בני האדם הם הטורפים הכי אכזריים בכדור הארץ. מלחמות, הפיכת חיות למזון, הרס האקלים, התעשרות על חשבון אחרים ובכלל להיות רעים ואכזריים ברחוב, בכביש או ברשתות החברתיות הם חלק בסיסי מהחיים. למין האנושי יש שלל הסברים על מעשיו הנפשעים. לעומתו "הטורף", הצייד הבין-גלקטי שאוהב להניף גולגולות כגביעים, מחושב ואכזרי מכדי להיות משהו שדומה לנבל אנושי. "הטורף" איננו מבזבז זמן בתירוצים למעשי הרצח המבחילים שלו. מה שהוא עושה הוא עושה כדרך חיים. הוא צייד והוא צד. הוא עושה זאת לקבוצת חיילים אמריקאים בג'ונגלים של דרום אמריקה (1987), לכנופיות רחוב אלימות בלוס אנג'לס (1990) ולקבוצה של פושעים, עבריינים וחיילים שסרחו בסרט הלא מוערך דיו של נמרוד אנטל (2010). הוא פשוט עושה לנו את מה שאנחנו עושים אחד לשני במשך אלפי שנים והוא עושה את זה בשביל הכיף, כי בשבילו זה רק ספורט.דן טרכטנברג הוא קולנוען ויוצר טלוויזיה מוכשר מאין כמוהו. הוא הוכיח זאת במותחן המפתיע "דרך קלוברפילד 10" ויותר מכך בסרט "טרף" המעולה שיצא בדיסני+ מסדרת סרטי "הטורף", שהיה יצירה קולנועית שנגעה בשלמות והוכיחה שלסרטי "הטורף" יש פוטנציאל הרבה יותר גבוה ועשיר ממה שאפשר לדמיין. לאחר מכן הגיעה סדרת האנימציה הנפלאה שלו "הטורף - הרוצח של הרוצחים" שהוכיחה שיש קולנוען מבריק שלקח על עצמו את המשימה הלא פשוטה להפוך מותג סרטי אימה די פשוט למורכב, מסעיר ועשיר בדמיון. הציפיות היו גבוהות לקראת יציאת הסרט הנוכחי בסדרת הסרטים "הטורף: שטח פראי". ההתחלה ממש, אבל ממש טובה, וגם ההמשך עשוי נפלא, אבל לראשונה בסרטי המותג של "הטורף" יש תחושה שיש כאן טורף הרבה יותר הרסני וגדול שאפילו הטורף עצמו לא יצליח להתמודד מולו.
פרסומת
אתם יכולים להאמין לטריילרים. "הטורף: שטח פראי" הוא באמת חוויה קולנועית מרהיבה ועשויה היטב שראויה לצפייה בקולנוע על גבי המסך הגדול. הסרט עשוי ללא רבב. בניית העולם הפנטסטי שבו הוא מתרחש מרשימה ומדויקת עד לפרטים הקטנים. גם בסרט הנוכחי דן טרכטנברג מוכיח שהוא קולנוען שיודע את עבודתו על בוריה. אבל, ויש אבל גדול, הניסיון להרחיב היקום הקולנועי של המותג עולה לקהל המעריצים בהפתעה לא צפויה: הטורף האמיתי עם אוזני העכבר אורב במקום מוסווה, בשקט בחשיכה לרגע הנכון כדי לבצע את זממו. אחרי שנתנו לטרכטנברג חופש אמנותי מלא בסרט "טרף" ובסדרת האנימציה הייחודית שלו, דיסני חיכו לרגע הנכון כדי לנעוץ את ציפורניהם העמוקות בבשרו של הטורף ולהשפריץ את דמו הירקרק לכל עבר.בסרט הנוכחי נשברת מסורת ארוכת שנים עוד מהסרט הראשון. סרטי "הטורף "ידועים באלימות הגרפית המדממת שלהם והדירוג שלהם הוא כמובן R. הסרט החדש הותאם לקהל משפחתי והדירוג הפך ל-PG-13. כל הקורבנות הם יצירי CGI פנטסטים או בני אדם סינתטיים שאולי נראים בני אנוש, אבל הם ממש לא. לכן לראשונה הורים יוכלו להגיע עם ילדיהם ולעבור חוויה משפחתית מוצלחת אך נטולת דם אדום. לראשונה בני האדם הם לא הגורם שמניע את העלילה אלא טורף בשם דק (השחקן הניו זילנדי העולה דימיטריוס שוסטר-קולואמטנגי) ועלילת הסרט מתחילה בכוכב הלכת של הטורפים, יאוטג'ה פריים. דק הצעיר אינו אמיץ, גדול או חזק מספיק כדי להרשים את אביו הרצחני. הוא צריך להוכיח את ערכו מול אביו לפני שזה ירצח אותו, כי זה מה שעושים לטורפים שהם חלשים. דק מחליט לנסות לצוד את קאליסק, יצור שאפילו אביו פוחד ממנו ושום טורף, אפילו האכזרי ביותר, לא הצליח להרוג.
