שלוש שנים אחרי שהסרט הראשון זכה בשישה פרסי אוסקר ולהצלחה בינלאומית קופתית וביקורתית, הקולנוען דניס וילנב ("אסירים", "המפגש") מספק לקהל המעריצים את הפרק החותם לאפוס המדע בדיוני המבוסס על רב המכר האייקוני של פרנק הרברט. הסרט הראשון איכזב מבחינה תסריטאית. הוא הרגיש יותר כמו אקספוזיציה המנסה להסביר את פיתולי העלילה והתככים, מה שפגם בהנאה מהסרט שהיה חוויה ויזואלית מרהיבת עין, אך סבל מהתפתחות עלילתית שהפכה את החוויה לבעייתית בלשון המעטה. "חולית: חלק שני" מפצה על כל המגרעות של הסרט הראשון. הוא מצליח בו זמנית גם לספק חוויה קולנועית אולטימטיבית שראוי וכדאי לצפות בה ב-IMAX בזכות סצנות הפעולה והקרב המרשימות, אבל גם כזו שתאתגר את הקהל בשאלות על שחיתות פוליטית ופונדמנטליזם דתי, משהו שמעסיק את הישראלים מאז קום המדינה ובימינו ביתר שאת.
"חולית: חלק ראשון" עקב אחר משפחת אטראידיס והנצר הצעיר שלה פול (טימותי שאלאמה) השולטים באראקיס, כוכב הלכת היחיד ביקום שמייצר מצרך יקר במיוחד המכונה תבלין. בית אטראידיס נופלים קורבן לבית הארקונן האכזריים שכמעט מצליחים לחסל את כל בני המשפחה ולוחמיהם. הסרט הראשון מסתיים כאשר פול ואמו, ג'סיקה (רבקה פרגוסון), מצליחים לברוח למדבריות אראקיס. הם פוגשים לוחמים משבט הדררים המקומיים, ואת מנהיגם סטילגאר (חוויאר בארדם) ואת צ'אני (זנדאיה) אחייניתו, לוחמת ללא חת שהופיעה בחלומותיו של פול. החלק השני ממשיך בדיוק מרגע זה כאשר פול וג'סיקה הופכים את המדבריות לביתם החדש ואת הדררים למשפחתם החדשה. סטילגאר מאמין שפול הוא המשיח וג'סיקה מתכוונת להשתמש בכל תכסיס אפשרי כדי לנצל לטובתה את האמונות העתיקות של שבט הדררים, לאור העובדה שמרביתם עניים וחסרי השכלה הזקוקים לתקווה - כדי לגרום להם להאמין ברעיון שפול הוא אכן המשיח.
פרסומת
לעומת האמונה הדתית העמוקה של סטילגר ותומכיו בפול וניסיונותיה של ג'סיקה, שאף הופכת למנהיגה דתית רבת עוצמה בעקבות טקס דתי בו שתתה רעל ושרדה כדי להמשיך בתככיה, נראה שפול מעדיף את שדות הקרב. הוא מעדיף להילחם לצידה של צ'אני, לתקוף ולחסל את הלוחמים של בית הארקונן האכזריים כדי לנקום את רצח אביו, משפחתו וחבריו. הוא מחבל בקצירת התבלין במדבריות אראקיס. כישוריו הצבאיים, הכריזמה הממגנטת, האדיבות וטוב הלב של פול כלפי שאר הלוחמים הופכים אותו לחלק מהחבורה, אבל גם מה שהופכים אותו לבולט. גם הלוחמים שמפקפקים בנבואות הישנות ובכך שפול הוא המשיח, מתרשמים מכך שכבר ברכיבה הראשונה שלו הוא משתלט על התולעת המדברית הגדולה ביותר ומצליח לדהור עליה בהצלחה גדולה.
הסרט הנוכחי מפצה גם מבחינת כמות סצנות הפעולה והקרב מרהיבות העין שהיו חסרות בסרט הראשון. ישנן סצנות קרב רבות משתתפים, כלי רכב ענקיים, כלי תעופה, פצצות, קרני לייזר וכמובן שימוש בזוחלים הענקיים הבולעים מכל הבא ליד. ישנן גם סצנות קרב אינטימיות, מרביתן דווקא בכיכובו של שחקן הרכש הטרי, אוסטין באטלר ("אלביס"), המגלם את פיד-ראוטה הארקונן, אחיינו המועדף של הברון ולדימיר הארקונן (סטלן סקרסגארד). פיד-ראוטה הוא לוחם אלים, תאב דם ובצע, בסרט מגדירים אותו כפסיכופת ואכן נראה שבאטלר מתענג על כל גרם של הדמות הקירחת, הלבנה להחריד ומספק כאן הופעה מצמררת ומטרידה, אך בעלת נוכחות של כוכב רוק סאדיסטי בעל לשון ארוכה המזכירה נחש ועיניים של טורף. הוא מוכיח שהוא באמת שחקן מוכשר המסוגל להיטמע בתוך דמות שונה לחלוטין מהצעיר הכל אמריקאי שהוא רגיל לגלם.
הסרט שאורכו 166 דקות מצליח להציג את התהליך שפול עובר עד להגשמת ייעודו המפוקפק כמשיח בצורה אמינה, מה שהופך את האפוס הקולנועי רב ההתרחשויות, הלוקיישנים והדמויות גם ליצירה אינטימית של תהליך ההתבגרות הפוליטי של פול - מצעיר תמים שרק רצה לנקום ולעשות זאת לצדה של צ'אני אהובתו, במהלך השעתיים וחצי פול מתחיל להבין את היתרונות של הכוח הפוליטי ואת העוצמה שנלווית אל אותו כוח. כך דמותו המוסרית להפליא עוברת במהלך הסרט תהליך של השחתה. זנדאיה המגלמת את צ'אני היא המצפן המוסרי האמיתי של הסרט, בעוד כל הדמויות סביב פול מעוניינות שהוא יעבור את התהליך שיהפוך אותו למנהיג, גם אם מדובר בניצול של אגדה עממית שקרית על משיח. צ'אני היא זאת שרואה את האמת ולכן היא גם גיבורה טראגית כי אין בכוחה לשנות את הגורל. היא עושה זאת ברגישות קודרת והכימיה בינה לבין שאלאמה עובדת. שני השחקנים מצליחים לייצר אינטימיות רגשית גם בתוך מופע הראווה הקולנועי גדול הממדים.
בראיון עמו, דניס וילנב ציין שבהכנות לצילומי החלק השני הוא ניסה לא לחזור על הטעויות מהסרט הראשון, ונראה שכך עשה. הוא צמצם את השיחות בין הגיבורים שנועדו להסביר את העולם וההתפתחויות העלילתיות והתמקד באמת במה שהכרחי. בסרט הקודם לעיתים הייתה תחושה של יותר מדי פטפטת ופחות מדי אקשן. בסרט הנוכחי יש איזון מוצלח כאשר האלמנטים של הדרמה האישית, הדרמה הפוליטית, הרעיונות הפילוסופיים וסצנות הקרב המרהיבות מתמזגים היטב זה בזה. וילנב מוריד את המרכיבים הלא הכרחיים ובכך מצליח להתעלות על הסרט הראשון.
"חולית: חלק שני" הוא הרבה יותר מסרט מרשים עם פאר ויזואלי עוצר נשימה, שעשוי בביטחון מוחלט ומדויק לרמת הפרטים הקטנים עד כדי שלמות. את העומק מעניק התסריט העוסק בשאלות על כוח פוליטי, דת כאופיום להמונים ובניית מיתוס של משיח כדי להשתמש בה לצרכים פוליטיים. כל אלו שאלות המעסיקות את העולם וכמובן את המדינה שלנו הנקרעת בגלל עירוב של דת ופוליטיקה. כמו כן יש כאן מנהיג המנסה ליצור סביבו הילה של מלך או משיח והוא עושה זאת תוך כדי ניצול שכבות מוחלשות ומאמינות. זה מה שהופך את החלק השני בסדרה ליצירה הרבה יותר מעניינת ומורכבת קודמו ובכלל לחוויה קולנועית שהיא לא רק תענוג קולנועי סוחף, אלא גם סרט מעורר מחשבה.
"אקטואלי מתמיד"
שלח/י
רבקה פרגוסון
טימותי שאלמה
זנדאיה
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות