פיל לורד וכריסטופר מילר הביאו לעולמנו את "סרט לגו", שני סרטי "רחוב ג'אמפ" וגם הפיקו וכתבו את שני סרטי האנימציה המרהיבים של "ספיידרמן: ממד העכביש". על אף שהם נעים בז'אנרים קולנועיים שונים הבמאים/תסריטאים/מפיקים מוכיחים שוב שהם אנשי קולנוע היודעים את מלאכתם. כעת הם חוזרים אל המסך הגדול כבמאים עם סרט המבוסס על הרומן הפופולרי של אנדי וויר, אותו אחד שכתב את "להציל את מארק וואטני". אל דאגה, לא מדובר בשידור חוזר של הלהיט המצליח של רידלי סקוט. כן יש כאן אנושיות כמו בסרט המדובר של סקוט, יש הומור מחמם לב, אפילו יותר מאותו סרט מצליח, וגם הסרט הנוכחי ארוך יתר על המידה, 156 דקות כולל קרדיטים. אם תיסחפו לתוך ההרפתקה של ד"ר ריילנד גרייס (ריאן גוסלינג המעולה) אתם עומדים להתמוגג.כותב שורות אלו לא קרא את הרומן של אנדי וויר, אז הביקורת מתייחסת לסרט כאל חוויה שלמה בלי להתייחס אל הספר עצמו והאם הסרט עושה עמו חסד. הבמאים פיל לורד וכריסטופר מילר עושים כאן את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב ומספקים לקהל הרפתקת מדע בדיוני משעשעת להפליא, ששומרת על טון קליל באופן מפתיע. על אף שעתיד העולם וגם העתיד של הגיבור נראים עגומים למדי. הסרט נמנע מלקרוס תחת מעטה רצינות יתר ותחושה של חוסר תקווה. להפך, התוצאה מצליחה להעניק לקהל, וגם לגיבור הסרט, תחושה של חום ואופטימיות גם כאשר הוא מרגיש אבוד לחלוטין. זו תחושה שהקהל בישראל ובעולם ישמח לחבק, במיוחד בתקופה האפלה והלא סימפטית שעוברת על יושבי כדור הארץ.
פרסומת
ד"ר ריילנד גרייס לא ממש מעוניין להיות הסיכוי האחרון של האנושות להישרדות. נגד רצונו הוא נשלח למשימה הרחק מעבר למערכת השמש. מה שמתחיל כחיפוש נואש אחר תשובות, הופך במהרה לסיפור הישרדות בין-כוכבי הבנוי על מדע, חדשנות וברית בלתי צפויה עם חייזר. הוא מתעורר מתרדמת ומגלה לרוע מזלו ששני חבריו לצוות מתו במהלך המסע, כאשר זיכרונו נפגע. בעזרת פלאשבקים עשויים היטב, אנחנו למדים על עברו כמורה למדעים בחטיבת ביניים ומדען שאיבד מיוקרתו בגלל תיאוריות שנויות במחלוקת לגבי הסיבה לכך שהשמש והכוכבים בגלקסיה דוהים אט אט. הוא מגויס על ידי אווה סטראט (סנדרה הולר המעולה גם כן) לצוות מומחים כדי לפתור בעיה חדשה שהתעוררה כאשר מיקרואורגניזם מסתורי בשם אסטרופג (אוכל כוכבים ביוונית) ניזון מהאנרגיה של השמש ואם זה יימשך כדור הארץ עתיד לעמוד בפני קיפאון איטי ואכזרי.גרייס נשלח למשימה נואשת אל החלל העמוק לכוכב בשם טאו סטי, אחד הכוכבים הבודדים שלא הושפעו מהאסטרופג, בתקווה לגלות מדוע ולספק תשובה איך לעצור את ההתקררות של השמש שתחריב את כדור הארץ. הוא צריך לשלוח את הידע הזה בחזרה לכדור הארץ ומתחיל לחפש תשובות, רק כדי לגלות שספינה אחרת מהצד השני של היקום עשתה את אותו המסע. הוא פוגש את רוקי, מהנדס חייזר מעולם רחוק שמנסה גם הוא להציל את הציוויליזציה שלו. בהתחלה הם לא מסוגלים לדבר באותה שפה, אבל השניים לומדים לתקשר, להשוות ממצאים מדעיים וליצור שותפות מפתיעה הבנויה על סקרנות ואמון. את רוקי יצר ודיבב הבובנאי ומעצב תפאורות זוכה הפרסים ג'יימס אורטיז שמצליח לברוא דמות מרגשת ומורכבת. כמה מדהים שלא מדובר באנימציה ממוחשבת אלא בבובות אמיתיות. כמו כן, גם הסטים של החלליות אמיתיים, מה שמעניק תחושה מקורקעת ומציאותית על אף שמדובר בסרט מדע בדיוני המתרחש אי שם בחלל הרחוק.
