם לרעה."כלת ההר" הוקרן לראשונה בפסטיבל ונציה בשנה שעברה ושם זכה בפרס חבר השופטים, ומוקדם יותר בשנה הוקרן בפסטיבל חיפה במסגרת תחרות כרמל. יש לציין גם כי הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר באקדמיה האיטלקית. הבמאית מאורה דלפרו ("בשם האם") החלה לכתוב את התסריט בזמן מגפת הקורונה ב-2020, בעקבות חלום לאחר מות אביה. דלפרו ניסתה לעבד את סביבת ילדותה שאמנם הייתה רחוקה מהמלחמה, אך השפעותיה היו מרחיקות לכת.
פרסומת
המשפחה המוצגת ב"כלת ההר" היא די נורמטיבית, ובאמצעות אותה נורמטיביות דלפרו מחברת את הצופה למציאות הקשה של תקופת הסרט. בדומה ליצירות תרבות אחרות שנכתבו בתקופת הקורונה, גם בסרט זה הרגש המועצם מורגש בכל עבר. בסרט ישנם מעט דיאלוגים, מאפיינים כמו תנועות גוף והבעות פנים ממחישים את רגשות הדמויות. הרגש הבולט ביותר בסרט הוא הקבלה – בין אם זה בעקבות אבל, טראומה או נסיבות החיים.התהליך הבולט הוא של לוצ'יה, על אף שדמותה מופיעה תחילה בתפקיד משני. דמותה עוברת מטמורפוזה, החל מהיותה פסיבית בתחילת העלילה. היא מתאהבת בפייטרו בעקבות החיזורים שלו, אך נסיבות האירועים מכריחות אותה לקחת את הגורל לידיים. לוצ'יה נאלצת להתמודד עם פיתולי הגורל ולהתעמת עם מציאות כואבת שמשנה את חייה מן הקצה אל הקצה. המעבר שלה מאישה צעירה ומאוהבת לדמות שצריכה לגלות כוח פנימי לא מוכר, מתואר בעדינות ובעומק פסיכולוגי מרשים. הסרט מראה בצורה נוגעת ללב איך לפעמים אנחנו מגלים כוחות שלא ידענו שיש לנו, ואיך אפשר ללמוד לחיות עם מציאות שאף פעם לא רצינו.
מעבר לתסריט המרגש, מאפיין נוסף שבולט בעת הצפייה הוא הצילום המרהיב. "כלת ההר" צולם באותו המיקום שבו העלילה מתרחשת, והוא כולל את כל הנופים החלומיים שאפשר לחשוב עליהם בצפון איטליה. הכפר ורמיליו נמצא בעמק ואל די סולה, שם גדלה הבמאית דלפרו. צילומי החוץ ממחישים את השקט והיופי המקומי, ובכך מעוררים עניין גם בסצנות האיטיות. אך הסרט לא כולו מתרחש בטבע האיטלקי היפהפה.בסצנות הפנים, הסרט פחות סוחף באופן משמעותי, דבר שמעיק על שתי המערכות הראשונות בהן העלילה מתקדמת לאט מדי. זוהי החולשה הגדולה של "כלת ההר". הסיפור נשען על התפתחות מאוד איטית, שגורמת לצופה להתאמץ כדי לעקוב אחר העלילה. סוף הסרט אמנם מספק, אבל לא במידה שמצדיקה את כל מה שקדם לו. "כלת ההר" מומלץ לצופים שמעדיפים עלילה עם בנייה איטית, שלוקחת אותך בהדרגה לתוך עולמן של דמויות החוות את טראומת המלחמה מרחוק.
סרט איטי ברמות על, שרק ההגדרה "אומנותי" מתאימה לו. עלילה מעורפלת ולא ברורה יותר ממחצית הסרט (שאורכו שעתיים). רק הנופים המרהיבים החזיקו אותי בסרט הזה עד הסוף. זה סרט שאו אוהבים אותו או סובלים ממנו. מקבל ממני 5 בגלל הנופים. אחרת היה מקבל פחות
כלת ההר - Vermiglio
סרט איטלקי פיוטי ויפה יחד אם הנופים המדהימים.
קצת ארוך ואיתי - סיפור משפחתי, החיים הקשים בכפר קטן בהרים, המון שלג ומשפחה קטולים מאוד הדוקים. סרט יפה ושקט. יש כתוביות בעברית ואנגלית. אני אהבתי והכל ענייו של טעם.
"איטי ומרהיב"
כלת ההר (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות