בורדרלנדס ביקורת סרט

Borderlands Movie Review

יאיר הוכנר על "בורדרלנדס":
"מסוג האסונות שהיה אפשר לחזות עוד בשלב התסריט "

שתף/י

משחק קייט בלאנשט, קווין הארט, ג'ק בלאק, אדגר רמירז, אריאנה גרינבלט, פלוריאן מונטינאו, ג'יימי לי קרטיס במאי/ת איליי רות'

מדע בדיוני

ביקורת סרט לבורדרלנדס מאת יאיר הוכנר | מבקר ראשי

ציון המבקר

"טעות בליהוק"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.5/10

מדד פופולריות

3.4/10

היכן תצפו?

בקולנוע

33.3% בבית

46.7% לא אצפה

20.0%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

אחד הדברים התמוהים ביותר ב"בורדרלנדס", האדפטציה הקולנועית החדשה המבוססת על סדרת משחקי הווידאו בעלת אותו השם, הוא שכבר בשניות הראשונות כאשר קולה של קייט בלאנשט נשמע ברקע והיא מקריאה בחוסר עניין את הטקסט המסביר לנו על מה הסרט ברור לחלוטין שאנחנו צופים בסרט נוסף, שעתיד להאכיל את הצופים בהמון מידע שאנחנו כבר צופים בו, צפינו בו או עתידים לצפות בו. הסלוגן של הסרט בכרזה הישראלית הוא "טירוף נמשך לבלאגן", אבל הסרט הזה בכלל לא מטורף לא כמו "יחידת המתאבדים", "דדפול" ואפילו לא כמו "שומרי הגלקסיה". הבלאגן היחיד הוא סצנות הפעולה המבוימות בחוסר מקוריות והעריכה הכאוטית שמנסה להפוך אותן למעניינות.הבמאי היהודי חובב ישראל איליי רות' הוא באמת גאון ביצירת סרטי אימה, אבל באופן מצער לחלוטין "בורדרלנדס" הוא לא סרט אימה ואפילו לא סרט פעולה קומי מושחז עם דירוג R למבוגרים בלבד עם אלימות גרפית דוגמת "דדפול" או "יחידת המתאבדים". הסרטים של רות' תמיד הצטיינו דווקא כאשר הם לא היו יומרניים ולא התביישו להיות מזוויעים ואלימים ובאותה הנשימה גרמו לקהל לצחוק מההומור השחור, כמו ב"קדחת הבקתה", "הוסטל", "הוסטל: חלק 2", "דפיקה בדלת" וגם בסרטו האחרון "חג ההודיה" (2023).

התסריט של "בורדרלנדס", אותו רות' כתב יחד עם ג'ו קרומבי, חף מכל מה שהופך את הסרטים של רות' למיוחדים, מעניינים ומוצלחים. באופן טרגי התסריט עושה את ההפך המוחלט מכל מה שאנחנו מצפים לראות מהקולנוע המאפיין של רות'. הוא מתנחמד לקהל הרחב, נטול אלימות אמיתית, על אף שמדובר בסרט המתרחש על כוכב המזכיר את סרטי "מקס הזועם", והגרוע מכל - ההומור של הסרט הוא ילדותי, מיושן ואינפנטילי להחריד. כבר בשלב התסריט די ברור שהניסיון לשלב התנגשות בין מספר להיטי קולנוע עכשווים מעולם הקומיקס ביחד עם החזון הקולנועי של סאגת סרטי "מקס הזועם" של ג'ורג' מילר, אבל עם הרבה פחות חזון, עתיד להיות כישלון קולוסאלי. אבל זה לא מנע מאולפני Lionsgate להשקיע בסרט הזה מעל מאה מיליון דולר שלפי תוצאות הסופשבוע בקופות ברחבי העולם יש סיכוי שהוא כנראה לעולם לא יכסה.לא רק התסריט הוא בעייתי. העיצוב הקולנועי כמו התפאורות, הביגוד ואפילו האיפור והשיער של הסרט נראים לא מקוריים, עלובים והסטים מזכירים יותר סרטי פעולה ואימה עתידניים משנות ה-90 אבל בלי הומור רטרו מכוון. לא ייאמן שהושקעו במוצר הזה מעל 100 מיליון דולר וכל פרק של הסדרה "Fallout" (גם היא מבוססת על משחק וידאו) יותר מרהיב ומרשים ממה שמתחולל על גבי המסך של המוצר הנוכחי. בכלל נראה שהקישוט הכי מוצלח בסרט הוא השחקנית ג'ינה גרשון, גם היא עבדה בעבר עם רות' בסרט "חג ההודיה", אבל בעיקר זכורה מהופעותיה בסרטים "קשורות" ו"נערות שעשועים". גרשון מספקת הופעה קאמפית נהדרת המזכירה מנהלות פאבים סליזיים במערבונים, כשכמובן המראה של המקום נראה כמו העתק-הדבק של פאב עמוס חייזרים מסרטי "מלחמת הכוכבים".

לא בזה הסתיימו צרותיו של הסרט. הליהוק מורכב מרצף של בחירות מוזרות וכושלות שלא ברור איך ולמה הן נעשו. הסרט צולם במהלך מגפת הקורונה כך שמרבית השחקנים בעולם היו פנויים לעבודה. רות', שכבר עבד בעבר עם ג'ק בלאק וקייט בלאנשט בסרט הגותי לכל המשפחה "הבית עם השעון המסתורי" ודווקא עשה בו הפתעה לא רעה, גייס את שני הכוכבים שכנראה היה להם ניסיון עבודה נעים עם הבמאי. בלאק מדבב בסרט הזה רובוט נודניק, שאמור לשמש כסוג של מרווח קומי בתוך סצנות פעולה ובין סצנה דרמטית אחת לשנייה (אם בכלל אפשר לכנות את הדרמה בסרט הזה כדרמה), אבל ההומור שנכתב לבלאק לא מצחיק וקולו המסונתז לא ניתן כמעט לזיהוי. בלאנשט עצמה הודתה שהסיבה היחידה שהיא בחרה לצלם את הסרט היא העובדה שכבר התחרפנה בבית ובעלה נבהל כי התחילה לפסל במסור חשמלי גזעי עץ מרוב שעמום. בלאנשט, אולי באחד מתפקידיה הגרועים אי פעם, נראית חלק ניכר מהסרט משועממת לחלוטין ונטולת מבע.לעומת בלאנשט, זוכת האוסקר ג'יימי לי קרטיס כל כך מוגזמת שהמשחק שלה פשוט לא מסתנכרן בשום צורה עם אף אחד מצוות השחקנים בסרט הזה. אריאנה גרינבלט, שהיא סוג של כוכבת עולה בעולם הנוער האמריקאי, איומה בתור טייני טינה, בתו של מיליונר מושחת ורשע (אדגר רמירז וגם הוא פשוט לא רע מספיק כדי לעורר סלידה), שנחטפת על ידי לוחם אמיץ. לאט לאט נגלה שטייני טינה היא חובבת פיצוצים, פצצות והיא גם ניסוי גנטי (סוג של רוקט מ"שומרי הגלקסיה" אבל בלי הכריזמה של בראדלי קופר). גרינבלט צריכה לעורר סימפטיה, אבל בדיחות שקשורות בלפוצץ דברים, או השוואת גודלם של כלי נשק, הם לא ממש שיא התחכום והעידון. גרינבלט, סוג של דור Z מהחלל החיצון, עד כדי כך בלתי נסבלת שלא ממש אכפת לקהל מה יעלה בגורלה.באופן אבסורדי דווקא שני השחקנים המגלמים לוחמים איכשהו מצליחים לעבור מסך. קווין הארט, בדרך כלל שחקן איום, הוא היחיד שאיכשהו מתפקד בצורה חיובית ויש תחושה שהוא מבין באיזה סרט הוא נמצא - קומדיית פעולה שטותית. הוא מצליח לשלב באופן אמין את הקומי בפעולה ולקשקש בדיחות קרש באופן שיישמעו משעשעות. הבעיה היחידה בליהוק שלו היא שמאוד קשה להאמין לרגע אחד שהוא באמת לוחם רב כישרון. ההפתעה הגדולה היא השרירן פלוריאן מונטיאנו המגלם סוג של דראקס (דמותו של דייב בטיסטה ב"שומרי הגלקסיה"), לוחם שלא מרבה במילים אבל מפליא במכות ובנהמות. הוא מצליח לעורר סוג של רגש מאחר והוא הופך מרצונו החופשי למגן אבהי על הילדה החטופה טייני טינה ושל כל הצוות. למרות האילנות הלא כל כך גבוהים שבהם נתלה הסרט, התוצאה פשוט לא טובה. צוות השחקנים לא מצליח ליצור תחושה שהם הגיעו ליהנות יחד מעשיית הסרט ובהחלט אין תחושה של חבורה שכיף לה להילחם ברוע. אפילו לאוהדים מושבעים של סרטי ז'אנר הולך להיות קשה ליהנות מהאסון המתחולל על גבי מסך הקולנוע.

יאיר הוכנר | מבקר ראשי

עמוד הסרט שעות הקרנה בקולנוע תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י