מה שגורם ל"פרויקט הייל מרי" להיות כל כך מוצלח הוא התסריט הנהדר של דרו גודארד (שהיה מועמד לאוסקר על התסריט של "להציל את מארק וואטני") שמאזן בין מדע, הומור, דרמה וכמובן מתח. הוא מצליח לעורר הזדהות עמוקה עם גרייס וגם עם החייזר לו קורא גרייס בשם רוקי (כי הוא עשוי אבנים ולא בגלל הסרט המצליח). קשה לעמוד בפני הקסם של גוסלינג והוא מפזר אותו כמו אבק כוכבים לאורך כל הסרט. מערכת היחסים שלו עם המקבילה החייזרית היא לא פחות מקסומה והיא בהחלט הלב של הסרט. מאז "אי. טי", סרטו הקסום של סטיבן ספילברג, לא נראתה ידידות מרגשת בין אדם לחייזר כמו בסרט זה. וכמובן שיש כאן מחווה לסרט חייזרים נוסף של ספילברג, נראה אם תנחשו איזה. בכדור הארץ שכולם דוברים את אותן שפות אנחנו לא מסתדרים, אבל בסרט הזה שני יצורים מעולמות כל כך שונים, עם שפות שונות לחלוטין, מוצאים דרך לתקשר, לתת אמון אחד בשני ולשתף פעולה. לא משנה עם כמה מכשולים הם יצטרכו להתמודד, הם ילמדו להתגבר על הייאוש ולא יאבדו את התקווה.בשל המצב בארץ הסרט לא נצפה באולם IMAX, אבל החוויה הקולנועית כל כך יפה שגם מסך קולנוע רגיל בפלאנט איילון הצליח להעביר את הקסם הייחודי של הסרט. "פרויקט הייל מרי" מנסה לעסוק גם בנושאים גדולים יותר כמו ההחלטה לקחת חיים של אדם ולסכן אותם במודע כי המשימה להצלת האנושות גוברת על הרצון הפרטי של האדם. את ההחלטות הקשות בסרט מקבלת דמותה של אווה סטראט, דמות סטואית שלא נותנת לרגשות הסובבים אותה ולמצב המלחיץ שהיא נמצאת בו לפגוע בעבודה שלה או בהחלטות שלה. השחקנית הגרמנייה סנדרה הולר כבר הוכיחה שהיא מסוגלת לגלם דמויות קשוחות וקרות ואף הייתה מועמדת לאוסקר על תפקידה ב"אנטומיה של נפילה". דווקא הדמות הקרה והכמעט מנותקת רגשית מצליחה לרגש בסצנה מפתיעה (וגם מאולתרת) של מסיבת קריוקי שבה היא מבצעת את Sign of the Times של הארי סטיילס. לא תישאר עין אחת יבשה באולם."פרויקט הייל מרי" עובד כי הוא מרגש, חכם, אנושי ובסופו של דבר גם אם הוא ארוך יתר על המידה הוא מצליח לרתק ולספק לקהל הצופים בריחה מהמציאות האלימה והאפורה אל הרפתקה צבעונית ויוצאת דופן. עוד יותר מכך, הוא מספק תמורה רגשית שנדיר לזכות בה בסרטי הקולנוע בימינו.
פרוייקט הייל מארי סרט קסום, חכם ומעניין. ממש נהניתי. סיפור על מדען חכם ומשעשע שמוצא את עצמו במשימה גדולה מהחיים עם הרבה הפתעות בדרך. חלקים מעטים קצת איטיים אבל רוב הסרט זורם ומהנה. שילוב איטי מודרני בוגר ומתוחכם יותר. ראיין גוסלינג מצויין. תפנו שעתיים וחצי, מומלץ
קרא.י עודמדע בדיוני • מציג מעל ל 3 חודשיםנצפה בטלוויזיה