וואג'דה ביקורת סרט

Wadjda Movie Review

אלעד שלו על "וואג'דה":
"הצצה אנתרפולוגית מעניינת ונעימה מדי למציאות בלתי מוכרת"

סרט ארכיון שתף/י

משחק וואעד מוחמד, עבד-א-רחמן אל רוהאני, רים עבדאללה במאי/ת הייפא אל מנסורי

זר

ביקורת סרט לוואג'דה מאת אלעד שלו | עורך ראשי

ציון המבקר

"חביב ואנושי"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8/10

היכן תצפו?

בקולנוע

64.7% בבית

26.5% לא אצפה

8.8%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

הסרט וואג'דה מגיע לאקרנים נישא על גלי הבאזז של היותו הסרט הראשון שצולם בערב הסעודית ואף יותר מכך – בוים ונכתב על ידי אישה. פרטים אלו עשויים להוות, אף יותר מעלילת הסרט, את עיקר העניין של קהל הצופים בו, שחלקו יגלה בסרט עניין אנתרפולוגי של חקר עולם נסתר שכמעט ואינו מוכר לקהל המערבי ושל העצמה נשית חרף המסורת הנוקשה הנהוגה במדינה.הסרט מספר את סיפורה של וואג'דה (ואאד מוחמד), ילדה בת 10, החולמת לקנות אופניים משלה. וואג'דה גדלה בחברה דתית ושמרנית בערב הסעודית, בה מעמד האישה וזכויותיה הינם בין הנמוכים בעולם כולו. חלק גדול מן העניין שהסרט מעורר הינו בזכות הצגה כנה זו של המציאות היומיומית של הנשים בסעודיה – מציאות הנשענת על חוקי השריעה המוסלמית בה ישנה הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים, אסור לאישה לעזוב את ביתה ללא כיסוי פנים מלא וללא אישור הגבר המופקד עליה, אסור לנשים לנהוג ברכב (מה שמוביל לכמה מן הסצינות המשעשעות בסרט בויכוחים בין אימה של וואג'דה לנהגה) וחלומה של וואג'דה – לרכב על אופניים משלה - מתפרש כאיום על המסורת וההיררכיה המגדרית.

וואג'דה מסרבת ללכת בתלם המסורתי – היא מקשיבה למוסיקה מערבית, נועלת נעלי קונברס, מסתובבת ברחבי השכונה עם עבדאללה בן השכנים ומשתתפת בשיעורי קוראן, לא בשל עניינה בדת, אלא בשל רצונה לזכות בפרס הגדול בחידון הקוראן ולרכוש לעצמה אופניים חדשים, בניגוד לדעת הוריה ומנהלת בית ספרה השמרנית.יש לשבח את הבמאית וכותבת הסרט חייפא אל-מנסור על האומץ ביצירת סרט הבועט במוסכמות הממסד הסעודי, סרט שייתכן ועצם עשייתו מבטאת שינוי וצעד חיובי בדרך לשיפור מעמד הנשים בערב הסעודית. עם זאת בשל היותו הסרט הראשון שנעשה בערב הסעודית ויתר על כן בידי אישה, נדמה כי אל-מנסור מתעקשת לשלב בכל סצינה וסצינה מסרים של העצמה נשית והצצה אוריינטלית לחיי הנשים בסעודיה ובכך גורמת לאובר דידקטיות ולהפיכת הסרט לחנפני ומלוקק מעט בניסיון למצוא חן בעיני קהל מערבי.

דמותה של וואג'דה המלווה את הסרט כמעט בכל סצינה מעניקה לצופים עוגן אנושי שתואם לתפיסת עולם ליברלית ומערבית של מרבית הצופים, לעומת החברה השמרנית המוצגת בערב הסעודית. דמות זו מעניקה לסרט מוקד להזדהות רגשית, אך הקשיים בהן היא נתקלת, התכונות החיוביות בלבד המיוחסות לה, והמהלכים העלילתיים בהם נוקט הסרט מקנים לו אריזה קלה לעיכול לעיניים מערביות, שהופכת מציאות מורכבת ואכזרית, ל-Feel good movie ממנו יכול הצופה לצאת בתחושת הקלה ועם חיוך על הפנים.עם זאת אופן עשייתו המקצועי של הסרט והופעתה הראשית החיננית של השחקנית הצעירה ואאד מוחמד הופכים את וואגד'ה לסרט נגיש ומהנה למדי, סרט שעיקר חשיבותו היא בעצם עשייתו ובהיותו מתווה דרך לסרטים סעודים נוספים שיילכו בעקבותיו ויש לקוות אף לנטיעת משב רוח מעט ליברלית יותר בחברה הסעודית.

אלעד שלו | עורך ראשי

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י