מפוצלים ביקורת סרט

המפיקים ההוליוודים מסרבים להחליף את הסוס המנצח שלהם בכל הקשור לשוברי הקופות של הקיץ. אם בעבר היה צורך לשבור את הראש לגבי תסריט מעניין וקונספט מגניב, הרי שכיום נמצאים סופרי ה-YA על מנת לחסוך את העבודה הקשה, ואם אפשר לזרוק לקלחת גם כוכבי נוער לוהטים וז'אנרים מעורבבים- הרי זה משובח. זה התחיל בסערת "הארי פוטר", המשיך לסאגת "דמדומים" ובשנתיים האחרונות הגיע לשיא עם "משחקי הרעב". פה ושם הבליחו נסיונות נוספים ומצליחים פחות כמו "האקדמיה לערפדים" ו"בני הנפילים" וכעת מגיע תורו של הסרט הראשון בסדרת הספרים המצליחה של ורוניקה רותי- "מפוצלים".עוד בטרם הספיק הדיו להתייבש (הספר האחרון בסדרה יצא בשנת 2013) כבר עובד הסרט אל האקרנים והשבוע נוחת גם אצלנו. שוב ממוחזרת נוסחת העל טבעי בשילוב מרד הנעורים וטקס החניכה\התבגרות שמזכיר תוכנית ריאליטי בה מדיחים את החלש מידי שבוע. הפעם מתמקד הסיפור בעולם בו מחולקת האנושות לחמש קבוצות: אוריינות, ידידות, כנות, אומץ לב והקרבה עצמית. גיבורת הסיפור, ביאטריס (שיילין וודלי) היא בת למשפחה המשתייכת לזרמה ההקרבה העצמית, אך במבחני האישיות שלה התוצאה המתקבלת אינה חד משמעית. אנשים מסוגה, מכונים בעולם בו מתרחש הסרט "מפוצלים", והם רדופים כיוון שחוסר הזהות שלהם מאיים על השלטון והסדר החברתי. למרות התוצאה המחשידה, ביאטריס מסתירה את זהותה האמיתית ויוצאת לטקס החניכה המפרך שלה, שכמובן יהפך למסע מסוכן בנבכי נפשה ומול החברה הבעייתית בה היא מתקיימת, המסרבת לקבל את החלש והחריג. בניגוד למודל הקודם, "משחקי הרעב", מדובר ראשית כל בסרט שהתסריט בו חלש למדי. על מלאכת כתיבתו אמונים אוון דוהרטי (שלגייה והצייד) וונסה טיילור, שלא מהססים להשתמש בכל מיני גירויים זולים על מנת ליצור איזשהו עניין בסיפור המשמים. אחרי אקספוזיציה ארוכה ומרדימה ומספר תעלולים משונים ומסכת התעללויות שעוברת הגיבורה, מגיע שלב האקשן, גם הוא דל, בעיקר אם משווים אותו לדומיו בז'אנר. הכותבים לא משכילים להשתמש בנתון פתיחה סיפורי לא רע: חברה המחולקת וממוינת לפי תכונות אופי ולאו דווקא גזע או מין, ומשאירים אותו ברמה השטחית ביותר. מכאן ואילך- הופך הסרט לזירת איגרוף ורציחות.אמנם לא תראו כאן דם, כי קהל היעד הוא בכל זאת נוער, אבל דמויות רבות ימצאו את מותן עוד בטרם תספיקו להבין מי הן. הכל נעשה במהירות, כמו מטח יריות ובאופן שאינו מובנה כראוי. ניל ברגר (אמן האשליות) לא טורח להתעכב על עקרונות בסיסים כמו הבניה הדרגתית של העלילה ונקודות שיא, ופשוט שוטח את הסיפור באופן גס ושטחי. גם האפקטים עגומים למדי, יחסית למה שהתרגלנו לראות בסוג כזה של סרטים בשנים האחרונות. וודלי, המגלמת את ביאטריס האמיצה והנועזת היא ללא ספק האיט גירל החדשה של הוליווד. היה לה סיפתח מרשים ב"היורשים", הופעה לא רעה ב"The Spectacular now" האוילי ובקרוב נזכה לראות אותה ב"אשמת הכוכבים". אין ספק שהוליווד מאוהבת לחלוטין בבת השכן התורנית שלה, אולם וודלי כשלה מלסחוב את העלילה הרעועה והבימוי חסר ההשראה על כתפיה הדלות. מעבר לכך, השינוי הפנימי שעוברת הדמות לא ממש בא לידי ביטוי באופן המשחק שלה, שנשאר מיוסר, קפוא וקצת מעצבן, אם לומר את האמת.לצד וודלי נמצא תיאו ג'ימס (כשתפגשי זר גבוה ומסתורי) שיצליח אולי להעיר כמה צופות מנומנמות ברגעים בהם הוא מופיע בסרט בלי חולצה. מדובר בגבר נאה לכל הדעות ואפילו שחקן לא רע בכלל, שנותן את הניגוד הקשיח והחסון ליבבנות של וודלי. מעל לכל ראויה לציון קייט ווינסלט, שחקנית נהדרת בכל עמדה שלא יציבו אותה- גם כשהיא מגלמת מרשעת טהורה, ומצליחה לספק מעט רגעים קטנים של חסד, אך כאמור, הם קצרים וקטנים מאוד."מפוצלים" הוא סרט ארוך יחסית. 140 דקות שנמתחות כמו מסטיק שטעמו אבד מזמן. מעבר לכך שהוא אלים וחסר ייחוד, נדמה שהוא מנסה לרכב בכח על גל ההצלחה החמקמק, אך בעוד מתחרו "משחקי הרעב" עוד השכיל להכיל איזשהו מסר, הוא נותר שטחי ותפל. בהיעדר ויזואליות מסקרנת או ניצוץ כלשהו של חידוש, מדובר בסרט מיותר לחלוטין.

חולית: חלק שני Dune Part Two 2024

הספירה לאחור Moonfall 2022

חולית Dune 2021

מסע בזיכרון Reminiscence 2021

הנוסעים Voyagers 2021

זמן Old 2021

הנוסע הסמוי Stowaway 2021

שמי חצות The Midnight Sky 2021

מלחמת הכוכבים: עלייתו של סקייווקר Star Wars: The Rise of Skywalker 2019

אד אסטרה Ad Astra 2019