דק מוצא את עצמו ב"כוכב המוות" ג'נה, ביתו של הקאליסק, וכך מתחיל מסע התבגרות בעולם עוין שבו שורשי עצים הם טורפים קטלניים, פרחים קוצניים מתפוצצים ויש בו אינספור יצורים רצחניים. דק הוא לא היחיד בכוכב הזה. הוא נתקל בטיה החצופה והפטפטנית (אל פנינג) שעבדה עבור תאגיד ווילנד-יוטאני. טיה היא "סינתטית" שגפיה נעלמו במהלך קרב עם הקאליסק. היא מציעה לו לעבוד יחד כדי שהיא תמצא את רגליה ובתמורה היא תעזור לו למצוא את הקאליסק. דק לא רגיל לצוד יחד עם שותפים או לבנות קשר כלשהו עם יצור נוסף וכך במהלך המסע רב האתגרים, נרקמת ידידות שלראשונה הופכת את "הטורף" גם לדמות מלאה ומורכבת מכל סרט אחר בסדרה.אם בסרטי הטורף ההומור הוא שחור משחור, כאן ההומור נע בין סלפסטיק להומור על הבדלי התרבות בין שני הגיבורים. טיה מנסה לגרום לדק חסר ההומור להבין בדיחות ובינתיים גם להסביר לו שהוא גדל בסביבה עם גבריות מאוד רעילה. אם כל זה לא מספיק, יש גם יצור חביב בעל עיניים עגולות וגדולות שמזכיר יותר דמויות מסרטי פיקסאר או "מלחמת הכוכבים". הסרט עובר דיסניפיקציה על מלא, לטוב ולרע. הרע הוא כמובן שזה לא סרט מסורתי בסדרת סרטי "הטורף" ומי שמצפה לאחד כזה עתיד להתאכזב עמוקות. הטוב הוא שטרכטנברג יודע בדיוק מה הוא עושה. סיפור ההתבגרות של גיבור הסרט והפיכתו של דק לדמות הראשית שעוברת מסע התפכחות מהסביבה שבה הוא חי משולבים במספיק הומור וסצנות פעולה חכמות. שעות של איפור, פירוטכניקה וגם אנימציית CGI לא מצליחים להסתיר שיש לסרט הזה נשמה."הטורף: שטח פראי" הוא תצוגת תכלית נהדרת ליכולות המשחק המגוונות של אל פנינג בתפקיד כפול. היא מגלמת שתי גרסאות סינתטיות של אותה דמות, רק עם שמות אחרים ותכונות אחרות לחלוטין. פנינג, שאחראית על הצד היותר מילולי של הסרט, עושה זאת בעזרת משחק משופע בהומור, מלא רגש ואינטליגנטי. היא מודעת בדיוק למשמעות של התפקיד שלה בסרט הנוכחי. מצד אחד כואב הלב לראות כיצד דיסני הופכים את מותג האימה המדמם למוצר משפחתי. מצד שני ברור לחלוטין שדן טרכטנברג חשב על כל פרט ופרט לעומק ועבורו גזע היאוטג'ה הם הרבה יותר רק מציידים נטולי רחמים, אלא גם כאלה שיכולים לספק לנו סיפורים הרבה יותר מעניינים מבני אדם שנמלטים על נפשם עד הסוף המר והמדמם. לפי ביקורות הקולנוע ברחבי העולם וההצלחה הקופתית בסוף שבוע האחרון נראה שהעולם מוכן לגלות צד פחות מוכר בעלילות "הטורף".
הפתעה של סרט!
אני בדרך כלל לא אוהב סרטי מדע בדיוני בטח ובטח כאלה מוגזמים.
הטריילר היה מסקרן, אבל מצד שני זה לא הסגנון שאני רואה.
התלבטתי עם עוד חבר איזה סרט כדאי לראות והוא ממש רצה ללכת אליו, באתי עם חששות שאני לא יאהב אותו, איך שהסרט התחיל, כמה דקות אחרי, כבר הבנתי שיש פוטנציאל גדול שאני יאהב.
הסרט הזה מדהים, עלילה טובה וקלילה, יש פה דרמה, מתח, אקשן ואפילו קומדיה, דמויות שבקלות אפשר להתחבר אליהם.
הדיבוב היה מעולה, אהבתי מאוד גם את הסאונדטראק.
כאחד שבכלל לא מכיר את המותג של "הטורף", באמת שממש נהנתי ואני מסוקרן לראות גם את הסרטים הקודמים.
רוצו לראות! איזה כיף שאמור להיות המשך לסרט הזה.
8.5 מתוך 10.
"פנינג נהדרת"
הטורף: שטח פראי (עמוד סרט)
אל פנינג
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות