מתי ראיתם בפעם האחרונה סרט מגיאורגיה? הבמאי ג'ורג' אובאשווילי הצליח לגייס תקציב גדול משלל מדינות הגוש האירופאי ביניהן גרמניה, צרפת, צ'כיה, קזחסטן והונגריה כדי לביים את הסרט הלכאורה צנוע הזה. סב ונכדתו מנסים להקים שדה תירס על אי זעיר בלבו של נהר האנגורי הגועש סמוך לגבול הלא ממש ידידותי. הנהר, היערות מסביב, האי, שדה התירס שצומח לאיטו וגם הנכדה שהופכת מנערה תמה לנערה סקרנית מבחינה מינית, מצטלמים נפלא ואיך לא טעונים במשמעויות פוליטיות סמליות."אי התירס" הוא מסוג הסרטים שלאנשים שעומדים מאחוריו היה יותר חשוב להעביר מסר מאשר לספר סיפור מעניין והגיוני. ואכן עולות המון שאלות לגבי למה דווקא על אי שנוצר מסחף והוא לא יציב בשום צורה שהיא החליט הסב להקים צריף וחווה לגידול תירס? למה הוא היה חייב לעשות זאת ממש סמוך לגבול עוין? בשביל מה הוא היה צריך לגרור את נכדתו מהלימודים אל האי הקטנצ'יק הזה? אבל מנהלי הפסטיבלים בעולם, מבקרי קולנוע בכירים וחובבי הקולנוע האיכותי לא זקוקים באמת לתשובות, ולכן כל השאלות שעולות מהסרט נותרות ללא מענה אמיתי.
פרסומת
כמובן זה לא הפריע לסרט לזכות בפרס הגדול בפסטיבל קארלובי וארי, להיות בין 9 המועמדים לאוסקר לסרט הזר (מתוכם ייבחרו 5) ואף לזכות בפרס חביב הקהל בפסטיבל סרטים בערבה. אפילו יש נקודה ישראלית, יוסף ברדנשווילי המלחין הישראלי זכה בפרס המוזיקה המקורית לסרט בפסטיבל מונפלייה. ככה שדי ברור שהסרט הזה הצליח לנגוע בליבם של רבים וטובים. "אי התירס" המזכיר במידת מה את סרטיו של קים די דוק ("אביב, קיץ, סתיו, חורף...ואביב") ועושה את מה שהקוריאני עשה בעבר. הוא משלב בתוכו צילום מרשים, מוסיקה סוחפת, קורטוב של ערום אמנותי, מסרים פציפיסטים וכוחות טבע הרסניים.הקולנוע האירופאי והעולמי לא התייחסו כמעט למתיחות הרבה באיזור נהר האנגורי המפריד בין גיאורגיה לחבל הארץ אבחזיה. עד שרוסיה החליטה בשנת 2008 להתערב ולעזור לדרום אוסטיה להכריז על עצמאות. פעולה זו הביאה לפריצתה של מלחמה אלימה ומדממת וגרמה לתושבים רבים ממוצא גיאורגי לנטוש את בתיהם בשטח אבחזיה. עד היום ישנה מתיחות רבה באזור והסרט רוצה להציג לפנינו את סיפורם של האנשים שאין להם יד ורגל במלחמה ועדיין על אף שהם חיים על אי מבודד בלב ליבו של נהר גועש הם נסחפים לתוכה אם הם רוצים בכך או לא.
ג'ורג' אובאשווילי הוא לא רק קורבן המלחמה הזאת וחווה אותה על בשרו, הוא גם במאי מוכשר והסרט עצמו על שלל שתיקותיו וצילומיו הנוגים הוא יצירה השואפת לפיוטיות ובעלת מסרים אוניברסליים אבל כמו האי המלאכותי שנבנה באמצע אגם מלאכותי גדול גם הסרט הזה סובל מתחושה מטרידה של זיוף קל וחוסר אמינות. העיקר שהיו לכול המעורבים המון כוונות טובות.
אי התירס הוא סרט מיוחד. נהניתי מה יופי השקט והעוצמת. כמעט ללא מילים ועם צילומים מדהימים הסרט מספר סיפור שהוא יכול להיות גם אלגוריה על מצבו של האדם ביקום. אני מאד אהבתי.
סרט נפלא, סיפור קטן ללא מילים כמעט, מלא בשקט ועוצמה הבאה לידי ביטוי בשחקנים המעולים, בהבעות בג׳סטות ובצילומים
המתח בסרט הולך ונבנה לאורך כל העלילה עד לסוף הבלתי צפוי.
סרט איטי, חזק, עוצמתי ומומלץ!
סרט מדהים, שדורש מוכנות רבה. הדיאלוג הראשון, גם הוא דל מאד, מתחיל אחרי כרבע שעה מתחילת הסרט. מדובר בנרטיב שקט, ללא עומס אינפורמטיבי, המאפשר לצופה לחשוב על הנושאים הקיומיים. הצילומים מרהיבים. סרט פסטיבלים קלסי, ממש לא מתאים לכל צופה.
אי התירס (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות