סוף כל סוף "פרנסס הא" מגיע לבתי הקולנוע בישראל, באיחור של כמעט שנה, אבל הוא שווה את המאמץ שלכם לרוץ לבית הקולנוע הקרוב שמציג את הסרט הזה. מדובר ב- 86 הדקות הטהורות, המקסימות והמתוקות ביותר שנראו על הבד בשנת 2013. יצירה קולנועית עכשווית השואלת מהגל החדש הצרפתי וגם מ-וודי אלן הקלאסי, אבל מזכירה בחוצפה המרעננת שלה את הסדרה הקומית "בנות" רק עם אנרגיות הרבה יותר חיוביות.
גרטה גרוויג המתוקה שגם היתה שותפה לכתיבת התסריט מגלמת את פרנסס בת ה-27 אבל נראה שהיא מגלמת בתוכה סוג של פורטרט אנושי של דור שלם ואבוד של צעירים בני עשרים ושלושים פלוס בלי כיוון שמקווים להגשים את עצמם ואת החלומות שלהם או לפחות לגלות מה הם החלומות והשאיפות שלהם. בו בזמן הם חיים מהיד לפה, נעזרים בהורים שלהם כלכלית, וגם מנסים בינתיים ליהנות מהחיים.
פרסומת
גרוויג שמועמדת לגלובוס הזהב בקטגוריית השחקנית הקומית על תפקידה החינני (הלוואי ותזכה), מגלמת את פרנסס, רקדנית מודרנית שחלמה להיות בלרינה מפורסמת שתכבוש את הבמות המובילות בעולם - יהיו לה מאהבים מפורסמים, דירות בפריס ובמנהטן. המציאות היא שפרנסס היא רק רקדנית מחליפה והיא נעה בין דירה שכורה אחת לשנייה. היא נאלצת לחזור בקיץ לקולג' כדי לעבוד בקייטרינג וכשהיא מחליטה לצאת לחופשה בפריס היא עושה זאת באימפולסיביות חסרת אחריות.
מערכת היחסים הארוכה ביותר של פרנסס היא עם סופי - חברתה הטובה ביותר. הן מגדירות את החברות האמיצה ביניהן בצורה חדה ומשעשעת: "כמו לסביות אבל בלי הסקס". אבל כאשר סופי מחליטה לעבור לגור עם בן זוגה ולהתמסד פרנסס נשברת. היא מוצאת את עצמה בדירה עם צמד שותפים: אחד אמן למשפחה עשירה ואחר תסריטאי שכותב המשכים שלעולם לא יתממשו ללהיטים משנות ה-80.
"פרנסס הא" מציג את עולמם של האמנים הצעירים והעניים שהופכים את ניו-יורק או את תל אביב אם תרצו, לערים הצבעוניות והייחודיות שהן – אבל אותם צעירים שיוצרים את האמנות שהקהל הרחב צורך כגון תאטרון, מחול, קולנוע, אומנות פלסטית וגם חיי לילה לא יכולים להרשות לעצמם כלכלית לחיות בעיר שבה הם עובדים ואת האוויר שהם נושמים. ארעיות וחוסר יציבות הם חלק מהעולם של פרנסס וחבריה, כאשר אין הם יודעים האם יהיה להם מקום לישון בלילה הבא או מקום עבודה יציב.
כמו המון צעירות וצעירים שחוששים משינוי בחייהם, פרנסס צריכה לעבור תהליך התבגרות, לשאוף לעבודה יציבה, לוותר על החלום הישן ואולי למצוא חלום חדש. במקביל היא צריכה גם להבין שלהיות בוגרת ואחראית זה לאו דווקא לוותר על רוח הנעורים והרצון ליהנות מכל רגע בחיים. אפשר לעשות זאת גם עם עבודה מסודרת, רק צריך לעשות זאת קצת אחרת.
נוח באומבך שביים וכתב את "חיים בין השורות" המרגש מ 2005 ו"מרגוט בחתונה" הנפלא מה-2007 והתסריטאי של סרטי האנימציה הפרועים: "מר פוקס הפנטסטי" ו"מדגסקר 3" ביים וכתב את התסריט עם גרטה גרוויג שהיא גם בת זוגו בחיים. באופן מפתיע דווקא בסרט הזה שצולם כולו בשחור לבן, יש יותר צבעים וגוונים מאשר בהמון סרטים אחרים שצולמו בצבע ועוסקים בצעירים וצעירות שחיים בעיר גדולה ומנסים לשרוד. בזכות שרטוט דמויות מדויק, משחק מופלא, תסריט שנון, בחירות מוסיקליות מעולות, צילום מרהיב ועריכה מהירה "פרנסס הא" הוא אחד התענוגות שאסור לכם להחמיץ השנה על המסך הגדול.
שם: עידן ס.גיל: 31מקורי ומשוחק מצויין, השחור-לבן בדיעבד קצת מיותר
אבל הצפייה מומלצת מאוד
שם: בןגיל: 28סרט קליל וחביב, מציג במבט חצי הומוריסטי את ה"בעיות" וההתחבטויות של בני העשרים של הדור הנוכחי.
מבחינת ההפקה והבימוי מורגש שאין מדובר בהפקה הולוודית נוצצת, והמשחק גם הוא מעט בוסרי, אולם לטעמי מדובר בחלק מהייחוד של הסרט.
שם: איתיגיל: 44סרט גרוע המציג את החיים המשעממים וחסרי התוחלת של מספר אמנים ואמנויות צעירים בניו-יורק. כנראה שאותם צעירים הזויים עדיין לא קלטו שהחיים זה לא סרט!