הרווקה ביקורת סרט

Bachelorette Movie Review

יאיר פרי על "הרווקה":
"סרט משעשע וחביב, אבל חסר מקוריות בצורה בוטה."

סרט ארכיון שתף/י

משחק קריסטין דאנסט, רבל וילסן, איילה פישר במאי/ת לזלי הדלנד

קומדיה

ביקורת סרט להרווקה מאת יאיר פרי | מבקר קולנוע וטלויזיה

ציון המבקר

"משעשע וסתמי"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

3.3/10

היכן תצפו?

בקולנוע

20.0% בבית

40.0% לא אצפה

40.0%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

שלוש שושבינות נקלעות למסע הזוי ובלתי צפוי בניסיון לתקן את שמלת הכלה של חברתן הטובה שנקרעה בטעות בלילה שלפני חתונתה. במהלך אותו לילה גורלי הן עוברות תהפוכות, מתמודדות אחת עם השנייה ובעוד חברותן עומדת למבחן, עליהן להתבגר. מש-אפ בין 'מסיבת רווקות' ל'בדרך לחתונה עוברים בווגאס'. לא יותר ולא פחות. 'רווקה' סרט בנות עכשווי עמוס קללות והפרשות כנהוג בימינו שמצליח לשעשע, אבל חסר מקוריות בצורה בוטה.לעומת 'מסיבת רווקות', בו מרכז תשומת הלב הוא בקשר שבין הכלה לחברתה הטובה ביותר, כאן העלילה מתמקדת בחברות שבין שלושת השושבינות- ריגן (קירסטין דאנסט), האנאלית והקשוחה המקנאת בחברתה השמנה מהתיכון שמתחתנת לפניה. קייטי (איסלה פישר), השרלילה רפת השכל בעלת נטיות אובדניות וג'נה (ליזי קפלן), הצינית, הפרועה וחסרת הגבולות. גם 'בדרך לחתונה עוצרים בווגאס' מתעסק ביחסים שבין שלושה שושבינים, אבל לעומתו, הבעיה המרכזית של 'רווקה' היא שהדינמיקה בין החברות מאוד לא טבעית.

לא ברור מדוע דמויותיהן קייטי הסתומה והתמימה וג'ינה הצינית המתוחכמת עושות יחדיו. איך שתי נשים כל כך שונות הפכו לחברות? הפתרון התסריטאי הוא ששתיהן צורכות אלכוהול וסמים ללא הכרה מרגיש מאולץ ולא אמין. גם לא ברור למה הן חברות של ריגן השתלטנית הבלתי נסבלת. מי בכלל רוצה להיות מיודד עם אשת הקרח המרושעת הזאת?הסרט משתפר כאשר השלוש מתפצלות, אך רוב הסיפורים הם עדיין ממוחזרים ושטחיים. בקי הכלה (רבל וילסון המעולה), מתמודדת עם חוסר הבטחון שלה אל מול חברותיה היפות והדקיקות ומול בעלה החתיך. וילסון מפגינה לשם שינוי דמות עגולה ורגישה יותר מהופעותיה ב'מסיבת רווקות' ו'פיץ' פרפקט' והיא באמת הממתק של הסרט, אבל לא באמת קורה לה כלום. קייטי, לעומתה, מתמודדת עם חייה התקועים ותחושת חוסר הערך העצמי כשהיא פוגשת בחור שהעריץ אותה בתיכון. בשל ההחלטה התסריטאית להשאיר את קייטי במצב תמידי של מסטוליות-שכרות, היא אמנם מגושמת ומקסימה אבל גם נותרת שטחית, חוזרת על עצמה ולא נגישה. את רוב הדמויות הגבריות הסובביות את הבנות, אין צורך אפילו להזכיר.

כפי שציינתי, הדבר המעצבן ביותר בסרט הוא דמותה של קירסטין דאנסט. ריגן, שהגברים מתארים כ'פסיכופטית', היא חולת שליטה שלא מתפתחת במהלך הסרט, בעיקר כי האובססיה שלה היא המנוע העיקרי לעלילה. אנחנו אמנם מגלים קצת יותר על העבר שלה וכיצד השאיפה שלה למושלמות הייתה בעצם בעוכריה, אבל מלבד רגע אחד שבו היא מתפרקת היא נותרת באותו תו מונוטוני, מתנשא, לחוץ ומרגיז כל הסרט, בלי טיפה של חמלה. כך ריגן, שהיא הדבר הכי קרוב שיש בסרט הזה ל'גיבורה' היא גם המפלה שלו. והיא גם נראית נורא! מה קרה לה?נקודת האור בסרט, מלבד וילסון כאמור, היא ליזי קפלן. דמותה של קפלן חוששת מלהגיע לחתונה, שם היא עתידה לפגוש את האקס השנוא שלה מהתיכון, קלייד (אדם סקוט). גם קלייד קריר ומרוחק אך בעוד אירועי הלילה נמשכים, השניים מוצאים את עצמם מבלים יחדיו וחושפים את הטראומה שהפרידה ביניהם. זה קו העלילה היחידי בסרט שיש בו בשר ורגש. הדינמיקה בין שני השחקנים המצויינים האלו בולטת באיכותה ואמינותה. הסצנה המרגשת והמדוייקת בה השניים נזכרים בחלקים החיוביים של עברם ומוצאים אינטימיות מחודשת היא ללא ספק הטובה בסרט.בסופו של דבר, הדמויות הרדודות ותחושת הדז'ה וו לא מאפשרים לסרט להתרומם למעמד האגדי של קודמיו או להביא משהו חדש לעולם סרטי הקומדיות הוולגריות לנשים. עם זאת, חווית הצפייה מהנה ומשעשעת ובאותה מידה רחוקה מלהבריק.

יאיר פרי | מבקר קולנוע וטלויזיה

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י